רגעים טהורים של רוממות וגבהות הלב, תחושה מובהקת של 'מי יעלה בהר השם', כשאנו פוסעים ביראה לעבר מפתן דלתו של המשגיח הגאון הצדיק רבי בנימין פינקל שליט"א.
ברגעים של "בין לבין", בין נשיאה במשא העם והוראתם את חוקי עבודת האלוקים, המשגיח שליט"א הקדיש לנו את היקר באוצרותיו, שעה תמימה מעתותיו ורגעיו בחיבה מופלגת לראשי רינה של תורה, להודיעם ולהודיע לכל ישראל, כוחה של תפילה וקדושת יום הפורים.
באהבת אב וביראה מטהרת, מקבלינו המשגיח דמיר שליט"א בחיבת הקודש. אהבה צפונה ומובהקת לרינה של תורה החקוקה על לוח לבבו. קדושת הימים עומדת בחלל ואנו היטינו אוזננו כאפרכסת.
אנו מבקשים לשמוע מהמשגיח שליט"א מה המקור מדברי חז"ל שיום הפורים הוא יום מסוגל לתפילה?
האריכו בספרים הקדושים, הרמח"ל בדרך ד' ועוד, שכל המועדים כולם אינם רק לזכר המאורע, אלא מעין האור הראשון שהיה בימים ההם חוזר ומאיר בכל שנה ושנה. וממילא כל המצב שהיה אז, מחד גיסא, סכנת הכליה רח"ל, ומאידך, הרחמים שריחם הקב"ה, והכוחות שעם ישראל השקיעו וההארה שזכו לה – חוזרים בכל שנה ושנה.
והרי כל ההצלה של כלל ישראל מהסכנה הנוראה של 'להשמיד להרוג ולאבד' היה על ידי חיזוק התורה וחיזוק התפילה. המצב היה נורא ואיום, ואסתר המלכה היתה צריכה ללכת למלך אחשורוש, וידעה שזה סכנת נפשות להגיע אחרי שלא נקראה ל' יום, ובקשה ממרדכי 'לך כנוס את כל היהודים וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלושת ימים'.
מה היו עושים בצומות? תשובה, תפילה ותורה.
תשובה – ידוע מה שהביא המשנה ברורה מהרמב"ם שעיקר הצום הוא להכניע את הלב בתשובה, וכל זה יחד עם ריבוי הזעקה והתפילות שהיו מרבים בהם בתעניות כמובא במסכת תענית, ובנוסף לזה התאמץ מרדכי בכח התורה הקדושה שהוא גם יכול לבוא רק על ידי כח התפילה.
וכדאיתא במגילה (דף י"א ע"א) רבי אלעזר פתח לה פתחא להא פרשתא בעצלתיים ימך המקרה ובשפלות ידיים ידלוף הבית, בשביל עצלות שהיה בהם בישראל שלא עסקו בתורה נעשה שונאו של הקב"ה מך, ואין מך אלא עני שנאמר ואם מך הוא מערכך, ואין מקרה אלא הקב"ה שנאמר המקרה במים עליותיו, ומפרש רש"י נעשה שונאו מך כמי שלא יכול להושיע, והיינו שהקב"ה, אף שהוא תקיף ובעל היכולת ובעל הכוחות כולם, אבל רצונו ית', וכך הוא ברא ומנהיג את העולם, שכל ההשפעה תהא דרכנו, וכלל ישראל הם יהיו הגורמים איך תהיה ההנהגה בעולמות.
וכמו שכתב רבי חיים מואלוז'ין זיע"א וכך כתב גם הבעש"ט הקדוש זיע"א, שזהו הביאור בדברי התנא באבות (פ"ב מ"א) 'דע מה למעלה ממך' – כל מה שקורה למעלה זה 'ממך'. כי אתה הקובע כיצד תהיה ההנהגה. ובהיות שהיה אז רפיון בתורה לא יכלה להיות ההשפעה של הרחמים. והתיקון לזה היה שמרדכי הצדיק לקח את התינוקות של בית רבן בצום ובמצב הכי קשה של סכנת מוות, וישב עמם ולמדו ביגיעה עצומה את הלכות קמיצה, וזה מה שהכריע את הכף. ונמצא שהכח שעמד לכלל ישראל בעת הצרה הגדולה היה כח הצום והתשובה, כח התפילה והזעקה, וכח קבלת על התורה הקדושה. וזה מה שהכריע את המן הרשע ימח שמו וזכרו עם כל השונאים".
"הכח העצום והאדיר מתעורר בכל שנה"
"הכח העצום והאדיר הזה מתעורר בכל שנה ושנה לזכות לישועת ד' על ידי ריבוי זעקה ותפילה וקבלת התורה מאהבה.
ועלינו לדעת, שכוחות אלו של תורה ותפילה, צריכים הם זה לזה. וכמבואר בגמרא מסכת נדה (דף ע') 'שאלו חכמי אלכסנדריא את רבי יהושע בן חנניה, מה יעשה אדם ויחכם? אמר להם ירבה בישיבה ויבקש ממי שהחכמה שלו' וכמסקנת הגמרא שם 'הא בלא הא לא סגיא'. דהיינו, שאי אפשר לזכות לתורה בלא כח התפילה. וזו הסיבה שלפעמים רואים כאלו שיושבים ומתאמצים לשקוד על תלמודם, אך לא זוכים לראות ברכה בעמלם, משום שחסר להם את כח התפילה.
"וממילא כשמתעורר שוב הזמן הקדוש של 'הדור קבלוה מאהבה' נצרך מאד ריבוי התפילה להצלחה בתורה.
"ומלבד כל זה, הזמנים עצמם מסוגלים עד מאד, כמו שהאריכו בספרי גדולי החסידות, שהקב"ה כביכול מקיים את המצוות, והלכה היא במעות פורים, ש'כל הפושט יד נותנים לו', והקב"ה הרי רוצה לתת לנו רב טוב וחסד, ועלינו לנצל זאת ולקבל את השפע שהוא ית' משפיע עלינו.
"והשנה הזו, שיש פורים המשולש, ניתן לזכות ביותר בברכה המשולשת, ובפרט בירושלים עיה"ק וערי המוקפין, שהרי ביום ו' מקיימים מקרא מגילה ומתנות לאביונים, ואז 'כל הפושט יד נותנים לו' שהרי 'עיניהם של עניים נשואות למקרא מגילה'.
"ובשבת קודש, זהו יום הפורים דמוקפין עצמו (ואף שאין מבקשים בקשות פרטיות בשבת קודש, אבל התפילות הקבועות עצמן מלאות בבקשות רחמים על כל מאי דשאיל ליבא ברוחניות ובגשמיות).
"וביום א' בעת הסעודה ומשתה היין, גם אז ניתן לזכות לישועות עצומות, וכמו שרמזו בספה"ק 'ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת' שגם מי שאינו ראוי מצד מעשיו, יכול לזכות ל'מה שאלתך וינתן לך ומה בקשתך עוד ותעש', ולמילוי כל משאלותיו לטובה ולברכה".
"להמשיך את הארת הימים הקדושים"
"מעתה, נמצאנו למדים, כי סגולת הימים והזמן כל כך גדולה ומיוחדת, שמי שיש לו מח בקדקדו יודע לנצלם היטב.
"אמנם צריך תשומת לב מיוחדת, לזכות להמשיך את הארת הימים הקדושים האלו, גם לאחריהם. כי כמו שיש יצר הרע המנסה לקרר את האדם מקדושת הזמנים עצמם, כך יש יצה"ר מיוחד הממעיט את עבודת האדם אחרי הימים הנעלים. הוא רואה את כל ההשפעות הגדולות שזכה להם האדם בעבודת הזמנים, ולוחש על אזנו: עכשיו לך תנוח קצת! שיפוגו כל ההשפעות! ואחר כך לא אצטרך 'לסבול' מכל ההשפעות שהעלו אותך לפסגות ולדרגות מרוממות! אבל אנחנו צריכים להתחכם כנגדו ולהיות ערומים בדעת ולומר לו: לא ניתן לך להפיג את הרוממות! לא ננוח מהעליה הרוחנית! רק נמשיך הלאה לעלות מדרגה אחר מדרגה בעשיית רצון השי"ת!.
"עוד צריך לדעת לנצל את הזמנים המסוגלים הללו, לתפילה מעומקא דליבא על עליה רוחנית גדולה, ושנוכל לעבוד את השי"ת בלא הפרעות וללא טרדות, וממילא בודאי יושפע מלעילא שפע רב גם בכל עניני הגשמיות שהם לצורך גבוה. וחבל מאד על אלו שמנצלים את הכח האדיר הזה שיש אחת בשנה לבקש רק על דברים גשמיים".
עיכובים בקבלת תפילה
כיצד ניתן לחזק את אלו שמתפללים ומרבים בתפילה על צרתם ולא נענו?
"ראשית כל, צריך לדעת שעצם זה שהאדם התפלל, ופנה להקב"ה להשיח דאגתו, כבר הרוויח רווח עצום בלא קשר לתוצאה! אחר כך עליו לדעת שאין להתייאש, יש הרבה סיבות שתפילה לא תמיד מתקבלת, ועל האדם להתפלל להשי"ת שידריך אותו לדעת מה מעכב ומה עליו לתקן.
ישנם פעמים שנקבע בשמים שצריך להתפלל מספר תפילות מסוים בכדי שיענוהו, ומי לנו גדול ממשה רבינו ע"ה שהיה צריך תקט"ז תפילות בכדי להיכנס לארץ ישראל והגיע לתקט"ו תפילות, ולא התייאש ורצה להמשיך ולהתפלל, אלא שאמר לו הקב"ה רב לך אל תוסף דבר אלי.
"ולעיתים, בכדי שיתקבלו התפילות נצרך האדם לחיזוק בכח התורה הקדושה, משום שנאמר: 'מסיר אזנו משמוע תורה גם תפילתו תועבה', ומידה טובה מרובה שחיזוק בתורה פותח את שערי התפילה, (וראוי לעיין היטב בענין זה במה שכתב מרנא החזון איש זיע"א בקובץ אגרות חלק א' אגרת ב').
"עוד יש לפעמים סיבה המעכבת את מילוי משאלותיו של המתפלל, משום שמשמים יודעים שאין זה לטובתו, וע"כ לא נותנים לו. ואמנם הוא יקבל את השכר על עצם תפילתו.
"אבל כאשר האדם מבקש על דבר שהוא ודאי לטובתו, אין לו להתייאש ולא יפול ברוחו לעולם, אלא ימשיך ויתפלל ללא הרף עד שיזכה לישועת ה' כהרף עין.
"גם תפילה בציבור, ובפרט ציבור המתפללים בשברון לב, ובאהבה ואחדות ביניהם, אין לנו מושג כמה זה יכול לפעול.
"דבר נוסף שיש לדעת, שפעמים רבות מצבו של האדם היה יכול להיות הרבה יותר גרוע, ועל ידי תפילתו פעל שנמנעו ונחסכו ממנו עגמת נפש וצער גדול יותר.
"ואף אם רואה האדם, שכביכול ננעלו בפניו שערי התפילה ר"ל, אל יסיר בטחונו מהשי"ת בכל מצב ובכל רגע, ודווקא על ידי כך יזכה לישועה גדולה. וכמו שלמדנו מדברי האור החיים הק' בפר' בשלח על הפסוק 'מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו' שאמנם לא היו זכאים ישראל בכח התפילה רק 'כדאי הם האמונה והבטחון שהאמינו בי לבקוע להם את הים'".
מעלת התפילה לאחר לימוד בעמל
במעמדי התפילה שמקיימים ברשת הכוללים "רינה של תורה" בליל פורים, עומדים עמלי התורה בתפילה לאחר סדר הלימוד, שכפי שכבר שמענו, מעלת התפילה לאחר הלימוד גדולה היא עד מאד. ורצינו לשאול על המצטרפים לתפילה זו מבלי שהשתתפו בסדרי הלימוד, האם גם לתפילתם יש את המעלה המיוחדת?
"בוודאי. ראשית הזמן הזה של מעמדי התפילה, הוא מסוגל מאד ועת רצון מופלאה ביותר, בתוך הפסגה של היום הזה המסוגל מצד עצמו. ובפרט אם המצטרפים מסוגלים לתמוך ולהחזיק ביד לומדי התורה, הרי יש להם שייכות וחלק בלימוד התורה שלהם. ואז הם שותפים ממש לתורתם. ואין לשער איזה הצלחות יהיו להם".
המעלה בתפילת נשות ישראל
במעמדי התפילה בשנים הקודמות השתתפו גם נשים רבות, ועזרות הנשים היו מלאות מפה אל פה, ובשנה זו גם כן ייפתחו בע"ה עזרות הנשים, וזאת בהוראת מרן רשכבה"ג שר התורה הגר"ח קניבסקי שליט"א, שאמר לא לוותר על תפילת הנשים במעמד. (וכמו שהורה כן גם בנוגע לתפילות הימים הנוראים). רצינו לשמוע מהמשגיח שליט"א מה המיוחד בתפילתן של הנשים?
"לנשים יש כח מיוחד של 'לב נשבר' ודמעתן מצויה ובאות להקב"ה בהתרגשות מיוחדת וטהורה, ותפילותיהן בוקעות רקיעים. וכמובן, אך ורק נשים צדקניות וצנועות שאינן מכשילות את הרבים ח"ו, שעליהן נאמר 'כי ד' אלוקיך מתהלך בקרב מחניך'. כידוע, בזמן השואה הנוראה ערכו בארץ ישראל מעמד תפילה וזעקה לבטל רוע הגזירה, ולאחר שיצאו הגברים מבית המדרש, נכנסו הנשים לבית הכנסת ופרצו בבכיה וזעקה להשי"ת, ואמרו צדיקי הדור שתפילתן בקעה רקיעים וביטלה הרבה מהגזירה הנוראה.
"ובפרט אם היא תומכת בתורה, ועוזרת לבעלה או לבני משפחתה לעסוק בתורה, הרי היא נכללת במה שכתוב בגמרא במסכת ברכות 'הני נשי במאי זכיין', ו'גדולה הבטחה שהבטיח הקב"ה לנשים יותר מלאנשים'.
"השילוב של תפילת עמלי התורה, עם תפילת 'בית יעקב -אלו הנשים' ודאי פועל גדולות ונצורות בשמים. וכמו שאמרה אסתר המלכה 'גם אני ונערותי אצום כן'. וכן כתוב שיהיה בזמן הגאולה אנשים לחוד ונשים לחוד. ובזכותן של נשים צדקניות נגאלו ישראל ובזכותן עתידין להגאל בב"א".
את שיחתו המרוממת מסיים המשגיח שליט"א: "אתם עוסקים בשביל ריבוי כבוד שמים וריבוי כבוד התורה, יהי רצון שתשרה הברכה במעשי ידיכם ותזכו לקרב את הגאולה, כמו שכתוב בתנא דבי אליהו שאין בן דוד בא לא מתוך הצער ולא מתוך הטירוף ולא מתוך הדחק אלא מתוך עשרה שיושבין ועוסקין בתורה. ואתם מרבים תורה בישראל. הי"ת יעזור שתהיה ישועה גדולה כבימים ההם -בזמן הזה. אמן".
