כקריעת ים כינרת * סיפור מטלטל

ערב פסח האחרון היה, וכמנהג אנשי צפת, בני המשפחה ירדו לרקת זו טבריה כדי לרכוש מחלצות של בני מלכים לחג האביב, ואולי גם להשתכשך קמעא במימיה התכולים כי גבהו, שבח לבורא את הכל.

בפתח חנות בגדי הילדים, הממוקמת לא הרחק מן הטיילת ובעיקר מבתי הכנסת דחסידי קרלין ועוד, ניצבו מספר אברכים, מחכים בסבלנות יתירה עדי ייבחרו הבגדים החגיגיים לטפיהם. גם בעידן כזה של ערבי פסחים, שם בטבריה יחסית רגוע, אין עומס ויש מקום ומידות לכולם.

אחד האברכים, שהעדיף לשמור קצת יותר על עיניו, פנה לגדר אבנים צנועה בפינת הרחוב הצמוד, יחד עם כמה מהילדים הרכים שנהנו לשחק במעט החול שהצטבר שם ברבות השנים.

ואז הגיעה אישה אלמונית, נראית דתייה, וביקשה ממנו דבר-מה.

"אתה לומד בישיבה?" – שאלה.

"לא בדיוק; אני אברך. לומד בכולל בבוקר ובצהריים" – השיב.

הוא חיכה לאיזו שאלה נדושה נוסח: "למה אתם – החרדים – לא עושים צבא?" ואז הוא הופתע.

האישה הנהנה בראשה ולחשה, "זה בסדר", ואז הגישה לו מעטפה. "מישהו ביקש ממני לתת 'מעשרות' לתלמיד בישיבה. קח את זה. חג שמח".

מיודענו נתקף בהלם אלמותי. הוא סינן – חצי בלחש – 'תודה', וזו נעלמה עוד לפני שניסה לתהות אודות האירוע החריג משהו.

הוא הבין שיש כאן שטרות במזומן, אבל הופתע במיוחד מכך שזו בחרה לגשת דווקא אליו, בפרט שהיו עוד חמישה כאלו שעמדו ברחבת הכניסה לחנות.

זה היה נראה בעיניו – וכנראה בעיניכם – כאירוע שמימי למדי.

***

כששבה רעייתו מהחנות, הוא בישר לה על ההפתעה. "הנה, ד' שלח לנו את כל הוצאות הביגוד והאוכל לחג", הגיבה בשמחה.

לאחר מספר דקות של איפוק, הסבה המשפחה ליד איזו רצועת כינרת פנויה ונקיה וספרה את השטרות. היה שם שטרות בסכום של 1,980 ₪. על המעטפה העלומה – שנראית הייתה כמו 'חיוך משמים' – היה רשום: "גן אירועים שמורתה, קיבוץ אפק".

האברך הנרגש סיפר לילדיו את הסיפור הייחודי והפטיר: "קשה, קשה זיווגו של אדם כקריעת ים הכינרת"…

***

את התובנות על סיפור 'השגחה פרטית' מופלאה ושמימית זו – כל אחד יסיק כהבנתו, אם מהזווית של ההשגחה המיוחדת שישנה ללומדי התורה בפרט ועל כל יציר נוצר בכלל. אבל כששמעתי את הסיפור הזה – אותו שמעתי מהאברך – נזכרתי ברעיון שנכתב מעל גבי במה זו לפני מספר שנים.

מה באמת ההקשר בין זיווגו של אדם או פרנסתו של אדם ל"קריעת ים סוף?" נראה שהתשובה פשוטה:

קריעת ים סוף הפתיעה את כולם. היא הגיעה באורח פתאומי משמיא. לפתע הים עצר מזעפו ובני ישראל הלכו על הים.

זה מה שקורה גם בזיווג ופרנסה. אתה יכול להשתדל עד בלי די, לגייס את כלל אמצעי הטבע האפשריים, אבל תמיד-תמיד ההצלחה תגיע מכיוון מפתיע. תמיד השידוך יגיע לא מאותו אחד שסמכת יהבך עליו, אלא דווקא מכיוון מפתיע ובלתי צפוי של איזו פגישה אקראית שהולידה את השידוך, או איזה מקור הכנסה בלתי צפוי שיסגור את החודש.

בדיוק כמו אותה המעטפה המפתיעה ליד הכינרת.