קריאת ארבע פרשיות
חז"ל תקנו לקרות ד' פרשיות בשנה מר"ח אדר עד ר"ח ניסן. מקור הדברים במשנה (מגילה כט.): "ראש חודש אדר שחל להיות בשבת קורין בפרשת שקלים, חל להיות בתוך השבת מקדימין לשעבר ומפסיקין לשבת אחרת, בשנייה זכור, בשלישית פרה אדומה, ברביעית "החודש הזה לכם", בחמישית חוזרין לכסדרן". וכן הביא הרמב"ם (הלכות תפילה יג כ) "ראש חודש אדר שחל להיות בשבת, קורין פרשת שקלים… וכן אם חל ראש חודש אדר להיות בתוך השבת, ואפילו בערב שבת, מקדימין וקורין בשבת שלפניו בפרשת שקלים וכו'.
טעם הקריאה
עיקר מטרת קריאת פרשת שקלים: בזמן שבית המקדש היה קיים, מצוה וחובה היו על כל איש מישראל לתת תרומת ד' 'מחצית השקל' בכל שנה, כדי לרכוש בהן קורבנות הציבור, תמידים ומוספים, מנחות ונסכים ושאר צרכי המקדש.
ומכיוון שא' בניסן הוא ר"ה לתרומת שקלים, דרשו חז"ל שבחודש ניסן צריך להקריב משקלי השנה החדשה, לפיכך צריכים להקדים את תרומתם עד לר"ח ניסן, ולכך מקדימים לקרוא 'פרשת שקלים' באחד באדר, כדי שיביאו שקליהם למקדש. וכך שנינו במשנתנו מסכת שקלים פ"א: "באחד באדר משמיעין על השקלים", והיינו שמכריזין ומודיעין: הנה מתקרב היום שצריכים להקריב את הקורבנות מהתרומה החדשה, ויש להכין את מחצית שקליהם.
והיינו שקריאה זו היא מתקנת חז"ל, שיהיו קורין בתורה 'פרשת שקלים' בשבת, לפי שביום זה כל העם נאספים לבתי כנסיות ומדרשות, וישמעו את חיוב תרומת 'מחצית השקל', ונזכרים ומזדרזים לקיים מצות עשה זו.
אך בזמן הזה, שאין ביהמ"ק קיים, ואין לנו מזבח ולא קורבן לכפר, בכל זאת קורין פרשת שקלים זכר למקדש. וכך כתב החינוך (מצוה קה): "ועכשיו בעוונותינו שאין לנו מקדש ולא שקלים נהגו כל ישראל לזכור הדבר לקרות בבית הכנסת בכל שנה ושנה פרשה זו".
מתבטלות הגזירות
בספה"ק "בני יששכר" (מאמר ב' דרוש ד') כתב דבכל שנה ושנה שקורין פר' שקלים, כאילו משה עומד שם וזוקף את ראשן, ומתבטלות הגזירות שרוצים האומות לגזור על ישראל ותופר עצתם, והוא זיכרון לבני ישראל לפני ד' לזקוף את ראשם ולגאלם גאולת עולם בב"א ע"ש.
סגולה למשיכת פרנסה
מעלת שבת שקלים גדולה כל כך, שמסוגלת למשיכת פרנסה. וכן כתב בעטרת ישועה (משפטים שקלים ד"ה ואלה): "הארכתי לעיל בפרשת יתרו בענין שמות הפרנסה פא"י מא"ל חת"ך העולה ית"ר, ולדרכנו פה מחצית השק"ל שהוא רט"ו, עם פרנס"ה עולה גם כן תר"י שמות הפרנסה, והרמז אשר בשבת שקלים מסוגל להמשכת פרנסה".
ובדברי אלימלך (גראדזינסק, פרשת שקלים) איתא גם כן, "ונראה על פי ששמעתי מאדוני אבי מורי ורבי זצ"ל כי בפרשת שקלים שאנו מבקשים אור פניך עלינו נשא, שהוא נובע מפסוק נסה עלינו אור פניך י'ה, אשר בפסוק זה מרומז שם הפרנסה, פא"י ראש תיבות פותח את ידך, צריכים להמשיך פרנסה חיי ומזוני, והנה צדיקי הדורות שלפנינו אמרו כי בא בשלח הוא פסח, יתרו הוא שבועות, משפטים הוא ראש השנה… וזהו בפרשת שקלים שעל פי רוב חל בפרשת משפטים שהוא בחינת ראש השנה, בחינת חק לישראל משפט לאלקי יעקב כנ"ל, אנו מבקשים אור פניך עלינו נשא, שיתמשך עלינו פרנסה חיי ומזוני בגשמיות ורוחניות, מבחינת אור פני השם, מקום גבוה בחינת חסד חנם…".
קבלת התפילות של כל השנה
עוד אפשר לפעול בשבת שקלים, שהתפילות של כל השנה יתקבלו לרחמים ולרצון לפני הקב"ה. ראה בספר פאר יוסף (ספינקא) שכותב כן: "…ואמר להם רבנו אז, בשבת שקלים יכולים להתפלל על כל התפילות של כל השנה שיתקבלו, כי תפילות כנגד תמידים תיקנו, והתמידים באו מן כספי השקלים".
צילום: שוקי לרר
