סיפורי הוד שסיפר בעל ה"משנת יוסף" הגאון הצדיק רבי יוסף ליברמן זצוק"ל, בעל ה'משנת יוסף' – ראש ישיבות שומרי החומות ורב ביהמ"ד סאדיגורה, מעתיק השמועה מרבותיו הגדולים קרובי משפחתו: גיסו הרה"ק רבי אהרן מבעלזא זי"ע; דודו מרן גאב"ד טשעבין זי"ע וש"ב מרן גאב"ד פרעשבורג זי"ע
יליד פרעשבורג היה הגאון רבי יוסף ליברמן זצ"ל, שעוד למד בתלמוד תורה 'יסודי התורה' שבנשיאות גאב"ד פרעשבורג הגאון בעל ה'דעת סופר' זי"ע. בעקבות סטירה מצלצלת על לחייו של הנער, אותו הכה גוי משנאה ואנטישמיות בעבור היותו יהודי עת עלה כס השלטון הנאצי, גמלה החלטה אצל אביו רבי טוביה שהגיע הזמן לעלות לארץ הקודש ולחונן את עפרה.
אביו זצ"ל הלך להתייעץ בדבר החלטתו זו, עם האדמו"ר הגה"ק בעל ה'חקל יצחק' מספינקא זי"ע הי"ד, שפעמים רבות נסע להסתופף בצל קדשו, לאחר שהתלבט האם הבנים יישארו ללכת בדרכי אבות ולא יסחפו אחר דרכי הציונים, יעצו לעלות לארץ ישראל ובירכו ברוב הצלחה ובסייעתא דשמיא שילווהו בכל הדרך ובכל אשר יפנה. אך הוסיף לו הרבי ה'חקל יצחק' מספינקא: 'שישתדל לקבוע מקום דירתו בירושלים בסביבות שכונתו של רבה של חוסט מלפנים, מרא דארעא דישראל הגאון רבי יוסף צבי דושינסקיא זצ"ל'.
כשהגאון הצדיק רבי יוסף זצ"ל, עבר להתגורר במעון ביתו שברחוב אבינדב בירושלים, אבדל"ח הגעתי לבקרו יחד עם עוד בני משפחה, כשבירכו אותו בברכת 'ישוב טוב' על ביתו החדש, פנה ואמר לי: "זכיתי לקיים כיום מעין את הוראת הרבי ה'חקל יצחק' מספינקא זצוק"ל שאמר לאבי, להתגורר בסמיכות של המהרי"ץ דושינסקי זצוק"ל, לפחות הנני בסמיכות בנו כ"ק הגאב"ד אדמו"ר מהרי"ם מדושינסקי (שליט"א)…"
בית זה היה משך השנים תל תלפיות, רבים וטובים ראו בו כתובת לשאלות בכל מכמני התורה וקיבלו תשובות בהירות. עם עלותו לשמי רום בשבת קודש לסדר 'וימת יוסף… וכל הדור ההוא', תמה מסכת חיים שהאירה לרבים.
***
קשר מופלא היה לו עם רבותיו הקדושים, גיסו הרה"ק רבי אהרן מבעלזא זי"ע, דודו מרן גאב"ד טשעבין זי"ע וש"ב מרן גאב"ד פרעשבורג בעל ה'דעת סופר' זי"ע. אך ההתקשרות לחסידות החלה אצל אביו רבי טוביה זצ"ל, כשעלה לארה"ק התיישב בתל אביב, בשעתו היו הרבה חסידים וצדיקים מתגוררים שם והיה אוהב הרבה להתפלל בביהמ"ד קארלין בת"א, שהקימו ויסדו חסידי הרבי הרה"ק רבי משה'לע מסטאלין הי"ד זי"ע, בנו של הרה"ק רבי ישראל מסטאלין זי"ע, שם היו מתפללים בהתלהבות כנוסח קארלין בקולי קולות, ועל אף מוצאו ההונגרי, שמעולם לא הורגל בכגון דא. עם זאת, היות שבקרבו פנימה היתה לו 'א ווארימע נשמה'… העדיף להתפלל דווקא במקום זה כדי שהתפילה תהיה אצלו בחיות ובהתלהבות יתירה".
במחיצת גיסו הרה"ק מבעלזא
בהגיע לפרקו נשא לבת כ"ק מרן האדמו"ר הרה"צ רבי יחיאל חיים לאבין ממאקאווא-זידיטשוב זצוק"ל. עם גמר השידוך כשנכנס חותנו להתברך אצל הרה"ק רבי מבעלזא זי"ע, אמר לו הרה"ק: 'שמעתי על החתן שלך שהוא מתמיד גדול'.
"בהשפעת חותנו הגדול זצ"ל, התקרב להרה"ק מהר"א מבעלזא זי"ע, אחריו נכרך ונקשר עד סוף ימיו בערגה. ובפרט כאשר כשנה לאחר נישואיו, נשא הרה"ק מבעלזא בזיוו"ש את גיסתו הרבנית ע"ה, בת חותנו האדמו"ר ממאקאווא וזכה להשתתף אז בנישואי הרה"ק מבעלזא זי"ע.
"עוד טרם נהפך לגיסו של הרה"ק מבעלזא, התרחש סיפור נדיר ופלאי ביותר, כאשר הגיע הגאון המנוח זצ"ל בימי החנוכה שנת תש"ט בפעם הראשונה לת"א להסתופף בצל הרה"ק מבעלזא, ביום שני בשבוע, והרה"ק מבעלזא ביקש ממנו להישאר אצלו לשבת, מאורע נדיר ביותר. למרות גילו הצעיר כיבדו הרה"ק מבעלזא והושיבו במקום הראשון בשולחן הטהור, גם כאשר הגיעו רבנים נכבדים ומבוגרים הורה להשאירו במקומו. כך היה בכל פעם שהגיע להיכל קדשו של גיסו הרה"ק מבעלזא, היה יושב ראשונה".
הקרבה המיוחדת עם ה'דעת סופר'
לחיבה מיוחדת זכה ממרן גאב"ד פרעשבורג בעל ה'דעת סופר' זי"ע, שבכל עת שהיה נכנס למעון קדשו היה הרב מפרשבורג מכריז בחיבה: 'ויהי ד' את יוסף ויהי איש מצליח'.
הוא היה אומר שמי שהשפיע ביותר על אישיותו, היה מורו ורבו הגאון רבי עקיבא סופר זצ"ל, גאב"ד פרעשבורג, שהמשיך ברמה את מורשת אבוה"ק עד ה'חתם סופר'. הוא זכר מילדותו את דמותו המופלאה בעיר פרשבורג שם נולד, כאשר הוא היווה דמות של רב קמא מדורות קדומים. כל גדולי הרבנים מהונגריה הפנו בחרדת קודש את שאלותיהם אליו, והוא בכוחו הגדול היה מכריע בכל העניינים שעלו על הפרק.
הגאון הצדיק רבי יוסף זצ"ל, סיפר את שהיה חקוק בזיכרונו מימות ילדותו: "בערב יום הקדוש היו הולכים כל תושבי פרשבורג ובראשם דייני העיר למעונו של הגאב"ד, והיה מניח ידיו על ראש כל אחד ובירכו בפסוקי ברכת כהנים, ומעיניו זלגו נחלי דמעה לרוב".
רבות יש להעלות מ'משנת יוסף', מקורות ותולדות חייו הנאדרים בקודש, אך קצרה היריעה ועוד חזון למועד. יהי זכרו הגדול ברוך.
