הבן שלכם הגיע מהישיבה, הוא ישהה בבית מספר שבועות. יש הורים רבים שפוחדים מאד מהשבועות הללו.
המפגש בין הורים לבין נער בגיל העשרה הוא לפעמים לא קל, יש היוצאים מימי בין הזמנים שפופים ושחוקים מעימותים עם הילדים המתבגרים, ויש שמשכילים שלא להתעמת, אך בלבם יש פחדים ודאגות "מה יצא מהבן שלי".
בפרק זה ננסה לתת כמה עצות שנועדו להפוך את פרק הזמן הזה לנעים יותר ותורם יותר להורים ולילדיהם. הקוראים מתבקשים לראות בשורות הבאות עצות טכניות שימושיות וגשמיות, ולא הכוונה חינוכית רוחנית.
***
- יש הרואים בהתנהגותו של הילד בימי "בין הזמנים" מעין שיקוף להתנהגותו בזמן. זו ראייה מוטעית, כמעט כמו לראות בן אדם חשוב ועסוק מבלה בחופשה ולומר: "ראיתם מה הוא עושה כל היום?"
ימי "בין הזמנים" הם ימי החופשה של בחור העסוק בלימוד במשך כל ימי השנה, לא כדאי להסיק מסקנות מרחיקות לכת על פי כמות הלימוד או עמידתו בזמנים.
- הבן שלכם למד בהתמדה ברציפות מספר חודשים. מגיע לו לנוח. גדולים מאתנו קבעו זאת. לנוח פירושו נופש ומנוחה. מותר לרצות ואף לעודד ולבקש ממנו להקדיש זמן ללימוד, אך כמה שפחות ללחוץ עליו וודאי שלא להציק לו.
העובדה שהבן של השכן לומד כל היום, אינה אומרת דבר על תפקודו ושאיפותיו של הבן שלכם. וודאי שלא על תפקודו ושאיפותיו בעתיד. יש כאלה שבילו את ימי בין הזמנים בפעילויות שונות וכיום הם אברכים תלמידי חכמים גדולים. הדבר הטוב ביותר הוא להראות לנער עד כמה אתם שמחים כאשר הוא מקדיש שעות ללימוד ב"בין הזמנים". ילדים מגיל אפס עד מאה מרגישים טוב כאשר הם מצליחים לעשות נחת להוריהם.
- יש הרבה דברים שאנחנו רוצים לשנות אצל ילדינו המתבגרים. אך יש דבר אחד שקשה מאד לשנות – את רצונם לעצמאות. עצמאות אצל נער הופכת אותו לאחראי על גורלו. מי שאחראי על גורלו, מוצא לבד את הדברים שיש או אין לעשותם. אחד מהדברים האלה, למשל, הוא להביא נחת להורים. לעומת זאת, מי שאינו עצמאי – אינו אחראי לגורלו והוא אינו מעסיק את מחשבתו מה הם הדברים שיש או אין לעשותם. יש מישהו אחר שעושה זאת בשבילו. המישהו הזה הופך בשבילו למעמסה ולגורם כאב. קשה לאדם שאינו עצמאי ואינו אחראי לגורלו להביא נחת למי שגורם לו כאב, גם אם הוא מחויב לעשות זאת.
לעומת זאת, בימי בין הזמנים יש לבחור הזדמנות לבחון את מעמדו בבית. האם העובדה שנוספו לו מספר שנים נותנת לו מעמד מסוים, רק בגלל הגיל ולא בגלל שום תרגיל. אם יקבל את ההערכה שלה הוא זכאי על פי דעתו, תנוח דעתו והוא ינסה אף להשיב טובה תחת טובה, כגמול או כהצדקה ליחס שהוא מקבל. אם לא יקבל את ההערכה הזו, ינסה להשיג אותה ממקומות פסולים, או חמור מכך, להתייאש מקבלת הערכה.
- איך שאתה רואה את האדם – זה מה שתקבל ממנו. אם, בעומק לבבך אתה מזלזל בו ורואה בו ילד קטן ופלגמטי – הוא יתנהג כילד קטן ופלגמטי. אם בעומק לבבך תמצא את הדברים הטובים שבו ותפתח הערכת אמת כלפיו – הוא ישתדל שהמציאות תיראה כמו הציפייה ממנו.
ומה עושים כאשר הנער עושה שטויות שאי אפשר למצוא בהן סיבה להערכה? על כך במאמר בשבוע הבא אי"ה.
