בשעה שאנו מתפללים, במיוחד את התפילות שקבעו לנו חכמים, עלינו להתרכז בשני היבטים: ההיבט הבסיסי הוא התמקדות במה שאנו אומרים ובמשמעות המילים. ההיבט השני הוא שלא להסיח את הדעת לנושאים אחרים.
מכאן ברור כמה חשוב ללמוד את משמעות התפילות שבספרים. בהיבט זה משיגים את תשומת הלב של המוח, אך עדיין לא את של הלב.
נתחיל מההתמקדות במילים ובמשמעותן. ברור שתפילה אינה דקלום הטקסט שמודפס בסידור, גם אם מבינים את משמעותו. נוסף על כך, עלינו לערב את הלב. משיגים זאת כאשר מפתחים את המודעות לעובדה שבורא עולם נוכח ונמצא מולנו, מקשיב בתשומת לב למה שאנחנו אומרים ובוחן את בקשותינו. המטרה השנייה היא מה שבאמת יזין את האמונה שלנו.
כיצד להתרכז
בשעה שאנחנו מתפללים, עלינו לשמור שהמוח שלנו לא יתפזר, הן ממשמעות המילים, הן ממה שאנו עושים באותו רגע, כלומר – משוחחים עם בורא העולם. כיצד משיגים זאת?
טבעי שהאדם ימקד את תשומת ליבו במה שדחוף לו יותר. אם מישהו מבקש ממך להחזיק יהלום יקר מאוד, קשה להניח שתסיט ממנו את תשומת ליבך. אדם שעוסק בהשקעות אינו זקוק לטכניקות ריכוז כדי למקד את תשומת ליבו במספרים הפיננסים, כי בעת חירום ליבו מוביל את המוח להתמקד במה שדחוף באותו רגע.
באותה מידה, ככל שנאמין שהתפילה, ולא אסטרטגיות אחרות שמשתלטות על מחשבותינו, היא זמן בעל חשיבות עליונה, כך מחשבתנו תנדוד פחות לנושאים אחרים. לפני שאנו מתפללים עלינו לומר בביטחון: 'אין דבר שחשוב לעשותו עכשיו יותר משחשוב להתפלל; לכן, עלי לכוון לכאן את תשומת ליבי'.
***
אולם, אם לאחר כל העצות האלה, יש קושי גדול להגיע לריכוז מושלם בכל פעם שעומדים להתפלל, עלינו לדעת שזה טבעי, שזו מידה שמשיגים במשך השנים, ע"י תרגול רב, ושהיא מגיעה כתוצאה משיפור האמונה וממעלות נוספות שתיארנו עד כה.
לסיכום, עלינו לדעת כמה התפילה חיונית ומרכזית בחיינו. אנו חייבים גם להיות מודעים לצרות שלנו, של הקרובים אלינו, של הקהילה, של העם ואפילו של העולם כולו, ולתלות את כל התקוות שלנו בבורא העולם, המקשיב לנו בתשומת לב.
אנחנו צריכים לדעת שבתפילה איננו מדקלמים מאמר, אלא משוחחים עם בורא העולם הכל יכול.
