שליטה עצמית היא המפתח להשגת מיקוד. היא לא רק היכולת להקשיב ולהיות נוכחים במה שאנחנו עושים ברגע מסוים, אלא גם היכולת להתמקד בתוכניות ובפרויקטים לחיים, כדי שנוכל להשיג את המטרות שלנו.
בסופו של דבר, עלינו לדעת להשקיע את עצמנו בפרויקטים מעטים וללכת איתם עד הסוף כדי להגשים את הפוטנציאל שלנו. חשוב שלא להתפתות לתחושה שיכולנו לעשות משהו טוב יותר ממה שאנחנו עושים עכשיו – ללמוד משהו מעניין יותר, לעבוד במשהו מועיל יותר, ללמוד יותר ולעבוד פחות או להיפך, או לגור במקום אחר.
נכון שלעיתים נחוץ שינוי, אך רצוי ששינויים אלו יהיו נדירים ויוצאי דופן בחיים. מי שמשנה את התוכנית שלו בכל רגע ותמיד סבור שיש משהו טוב יותר ממה שהוא עושה, לעולם לא יבנה שום דבר. הוא יתקשה גם להתחתן ולהקים משפחה, היות שתמיד הוא יחשוב שיש משהו טוב יותר.
לכן מוטב לחשוב שבמשך השנים המעטות של חיינו יש לנו מטרה להקים פרויקטים מעטים ולהשקיע הרבה עד הסוף, כדי להפוך את הפרויקטים למציאות, מלחלום כל הזמן על אלף פרויקטים מושלמים, להתחיל כל אחד מהם ולנטוש אותם בדרך, כי דעתנו השתנתה.
לשם כך דרושים התמדה ומיקוד.
ברור שמהרגע שבחרנו במה להשקיע את המאמץ שלנו, נוכל גם לעקוב אחר הדרכים הטובות ביותר לקדם את הפרויקט הזה. אי לכך 'איך עושים' עשוי להשתנות בהתאם להזדמנויות שנקרות בדרך, אבל 'מה עושים' אמור להשתנות מעט מאוד.
להתמקד כדי לגדול
לא חסרה אנרגיה בעולם, אפילו אנרגיה נקייה. אור השמש, תנועות הגלים בים, הרוח, כל זה נראה אין-סופי. למרות זאת, כדי להשתמש באנרגיה הזאת באופן מעשי, אנו זקוקים לקולט שיקלוט חלק קטן ממנה. רק כך נוכל לעשות בה שימוש. הקולטים הם המוגבלים.
המושג הזה נמצא בכל מקום; כדי להצית אש בכיריים יש לנו מאות שביבי אש שהם אנרגיה, אך נדרש שביב אחד בלבד כדי להדליק להבה, בתנאי שהיא באה במגע עם הגז, הקולט. בדוגמה אחרת, חלום האנושות הוא לעשות שימוש באור השמש כמקור אנרגיה יחיד. לשם כך עלינו לבנות לוחות שיכולים לקלוט אותה ביעילות רבה יותר.
בהתפתחות האישית שלנו נוכל להסתכל על החלומות האין-סופיים שלנו כעל אנרגיה, ואילו המציאות שאיתה אנו מתמודדים והיכולת שלנו להתאים אליה את החלומות האלה הן קולטי אנרגיה, ומכאן יצא כל מה שניצור בחיים.
בעודנו ילדים ומתבגרים אנחנו אנרגיה באופן מהותי, ערבוביה של חלומות מנותקים וחסרי גבולות. שאל ילדים מה הם רוצים להיות כשיגדלו ותשמע תערובת מוזרה של אפשרויות. יהיו שיגידו שהם עוד לא החליטו, וכל זה בלי לוותר על תפקידיהם בתור אבות ואימהות מסורים.
צעירים רבים ירצו לשנות את העולם בלי לדעת בדיוק למה או איך. הם ייצמדו לאידאולוגיות שלא תמיד מציגות תכנית הגיונית ומוחשית כיצד להצליח. אך כל זה שייך לאנרגיה ולחלומות.
אין מתפקידם של המבוגרים להרוס או להגביל את חלומות הילדות. החיים, באופן טבעי, כבר יעשו זאת. כל החלומות האלה הם אנרגיה. בלעדיהם, אף אחד מהמקצועות האלה לא היו קיים. ואולם, לאחר מכן, כאשר מתחילים להתבגר, האדם הצעיר מתחיל לקלוט שכדי להיות גאון באחד מהתחומים האלה, הוא יצטרך להקריב את כל השאר.
הוא שם לב גם שלא כל המקצועות הולכים בד בבד עם הצורך ליצור מקור פרנסה שיאפשר להקים משפחה. כך, בהדרגה, הוא מסמן ומקיף חלק מהחלומות, ומשאיר רבים מהם בחוץ. מצד אחד, כניסה לחיים הבוגרים יוצרת תסכול, כי נאלצים להשאיר רבים מהחלומות מחוץ למעגל, אך מצד שני, דווקא בשלב הזה, שלב ההתבגרות, עובדים ללא לאות על החלומות שנשארו בתוך המעגל, כדי להגשים אותם. המעגל הזה הוא קולט האנרגיה שלנו. הוא הכניסה שלנו לחיים הבוגרים.
