מתוך מציאות התקופה הן של עצמינו בפרט והן של עמינו בכלל, לומדים אנחנו לראות את מקומו של עולם בכל זה מרחוק לכאורה. הדוויים והדהויים, מעורפלי חושים, עייפים, מאבדי הכיוון, כאובים, מבולבלים ונרגנים ואוספים בשארית הכוחות את שרידי האמונה, הובטחנו שנזכה לראות את ישועתו כהרף עין.
בימים שבחמלתו יתברך עלינו גל התחלואה הולך ודועך, אך עדיין גורף קרבן ועוד קרבן, דמויות דיוקנם של האבות הקדושים מאירות לנו באור יקרות: כח ההכלה מה היא, מידת ההשתוות מה היא. נצטווה אברהם אבינו עליו השלום לחלל שם שמים ברבים בהעלותו את בנו יחידו וממשיך דרכו בהפרת כל מהותו של ביטול קרבנות האדם ולבטל עבודה זרה מן העולם.
להכיל זאת למקים עמוד החסד, הרי היא נקודת שבירת השעבוד לגבולות העולם וזה "ופרצת" בהתגלמותה. כשם שהכנסת אורחים מתוך כאב המילה בהשתוקקות לפרסם ולקדש שמו יתברך, לחיות על קידוש השם, כך צערו של אברהם אבינו עליו השלום על כל יהודי באשר הוא, אינו פחות מצערו על בנו יחידו.
בימים אלו נפתחות מרפאות המעקב אחר מחלימי קורונה בכל קבוצות הגיל כולל פעוטות וילדים עקב ריבוי מורכבות המקרים של "הנגיף המתארך".
התופעה מזכירה לנו שוב ללמוד בדרך של "מידה טובה מרובה", כלומר שכשם שהנגיף בגזירת הבורא יתברך שמו מסוגל לשבש מערך התקני של אברי הגוף והנפש, כך בוודאי כל פעולה הנעשית לשמה יש בכוחה ליצור המשכה ברת קיימא ברוח ובגשם.
***
מחקר שנעשה על העכברים שגודלו בתאנים סטריליים בלי שכל חיידק, וירוס, פטריה וכו' יאכלסו את קרבם גילה שכל חיות המעבדה הללו פיתחו פיגור שכלי מוטורי. כמו כן, כאשר צירפו לכלובם הסטרילי עכברים רגילים בעלי תכונות מיוחדות כגון שמנים או רזים במיוחד, תוך זמן קצר כל עכברי המחקר הפכו לדומיהם באורח פלא.
הבסיס לכך הוא, כי החיידקים שהינם חלק בלתי נפרד מגוף כל יצור חי, מהווים מעין איבר חשוב בר השפעה אדירה על תכונות כל הברואים.
בסייעתא דשמיא ניתן ללמוד מכך על הצורך הקיומי כולל הפן הבריאותי לדאוג לתוכן אמיתי ומוצק ברוח ובגשם כדי להתפתח כראוי ולהגן על עצמינו מהשפעות שאינן מטיבות למילוי המשימה הנרצית.
***
השבוע זכינו להיזכר בדמותו הכבירה של מרן החזון איש זצוק"ל. בהיותו נער התאמץ עד מאוד בלימודו ולא השגיח על חוליי הלב והמעי והוצרך עקב כך תקופה לא מבוטלת לצמצם את תלמודו לכדי לימוד תנ"ך עם פירוש רש"י הקדוש, עובדה המלמדת אותנו כיצד להימנע מ"משבר", על ידי תשומת הלב על גופו של האדם כמרכבת הנפש האלוקית בעבודתה, זו גם בחינת "וירא את המקום מרחוק" – לראות את אור אין סוף ברוך הוא בעולם המרוחק החומרי. אז גם מציאות של סדום הופכת לתורת אמת על ידי צעקתו של אברהם אבינו עליו השלום: "חלילה לך מעשות כדבר הזה להמית צדיק עם רשע", כלומר להנהיג את עמך ישראל שהם "כולם הצדיקים" כפי שאתה מנהיג את כל האומות.
והתחינה הזו מהדהדת ופעולת את רפואתנו וישועתנו עד כה אמן כן יהי רצון.
