הכול יכולים לראות אותי פיזית, אם רק יסתכלו עלי. לא כן החלק הרוחני שלי, כלומר מה שאני חושב ומרגיש. החלק הזה אינו חשוף לכולם. רק אלו שאבחר, וכמה ומתי שארצה, יקבלו גישה לעולם הפנימי שלי. את עולמי הפנימי אני מציג באמצעות הדיבור. אם לא אגיד שום מילה, איש לא ידע לעולם מה קורה אצלי בפנים – לא מחשבות ולא רגשות.
הדיבור מוגדר אפוא כמקשר בין העולם הרוחני החבוי בתוכי ובין העולם הפיזי, ככלי שבאמצעותו יכולים בני האדם לקבל גישה לפְּנים שלי. הדיבור מחבר בין העולם הרוחני-אנושי ובין העולם הפיזי.
כל הבריאה מבוססת על הרעיון הזה. לפני שהעולם הפיזי נברא היו רק מושגים רוחניים, ועל ידי הדיבור נתן להם הבורא ביטוי פיזי, כפי שידוע.
כאשר אני מביע את הרגשות שלי, אני בעצם מוציא אותם מהפנים אל החוץ. אי לכך, לאחר שאני פורק באוזני מישהו קושי או צער שיש לי, אני מרגיש שהוקל לי; משקל הרגש הזה שוב אינו בתוכי במלואו. הוא יצא החוצה, ועתה אחרים עוזרים לי לשאתו.
לעומת זאת, יש רגשות שאינני מעוניין להפחית את עוצמתם ולכן אני בוחר שלא לשתף בהם; אחרים לא יוכלו להבין אותם. ישנם אנשים שחוו אירועים קשים מאוד ומעדיפים שלא לספר עליהם לאיש.
דרך אל-חזור
לדלת היציאה שלנו, כפי שמרמז שמה, יש כיוון אחד: מהפנים אל החוץ. מהרגע שאנו מגלים לעולם את רזי נשמתנו, הם נשארים שם לעד, ושוב אי אפשר להסתירם. מכאן החשיבות של שיקול דעת לפני שמדברים. אפשר לראות זאת בחיי היום-יום. מישהו משתף אותך בנושא עדין, ואתה מעביר את הידיעה הזאת לחבר אחר. לאחר מכן אומר לך הראשון, שהנושא עדין מאוד ואין להעבירו הלאה. זה סוד. ועכשיו? איך אפשר לתקן זאת? אין דרך לתקן. מהרגע שהדברים יצאו מהפנים אל החוץ, אין דרך חזרה.
הדיבור שלנו לא רק חושף את עולמנו הפנימי לאחרים. יש לו גם כוחות גדולים. כשם שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם בכוח הדיבור, כך האדם יכול להעצים או להרוס את העולם על ידי כלי זה.
באמצעות הדיבור אנו מצליחים להגביר מוטיבציה, לנחם, לתת עצות טובות לאנשים אחרים ולהציג את הרעיונות שלנו לשיפור העולם. ואולם בדרך זו אפשר גם להשפיל, לקלקל חלומות של אנשים על ידי פגיעה בתדמיתם. רבים עושים זאת דרך קבע, בלי להיות מודעים לזה כלל.
באמצעות הפה גם פותחים במלחמה או מסיימים אותה. אין אנרגיה גדולה מזו שנוצרת דרך הפה, כי הוא מביא לעולם הזה את מה ששייך לעולם הרוחני. שם השורש לכל מה שמתרחש. הפרדוקס הגדול הוא שאין פעולה שדורשת פחות מאמץ מדיבור. אפשר לדמות זאת לכפתור שמפעיל פצצת אטום ולכפתור אחר שיכול לחולל פלאים. עלינו להיות זהירים.
באמצעות הדיבור אפשר ליצור שקר וכך לנוע בכיוון הנגדי: במקום להביא לעולם הזה מושגים רוחניים ואמיתיים, להביא בלבול וחושך. עלינו להתרחק מהשקר, גם בנושאים סתמיים. למרבה הצער, קל מאוד לשקר. יש אנשים העושים זאת באופן שגרתי, אפילו בלי להרוויח מזה משהו. לפעמים מישהו אינו רוצה לענות לטלפון מסיבה כלשהי, והוא שולח מסר שקרי: 'תגידו שאני בישיבה'. זאת בשעה שביכולתו לומר: 'אינני יכול לענות עכשיו'.
