בטור הקודם כתבנו על כך שחשוב מאוד להניח לפנינו את המטרות של החופשה הגדולה ובין הזמנים, כדי שנוכל לבחור את המקום הטוב בעבורנו ואכן לממש את אותן מטרות וליהנות מכך.
נאיר כאן עוד כמה נקודות בהמשך לאותם דברים.
בסופו של דבר, החופשה המרכזית תהיה ימים בודדים יחסית מסך ימי החופש הגדול שלחלקים מאיתנו הוא לא פחות מחודשיים. ברגע שנכין מטרות וערך לחופשה, נוכל לממש אותם גם בשאר ימי החופש בימים שאנו בבית בסביבתנו הקרובה, באופן שהחוויה לא תהיה פחות מאשר נסיעה למקומות רחוקים.
זה יכול להיות במשחקים בין הילדים (ניתן להתאים לכל הגילאים וגם לנשואים!), או בבניה / שיפוץ של חדר בבית, כמו ארון גבס, צביעה וכדו', באופנים שיכולים להוות תעסוקה של בניה ויצירה יחד לכמה ימים, או ערבי שירה למשפחות מוזיקליות, כשאנו מנצלים את אותה הפעלה לערך שרצינו להשיג בבין הזמנים, אם בגיבוש משפחתי או חיזוק קשר עם ההורים וכדו'.
כרגיל, נחזור על הנקודה העיקרית: ההוצאות של החופש אמורות להגיע מהכנסות. אין שום פתרון קסם אחר! אין כסף שמגיע מהאוויר. בסופו של דבר, כולם משלמים את זה. או שיש לנו במקרה הטוב כסף בצד לחופשה הקרובה, אם מכסף ששמנו כל חודש בצד להוצאה שתגיע, או מתוספת הכנסה כמו דמי הבראה או הכנסה שאנו מייעדים להוצאות החופש, ובמקרה הכי גרוע, ניאלץ לקחת הלוואות ולשלם אותן כל חודש בחודשים הקרובים, רק שבמקרה הראשון אנו יודעים כמה כסף עומד לרשותנו וסביר להניח שההוצאות יהיו בהתאם.
אם נלך על המסלול השני של חופש מנטילת הלוואה, אין לנו ערך אמיתי לכסף, כי זה לא כסף שעמלנו וטרחנו בשבילו, ומי שיכתיב לנו את גובה ההוצאות יהיה הסכום שנוכל לקבל. כלומר, ככל שנוכל להשיג הלוואה גדולה יותר, נוכל להוציא יותר. אין קשר בין ההכנסות האמיתיות שלנו ליכולת להוציא. זה מתכון למדרון חלקלק של סחיבת ההוצאה לחודשים ושנים רבות בריבית דריבית, וזה עלול להיות על חשבון הבית או הילדים, או שנצטרך להוריד מהם הוצאות מסוימות, כך שהמטרה הבסיסית שלנו לספק לילדים את צרכיהם עלולה לצאת בהפסדה.
***
אני רוצה להציע משהו שלא בטוח שכולם בשלים ויכולים לעמוד בו, אבל מי שחי עם תקציב, יכול לעשות זאת בשמחה, בשפה נכונה מול ילדים בוגרים (זה אמור גם כלפי מי שצריך ליטול הלוואה כדי לעבור את הימים הללו. שיקבל החלטה כמה הלוואה הוא מוכן לקחת ואיך להחזיר אותה כמובן, וזה יהיה התקציב שיעמוד לרשותו).
וזוהי ההצעה:
לכנס את הילדים באחד הערבים או מוצאי השבתות (על כוס שוקו, קפה ומאפה, מתוך אווירה טובה כמובן) ולשתף אותם בתקציב שלנו עבור החופשה ולבקש מהם לרשום כמה הצעות על דף להיכן היו רוצים לצאת החופש הזה ואלו אטרקציות או חוויות להשיג, כשמראש מודיעים להם שלא נוכל לממש את הכל.
לאחר מכן, לחשוב איך לחלק את ימי החופש, כך שנוכל לצאת לחלק מהמקומות שהם הציעו בהתאם לתקציב שעומד לרשותנו. מי שחושש שזה יגרום לילדים לחץ כלכלי כיון שהם יתוודעו לכך שדברים עולים כסף, יגלה את ההיפך. תיווכחו לראות איך הילדים משתפים פעולה ומציעים כל מיני רעיונות טובים יותר ממה שתעלו על דעתכם שישיגו את המטרות של החופש, לא פחות מהרעיונות שלנו ההורים.
הם גם ילמדו שדברים עולים כסף והם גם ילמדו על סדרי עדיפויות בהוצאות, כשהם יהיו שותפים פעילים בקבלת ההחלטות מה וכמה להוציא על כל דבר. ואל תופתעו אם תגלו שהם יציעו לקנות בחלק מהתקציב נדנדנה או ערסל למרפסת… משהו בר קיימא שלא יתנדף מיד בגמר החופשה.
***
נסיים בעוד טיפ קטן ששמעתי מכמה אנשים שמאמצים אותו בשמחה. לצאת לארוחת בוקר מוקדמת באחד הפארקים בסביבת הבית, בשעות שפארקים ריקים מנפש אדם, כשלארוחת הבוקר לוקחים את הילדים לחנות המאפים ולמכולת השכונתית ומציעים להם לבחור איזה מאפה ומעדן או שוקו ואייס קפה וכדו' שייבחרו בלי לבדוק כמה זה עולה… זה נותן להם תחושת שחרור מופלאה ותאמינו, זה לא יעלה הרבה כסף…
בימים אלו של יוקר מחיה, צריך לזכור שאם נצליח לממש את הערכים שלנו ואת מטרות החופשה והחלפת הכוח בעלויות מופחתות, נוכל לנשום לרווחה הרבה חודשים לאחר מכן וגם יישארו לנו סכומים פנויים לעוד ערכים שהיינו רוצים להשקיע במשפחה שלנו.
חופשה נעימה ומועילה בסייעתא דשמיא.
