מיוחד: מגזין 'במה' כינס את ראשי ובכירי עולם הספר לפאנל מרתק על חדש וישן, עולם הספר המודפס מול המהפכה הדיגיטלית בעולם הספרים * את הפאנל אירח מוסד הרב קוק הנודע לתהילה, בהשתתפות הרבנים הגאונים, רבי יהודה רפאל שליט"א, יו"ר מוסד הרב קוק, רבי משה פרקוב שליט"א ורבי אהרן מנס שליט"א – ראשי מכון שולחן מלכים, רבי טוביה פריינד שליט"א – עורך אחראי במכון פאר מקדושים, אשר הנחה את הפאנל הייחודי ורבי צבי גרביצקי שליט"א – פרויקט השו"ת בר אילן * עם הספר במלוא הדרו, מסמך מרתק
ב'שבוע הספר התורני', וכיום 'חודש הספר', נחשפים המונים לעבודת הקודש הנערכת בשדה הספר התורני, ונפתח צוהר למכונים התורניים העוסקים בהאדרת והוצאת ספרים יסודיים וקדושים. לומדים רבים, הוגי תורה ועמליה מכל העדות והחוגים ומכלל הקהילות, מוצאים הזדמנות מיוחדת להביא ברכה אל בתיהם ומפארים את ארון ספריהם ביצירות ההדר של המכונים התורנים, המשיקים מדי שנה יבול של ספרים חדשים, ובימי שבוע הספר בהם המוציאים לאור מוזילים מחירים, זוהי עבורם הזדמנות נדירה לרכוש ספרים יקרים רבי ערך, על הרוכשים והקונים נמנים רבים, בהם גם בני נעורים, המוצאים הזדמנות להתחבר לספר, כדי ללמוד ולעמול בו.
לקראת שבוע הספר, כינס מגזין 'במה' את ראשי ובכירי עולם הספר לפאנל מרתק על חדש וישן, עולם הספר המודפס מול המהפכה הדיגיטלית בעולם הספרים. את הפאנל אירח 'מוסד הרב קוק' הנודע לתהילה, בהשתתפות הרבנים הגאונים, רבי יהודה רפאל שליט"א, יו"ר מוסד הרב קוק; רבי משה פרקוף שליט"א ורבי אהרן מנת שליט"א – ראשי מכון 'שולחן מלכים'; רבי טוביה פריינד שליט"א – עורך אחראי במכון 'פאר מקדושים' ומחבר סדרות הספרים 'מועדים לשמחה' ו'שלמי', אשר הנחה את הפאנל הייחודי, ורבי צבי גרביצקי שליט"א – פרויקט השו"ת בר אילן, בכדי לשוחח על יבול הספרות התורנית לקראת שבוע הספר הנערך בימים אלו.
אלפי ספרים חדשים יוצאים לאור
פותח המנחה הרב טוביה פריינד: שבוע הספר מתחיל בשבוע הבא, אבל ב'מוסד הרב קוק' כבר נמצאים חודשיים משבוע הספר, המתקיים בתאריך אחר.
עונה מנהל 'מוסד הרב קוק' רבי יהודה רפאל שליט"א: "אנו אכן פותחים את שבוע הספר מיד לאחר חג הפסח, אנשים הולכים מחיל אל חיל, שכן רק סיימו עם מצוות החג וכבר נכנסים לרכוש ספרים לקראת הקיץ. ולמרות שכבר עבר כמעט חודשיים מאז, עדיין זורמות הזמנות בעיקר מחו"ל המבקשים לרכוש את ספרי 'מוסד הרב קוק'. ולא רק בשבוע הספר רוכשים את הספרים שלנו, אלא משך כל ימות השנה רוכשים את הספרים".
השנה הנכם נכנסים לשנת ה-86, כמה ספרים הוצאתם מאז ועד הלום?
הרב רפאל עונה בשאלה: "מה נקרא ספרים? סט רשב"א 20 כרכים נחשב ל'ספר' אחד או 20 ספרים? או סט ריטב"א של 21 כרכים, מחשבים למספרי ספרים או לספר אחד? אם נחשב את הספרים לפי 'כרכים', הרי שמדובר באלפי ספרים שכבר יצאו לאור. שכן ב-86 שנות הוצאה לאור, המוסד הוציא קרוב ל- 3,000 כותרים בכל נושא תורני שניתן להעלות על הדעת, הספרים פונים לכל עדה ומגזר בעם ישראל ואין יהודי שלא יצא לו ליהנות מפירות המוסד. מדהים לראות שאנשים עדיין קונים את ספרי המוסד בכמויות אדירות ומשמרים את התדמית של עם ישראל כ'עם הספר'.
כמה ספרים יוצאים לאור על ידכם כל שנה?
הרב רפאל שליט"א: "בין 40 ל-50 ספרים! אלו ספרי יסוד, עליהם עמלים צוות תלמידי חכמים מופלגים המוציאים עבודה עדית שבעידית".
עולם הספר מול עולם הדיגיטל
שואל הרב טוביה פריינד את ראשי המכונים התורניים המוציאים לאור את ספרי היסוד: האם עולם הספר עדיין קיים באופן פיזי, או שלאט-לאט כשעולם הדיגיטל מתקדם, גם הספר התורני עובר לדיגיטל, וכפי שקיים כיום המאגרים התורניים 'פרויקט השו"ת' ו'אוצר החכמה'?
עונה רבי יהודה רפאל שליט"א: "מה שמדהים בעיני ובעיני הנהלת 'מוסד הרב קוק' לראות שעל אף הפנייה לאפיק הדיגיטלי, אנשים עדיין מבקשים ומחפשים את הספר הפיזי, זה שמדפדפים בו ממש. בכל שנה אנחנו מתפעלים מחדש. עם ישראל היה 'עם הספר' והוא עדיין 'עם הספר' במלוא מובן המילה. למרות התקדמות הטכנולוגיה אנשים עדיין לומדים בספרים, קוראים ספרים וקונים ספרים, ובשבוע הספר אנשים יודעים שאצלנו חותכים את המחיר האמיתי בחמישים עד שישים אחוז למשך שבוע. בכל שנה אנחנו מתרגשים מחדש. אי אפשר שלא להתפעל מהעם היפה שלנו שמגיע לקנות ספרים חדשים".
מוסיף רבי יהודה רפאל שליט"א ואומר: "כל פעם מרגש אותי מחדש, בראותי המחזה בשבוע הספר של בחורים צעירים הבאים עם סכומים שקיבלו בבר מצוה וקיבצו ממצבעים שונים, ובאים לרכוש ספרים, במקום לרכוש כל מיני משחקים אפילו כאלו המתאימים לגילם, כמו מכשירי אם-פי, רחפניים וכו', הרי שמבקשים לקנות דווקא ספרים, מחשבים וסופרים את הכסף ומתעניינים: כמה עולה סט רשב"א? ואם ירכוש רשב"א האם יישאר לו כסף לכמה כרכים ריטב"א? או ספרים מכתבי הגר"א וכדו'. ניכר כי אלו חפצים להתחבר לעולם הספר".
האם כיום לא יותר זול העלאת ספרים בדיגיטל מאשר הדפסה?
רבי אהרן מנת שליט"א ממכון 'שולחן מלכים': "נכון שבדיגיטל אין את העליות ההדפסה, שהן רבות מאד, יש גם את ההפצה האיחסון ועוד. הכל עולה ועולה עוד ועוד. אבל גם עבודת העריכה עולה הון רב, כך שמתווסף לכך גם הוצאת ההדפסה זה כבר לא משמעותי במיוחד כשיש אפשרות לקנות את הספרים במחיר שבוע הספר".
כשולחן ערוך מוכן ומזומן
על שולחן הפאנל הונח כרכי השו"ע החדש והמהודר של מכון 'שולחן מלכים' היו"ל לאחר יגיעה רבה. הרב טוביה פריינד שואל: מה הייחודיות של 'שולחן ערוך' שהוצאתם לאור?
רבי אהרן מנת שליט"א: "גולת הכותרת ב'שולחן ערוך' מהדורה זו היא, שה'משנה ברורה' עם ה'ביאור הלכה' ו'שער הציון' מופיעים על הדף, והפניות של הס"ק אליהם מגוף השו"ע. כנ"ל לגבי הפמ"ג. בנוסף, נוספו בסוף השו"ע קובץ מפרשים כולל מפרשים שטרם פורסמו. וכן השלמות רבות על דברי המג"א, שנוגע בדברים רבים בקיצור נמרץ, וכן ציטט מספרים רבים במיוחד מספרי קבלה כפי שמכנה 'כתבים'.
"הייחודיות היא גם בזה, שהכל מובא בצורת הדף המקורית, כדי שמי שלמד בכל שו"ע שהוא, יזכור את הדפים בהם למד. רק שיפרנו את המהדורה בסדר חדש ומאיר עיניים, אותיות גדולות וסידור נח בהרבה מכל שולחן ערוך אחר הקיים כיום בשוק. נעשתה הקפדה שהמפרשים השונים יהיו במקומם בדף ללא צורך לדפדף לעמוד הבא כדי לעיין בדברים. לאור האמור, מדובר כאן ללא ספק בשולחן ערוך המהודר והאיכותי ביותר הקיים.
מה לגבי תיקוני הטעויות והשגיאות שהיו במהדורות הישנות?
עונה רבי משה פרקוף שליט"א ממכון 'שולחן מלכים': "נעשתה עבודה יסודית ביותר בתיקון עשרות אלפי טעויות! פתיחת ראשי-תיבות וקיצורי-תיבות. כמו"כ במראי המקומות נכתב בפירוט היכן המקור המדויק של הדברים. בעבר כשהדפיסו ספרים באותיות 'עופרת', היה קשה לתקן טעויות, שכן היו צריכים לפרק את כל העמוד, ומה שהמדפסים עשו אחרי שנמצאו השגיאות והטעויות, היו מוסיפים בסוף הספר 'לוח תיקונים'. אך בעצם קשה מאד הלימוד עם 'לוח' תיקונים שכזה, שצריכים לדפדף בכל פעם בעת הלימוד. אנו הכנסנו את הכל על הדף.
האיך מתבצעת עבודת הגהה ותיקוני הטעויות? הרי צריכים ללמוד את הדברים בעיון, שכן הרבה טעויות קשים לתפוס. ובקרב מחברי הספרים ידועה הפתגם שהשגיאה והטעות הן כמו 'גנב' המתחבא, ורק לאחר שהספר יוצא לאור קופצות השגיאות החוצה…
רבי משה פרקוף שליט"א: "אכן השקענו בזה הון תועפות, סכומים אדירים בכדי שיהא סולת נקיה ללא שום שגיאה. מלבד זאת אברכים ישבו והגו בעיון, ופענחו הרבה ראשי תיבות ונתפסו הרבה שגיאות. כמו כן היה בידנו ספרי השו"ע של תלמידי חכמים רבים גדולי תורה, ובשולי דפיהם נרשמו תיקונים והגהות. לדוגמה היה לפנינו צילומי השו"ע של מרן הגר"ח קניבסקי זצוק"ל, ושל הגאב"ד מרן הגאון רבי טוביה וייס זצוק"ל, ועוד תלמידי חכמים מופלגים. מכל אלו, יחד עם הלימוד המעמיק של תלמידי חכמים מופלגים הביאו לתוצאה המושלמת".
כמה כרכים הוא כל ה'שולחן ערוך' של 'שולחן מלכים'?
רבי אהרן מנת שליט"א: "השולחן ערוך של 'שולחן מלכים' הוא 27 כרכים.
"מה שדובר מקודם לגבי הדיגיטל, בוודאי הלימוד צריך להיות בתוך הספר ולא לימוד בדיגיטל. למרות שאנו משתמשים הרבה בתוכנות השונות בעריכת הספרים, אבל למעשה הלימוד עצמו צריך להיות בתוך הספר. ולכן בכוללים, בישיבות לא ילמדו בדיגיטל, אלא בתוך ספרים".
האדרת תורת החסידות
רבי טוביה פריינד שליט"א, עורך האחראי של מכון 'פאר מקדושים' מספר על המערכת להאדרת תורת רבותינו מאורי החסידות, שנוסדה לפני עשור ע"י חבורת חסידים ואנשי מעשה, יראים ושלמים, מתוך מטרה נשגבה, להגיש לפני כל קהל שוחרי החסידות את דברי תורתם של גדולי צדיקי מאורי החסידות זי"ע, בפאר והדר, למען יוכל כל מבקש להחיות נפשו מבאר מים חיים הנובעים מנהר היוצא מעדן.
מלבד מאות הרוכשים בחודש המבצע של ה'חודש החסידי' – חודש סיון חודש ההילולא של הבעש"ט הק', הרוכשים מהספרים המפוארים, הצטרפו רבים ל'תוכנית מנויים', המקבלים אל ביתם כל ספר חדש היוצא לאור ע"י המערכת במחירים מיוחדים. מאז הופעת ספרים אלו, הצטרפו אלפים לתוכנית זה, במסגרתו מצטרפים למנויים בסכום חודשי וסמלי, תמורתו זוכים להיות מנויים קבועים ושותפים במערכת 'פאר מקדושים'. לא יאומן כמה אנשים מנויים מכל גווני הקשת, ליטאים, ספרדים וכמובן חסידים מנויים על ספרי החסידות.
ספרות השו"ת – שאלות ותשובות – מקיפה אלפי קבצים וספרים שכתבו רבנים, דיינים ומנהיגים בקהילות יהודיות בכל רחבי העולם. הספרים כוללים מאות אלפי שאלות הלכתיות וחברתיות שהופנו למנהיגי הקהילות ואת התשובות המלאות, והם משקפים את חיי היהודים בתפוצות באלף השנים האחרונות. קשה מאוד לקטלג את ספרות השו"ת בשל היקפה הרחב והמרחב הגיאוגרפי והכרונולוגי העצום שהיא מכסה. הדרך הטובה להתמודד עם חיפוש ע"י מאגר טקסט מלא. בימים ההם כמעט לא היה שימוש במחשבים במדעי הרוח, והטיפול הממוחשב בטקסטים נעשה בעיקר על בסיס של סיווג ומפתוח ידניים.
פרויקט השו"ת בר אילן
אחד הפרויקטים האדירים של עולם הספר, הוא פרויקט השו"ת של בר-אילן, ביקשנו מרבי צבי גרביצקי, שיספר על החידושים האחרונים של הפרויקט, גירסה 31.
מספר רבי צבי שליט"א: "פרויקט השו"ת של בר אילן הינו מאגר תורני אלקטרוני הגדול מסוגו בעולם. הפרויקט שהפך להיות לכלי העזר החשוב והמקצועי ביותר לספרות התורנית לדורותיה, החל לפני 40 שנה והתקדם למימדיו הנוכחיים.
"פרויקט השו"ת המקוון מכיל אוסף עצום של טקסטים מארון הספרים היהודי, מוקלדים, מוגהים ומקושרים ביניהם במקצועיות. הטקסטים, מיטב מקורות המורשת והמסורת היהודית לדורותיה, מקיפים למעלה משלושת אלפי שנות יצירה והגות תורנית".
מה במאגר?
"המאגר כולל ספרי שו"ת, תנ"ך, תלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי ומפרשיהם, מדרש, ספר הזוהר, ספרי פסיקת הלכה (רמב"ם, טור, שולחן-ערוך) ונושאי כליהם, אנציקלופדיה תלמודית, ומקורות נדירים נוספים. ספרות השו"ת כוללת כ-100,000 פסקי הלכה מכל רחבי העולם המשתרעים על פני כאלף שנים. והמעלה הגדולה בצורת החיפוש שזה מדויק מאד. אין חיפוש יותר מדויק מאשר טקסטים מוקלדים. כמו כן יש במאגר כלי עזר שונים, כמו מפתחות לנושאים בכתבי עת וביוגרפיות. בשנים האחרונות צורפה לתקליטור גם האנציקלופדיה התלמודית הוותיקה על 46 כרכיה – נכון לעכשיו.
"למאגר התווספו יכולות טכנולוגיות רבות ומגוונות, כגון הכנסת קישורים פנימיים בין חלקי המאגר, מילונים שונים משולבים בטקסט, יכולות עבודה בשולחנות עבודה נפרדים, כתיבה ושמירת הערות ועוד.
"עם פרויקט שו"ת בר-אילן ניתן לבצע את הפעולות הבאות: חיפוש מילה אחת או יותר, או ביטוי, בטקסטים הרלוונטיים. ניתן גם לחפש מגוון הטיות וצירוף רכיבי חיפוש. ע"י קישורי ההיפרטקסט ניתן למצוא בלחיצת העכבר טקסטים קשורים או מצוטטים; לדוגמא פסוקים המובאים בגמרא. העתקת תוצאות חיפוש למעבד תמלילים, או שימוש בהם כבסיס לחיפוש הבא. חיפוש טקסט מנוקד בתנ"ך. כתיבת הערות וקישורים אישיים. הצגת טקסט החומש ומפרשיו לפי סדר פרשות השבוע. ביוגרפיות על כל מחברי הספרים הנמצאים במאגר. ממשק משתמש בשפות הבאות – עברית, אנגלית, וצרפתית. אנציקלופדיות (מושגים תלמודיים, ביוגרפיות של תנאים ואמוראים, מנהגי המועדים). מילונים: מילון ראשי תיבות, מילון ארמי / עברי מצגות: מצגות קוליות המדגימות את השימושים השונים חיפוש בשפה חופשית.
הרב פריינד ביקש מרבי צבי גרביצקי שליט"א שיציג את הש"ס, שבכל דף גמרא מובא קישורים של הסוגיות הנידונות כמו בגמרא דידן. כמו"כ בכל מראי מקום נפתח הספר במלואו. ממש עבודת אומן.
ארכו הדברים, אך קצרה היריעה, עוד נושאים רבים הועלו בפאנל הנרחב הקשורים להאדרת והדפסת ספרים חדשים ועוד חזון למועד להרחיב בהם לתועלת המחברים והלומדים.
צילומים: שלומי כהן
