כשמעלעלים בדברי ימיה של צפת שלנו, הולכים ומבינים כמה אנחנו בסך הכל חלק בפאזל ההיסטורי המרגש.
אתה משוטט לך בימי קדם ופוסע בימים שבהם חיו בצפת גאוני התורה, מעמידי ההלכה ורועי החסידות זיע"א, ואתה מבין שצפת דהיום, אשר חווה חיים דומיננטיים של תורה וחסידות, מחדשת ימים קדמוניות. עשרות המשפחות האיכותיות שמגיעות להתגורר בעיר הנהדרת שלנו בימים אלו, עם פתיחת 'זמן אלול' בסייעתא דשמיא – אף הן בכלל.
אין, אין אפוא כל חדש תחת השמש. אחד מיריעות העבר הפחות ידועות, הוא סיפורו של ראש העיר החרדי של צפת הרה"ח ר' ישראל-חיים ברקוביץ זצ"ל. בחודש האחרון (ד' אב) מלאו 30 שנה בדיוק לפטירתו הפתאומית, ויפה היא השעה לספר את סיפור חייו, שהוא בעצם סיפור חייה של תקומתה של צפת החרדית על שלל שכונותיה החרדיות המוכרות.
***
כשהרה"ח הרב ישראל חיים ברקוביץ זצ"ל, הלך לרבו הרה"ק ה"חקל יצחק" מספינקא זיע"א, לפני שגייסוהו למחנה העבודה, הרבי האציל עליו ברכה מיוחדת: "שתהיה לך נשיאת חן בעיני כל אדם!". ואפשר אפוא להצביע – אומר נכדו הרב יצחק ברקוביץ – שזה אכן אחד הסודות שליוו את הרב ברקוביץ' זצ"ל, תלמיד חכם עצום, בר אוריין ואיש מעש, מטובי בניה ובוניה של צפת – בכל פעליו.
לאחר שחווה את מאורעות המלחמה, עלה בשנת תש"ח ארצה. לאחר זמן קצר קיבל משרה כפקיד בעיריית צפת. אחרי תקופה מינוהו כנציג הציבור החרדי בעיריית צפת. בתפקיד זה כיהן כ-35 שנה: כמ"מ ראש העיר, סגן רה"ע ואף כראש העיר צפת במשך כשנה וחצי בין השנים תשכ"ו-תשכ"ז, במסגרת רוטציה עם ראש העיר מר הופרט ז"ל.
היה ממניחי היסודות של צפת החרדית וסייע רבות וללא לאות בריכוך הבירוקרטיה בתהליכי הקמת השכונות החרדיות: מאור חיים, שיכון חב"ד, ברסלב, בית הכנסת צאנז וכו'. אף דאג לשלם את המשכורות לאברכים בכולל 'נחלת נפתלי' בראשות הגאון רבי שמואל אביגדור פייבלזון שליט"א, זקן רבני צפת, במשך שנתיים. פעל בקרב ההורים בצפת שישלחו בניהם לישיבות הקדושות ועשה נפשות לתורה.
***
הוא הגיע לצפת בימים שצפת ראתה דמדומים ועזובה רבה. בימים הללו, הציבור החרדי היה מיעוט בעיר (אולי 30 אחוז), ובוודאי לא מנה רוב מוחץ מתושבי עיר הקודש כמו היום. ובכל זאת, פעל אז ללא חת ובראש מורם למען שמירת צביונה הרוחני של צפת ודרש תמיד שתשמר את אופייה הייחודי כעיר של קדושה וטהרה, עירם של פוסקי ההלכה, המקובלים, צדיקי הדורות ורועי החסידות.
לאחר שעזב את העירייה, הקים יחד עם מספר עסקנים את בית האבות "סוכת שלום" ברחוב ז'בוטינסקי בעיר.
עם זאת, כל ימיו, חרף עיסוקיו הרבים בצרכי ציבור באמונה, הקדיש את שעות אחר הצהרים והערב ללימוד. עד לשעות הקטנות של הלילה היה לומד בעיון רב. כמו כן מסר שיעור דף היומי בבית הכנסת "שארית הפליטה" ברחוב ירושלים 73 בעיר. כך עשה תורתו עיקר ומלאכתו עראי.
היה חונן אל דל. לצד זאת, הייתה בו פיקחות עצומה שסייעה לו רבות בכל פעליו הכבירים למען צפת.
בשנת תשד"מ נפטר בנו הרה"ג רבי יעקב ברקוביץ זצ"ל, ראש כולל ספינקא, בתאונת דרכים קטלנית בחזרתו מהלוויית ה"בבא סאלי" הקדוש זיע"א, והוא בן 36 ואב לילדים רכים. מאורע זה שבר את ליבו של האבא רבי ישראל חיים, ומאז לא התנחם עד לפטירתו בד' מנחם אב, בשנת תש"ן.
נכדו, הרב יצחק ברקוביץ, רב בית הכנסת 'הדר קודש' לעולי סלוניקי בתל אביב, מסכם: "במסכת ברכות דף ה' נאמר: 'תני תנא קמיה דר' יוחנן: כל העוסק בתורה וגמילות חסדים וקובר את בניו – מוחלין לו על כל עוונותיו. דומה כי גמרא זו מכוונת כלפיו'. ת. נ. צ. ב. ה.
