כל גדולי ורשא יצאו לקראתו והיה מראהו כמלאך

נס ההצלה המופלא ופרקי חיים ממשנתו של הגאון הנודע רבי חיים קרייזווירטה זצוק"ל, גאב"ד אנטוורפן יצ"ו, על הימים בצל צדיקי וגאוני החסידות בפולין * במלאת עשרים שנה להסתלקותו – ט"ז טבת תשס"ב-תשפ"ב – הננו מעלים קטעים מיוחדים מנועם-שיחו המיוחד שקיימנו עם בנו יחידו הגאון רבי דוב צבי קרייזווירטה זצ"ל, חתנו של כ"ק אדמו"ר מפיטסבורג זצ"ל שנלב"ע בשנה שעברה

 

 

 

על המפגש המיוחד עם הגאון מראגוטשוב זי"ע שהגר"ח קרייסווירטה זכה להתפלפל עמו. אבדל"ח סיפר לנו בנו, הגאון רבי דוב צבי זצ"ל: "אבא ז"ל סיפר: שנסע פעם אחת נסיעה ארוכה עם הרוגוטשובער זי"ע, וזו השפיעה עליו כל הימים. וכך היה:

"בקראקא הגיע הידיעה שהרוגוטשובער נוסע לווינה לניתוח ויחלוף בדרכו דרך וורשא. כיון ששמע כך החליט לנסוע ולהקדימו באחת העיירות הרחוקות מוורשא, לעלות לרכבת ולנסוע עמו יחד ברכבת במשך מספר שעות. כסף לא היה לו. ולווה כסף מאחד מידידיו להוצאות הדרך, וצלחה דרכו לעלות לרכבת לנסוע עד הגבול ומשם נסעת במחיצתו.

"אבא היה מתאר בהתרגשות את כבוד התורה שחפף עליו, שאין לתארו. הוא היה מתאר בפרוטרוט את הכבוד שעשו לו בבואו לוורשא, עד שזקני העיר אמרו אז שמתקופת הגאון רבי עקיבא אייגר זצוק"ל שביקר בוורשא לא היה כזה כבוד התורה… שטיחים נפרסו מתחת הרכבת עד האכסניה הארעית שלו בעיר. כל גדולי העיר באו לקראתו, ביניהם הרבנים הגאונים: רבי מנחם זמבא שבא לתחנת הרכבת, הגאון רבי אברהם וינברג, ה'ראשית ביכורים' על בכורות, תלמידו ה'אבני-נזר' מסוכטשוב זי"ע. גם הגאון רבי מרדכי קאלינא יצא לתחנת הרכבת.

"אבי זצ"ל היה מספר על הגאון רבי מרדכי קאלינא שקיבל חדר בביתו של הגאון רבי נתן שפיגלגלאס, שהיה בעל ממון והחזיק ישיבה בווארשא, כשהוא עצמו ישב כל היום מעוטר בטלית ותפילין ואמרו שיודע ש"ס בבלי בעל פה. רבי מרדכי קאלינא, היה מפורסם בידיעתו בכל חלקי התורה בבלי וירושלמי. רבי מרדכי חיבר את הספר 'מכתבי תורה' משא ומתן בדברי תורה עם הגאון הרוגוטשובער זי"ע".

 

במחיצת הגאון הרוגטשובי

 

"הגאון רבי מנחם זמבא אמר לאבא פעם – שהמעיין בספר מבחין בשני אריות המתנצחים זה עם זה, ועד כדי כך שגם קשה להבחין בהבדל בין דברי רבי מרדכי קאלינא לגאון הרוגוטשובער. אלא שהרוגוטשובער בהוכחותיו אינו מצטט את האחרונים כלל וכלל. מה שאין כן רבי מרדכי קאלינא, שמביא סמך לדבריו מדברי האחרונים, וכך אפשר להבחין בין השניים, כך הסביר הגאון רבי מנחם זמבא.

"על כל פנים באותה נסיעה של הרוגוטשובער, יצאו כל גדולי וורשא לקראתו ותיאר את מראהו כמלאך אלוקים ואת כבוד התורה בגדול שהיה מרגש במיוחד.

"אבא לא יכול היה ללוותו עד ווינה, לשם נסע הרוגוטשובער בגלל ייסוריו, אלא רק עד הגבול הפולני. אך גם הדרך שעשה עמו, היתה כברת דרך ארוכה.

"באותה נסיעה הצטרף עמו חתנו של הרב מקראקא הגאון רבי הירש איזנשטט זצ"ל וכשהבחין בייסוריו של חותנו הגאון, רצה להקל עליו, ולחש באוזניו: 'אולי הכאבים אינם קשים כל כך, רק שהזיכרון המיוחד של הרב הוא שעומד בעוכריו… מה הכוונה? כיון שהרב זוכר כל כך במוחש גם את הכאבים של לפני יום יומיים, הייסורים של אתמול ושלשום עומדים לפניו ממש כמו עכשיו, לכן כואב לו כל כך, אבל באמת המצב לא כל כך נורא'…

"פנה אליו הגאון הרגוטשובער ואמר לחתנו רבי הירשל: 'הנך יודע למה באים עלי הייסורים, כיון שמיום עמדי על דעתי לקחתי את הרמב"ם לרב שלי. וכיון שכמעט לא עסקתי בדברי שאר הראשונים מלבד רש"י ותוספות, לכן באו עלי הייסורים. אך אם רק בגלל זה הם באו, אני מקבל אותם באהבה, כיון שהרגשתי ברמב"ם את צורת הלימוד שאני מסוגל ללמוד בה'…

"אבא סיפר בהתרגשות, כי במהלך הדרך זכה לדבר עמו בלימוד, והדגיש: 'שכפי הידוע בספריו של הרוגוטשובער, קשה מאד להבין את כוונתו, רק יחידים מסוגלים להבין, אך בדיבורו בעל פה היה הפוך לגמרי – קל ונוח להבין את דבריו –הכל הבינו.

"ה'תורה שבעל פה' שלו היתה אחרת לגמרי מ'תורה שבכתב'. אבא כשהיה מספר מכך היה כל כך מתרגש, הוא היה חוזר שוב ושוב : 'א-מלאך, תוארו כמלאך אלוקים!'

"הוא סיפר כי במהלך הנסיעה הוא למד בעל פה, בלשון הרמב"ם הלכות עבדים. אחרים שהיו שם עמו יחד ברכבת פחדו לפצוח את פיהם, והיה אומר שהוא כן זכה לשוחח עמו בתרצו: 'כיון שהייתי צעיר, ילדות היתה בי והעזתי לדבר לפניו. הוא היה גדול הדור הראשון שזכה להכיר".

 

בישיבה בלובלין

 

"כשבא הגר"ח קרייסווירטה ללובלין היה זה כבר לאחר הסתלקותו של הגאון רבי מאיר שפירא זי"ע. אך הוא זכה להכירו שביקר בטארנא. כשהיה ילד צעיר, ביקר שם הגר"מ שפירא זי"ע. מספרים שבתקופה ההיא בחן הגר"מ את אבא. הושיבו לידו, ומאד שיבחו לפני אנשי העיר. המהר"ם אמר לאבא שכשירצה יוכל לבוא אליו לישיבה. אבל עד שהגיע הוא כבר נסתלק לב"ע".

סיפר בנו הגרד"צ ששמע מאביו זצ"ל: "הוא סיפר שהמהר"מ שפירא דיבר בטארנא, ובדרשתו הציג את בחורי ורשא העמלים הישנים בחנויות. הוא זעק בקול: 'איני יודע אם הנכם יודעים זאת, אך באותה תקופה בחורים היו ישנים בחנויות. בלילה נעלו אותם בחנויות, ובבוקר הגיע המשרת, פתח את החנות והם הלכו ללימודם'. בדרשות אלו גם הרחיב הגר"מ בתיאור אכילת ה'טעג' של בחורים אצל בעלי הבתים של העיר, כפי שהיה נהוג בזמנם. הוא ציין שבכל מכתב פירש זאת, ובסופו היה כותב: 'החותם בלב מלא געגועים להרביץ תורה הקדושה ללומדיה'. זו היתה חתימתו הספציפית, כי זו היתה משאת נפשו ועיקר חייו, ואכן זכה להרים את קרן התורה ולחזק את כבודה בעולם'. כך היה אבא מספר".

 

נס הצלתו בחזרה מווילנא

 

בנו, הגאון רבי דוב צבי זצ"ל, סיפר מקורות ההם אותם שמע מכלי ראשון אביו הגאון זצ"ל: "אבא נסע לראות את הגאון הנודע רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי בווילנא, כשחזר אבא מווילנא בעגלה שנסע היה עוד יהודי ועוד כמה נשים יהודיות. ריח המלחמה כבר היה באוויר, וכשהגרמנים ימ"ש עצרו את העגלה, שיחררו את הנשים מיד. הם פנו ליהודי השני שהיה בעגלה ושאלו אותו: 'יודֶא?' [יהודי?]. הוא ענה שהוא 'קתולי' והוא השתחרר, אך אבא ענה בחיוב שהוא 'יהודי'! 'כך הרי כתוב בהלכה', אמר אבא אחר-כך כשסיפר לנו את קורות חייו.

והוסיף, שכל ימיו הודה לבורא עולם על שעמד בניסיון באותו לילה, כיון שנתקף בפחד נורא בעת ששמע מהגסטפו שעליו להישאר לבד אתם, וחשב שאולי יוכל להקל על מצבו ולגלות להם שישנם עוד יהודים במקום ההוא, בכדי שיוכל להיות עם עוד אחד ואולי על ידי כך יינצל. אך הוא בלם את פיו ולא סיפר. ואמר שאולי שהעמידה בניסיון קשה זה עמדה לזכותו בעת ההיא.

"הגרמנים הארורים ימ"ש עצרו רק אותו, והוא נותר עמם לבד. נטלוהו למפקדה שלהם והאשימו אותו ב'ריגול'. הודיעו לו שעומדים להוציאו להורג. 'בקש את בקשתך האחרונה' הציעו לו. המפקד פקד על חייל אחד להרוג את היהודי בחוץ, ביער, ולא בתוך המפקדה. אבא ביקש את בקשתו האחרונה – לא מהם, אלא מהקב"ה: 'הצילני נא בזכות זה ששימשתי את הצדיק רבי ישעי'לה משנה!'".

מי זה היה הצדיק רבי ישעי'לה?

"אותו רבי ישעי'לה היה סגי-נהור. הוא הגיע לוורשא מהעיר ראוונע, ונקרא בשם 'משנה' ככל הנכדים בני קדושים שהיו בן אחר בן להרה"ק רבי מרדכי קרעמניצער זי"ע, חמיו של הרה"ק ה'בית-אהרן' מקרלין. הרה"ק מגראדזיסק זצ"ל שלח אותו ללון אצל אבא בווארשא. לא ידעו שלאבא יש רק מיטה אחת, אותה מסר לרבי ישעי'לה. הוא עצמו ישן על הרצפה.

"במשך כמה שבועות שימש אותו אבא במסירות ונאמנות אין קץ. באותו הרגע שסיים אבי זצ"ל את תפילתו בלב, בקשתו של אבא נענתה. החייל שנצטווה להרוג אותו היה מה'וורמאכט' – זן גרמני פחות קשוח. החייל נכנס עמו בדברים ואמר לו שהוא מבין אותו וגם לו יש משפחה שדואגת לו. לפתע ירה החייל הגרמני באוויר כמה יריות וצעק לעברו: 'ברח! ברח!' היריות נורו כדי להסיח את דעת המפקד שיסבור שהיהודי נורה. ותמיד ציין אבא שבזכות הצדיק רבי ישעי'לה ניצל מן התופת.

לאחר מכן נתמנה הגר"ח לרבה של אנטוורפן בבלגיה, שם הרביץ תורה והוראה, צדקה וחסד עד יומו האחרון.

תוכן קשור

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד על הבמה

קבל את המגזין
ראשון למייל:

במה 69 הרב אברהם בייפוס מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה

'סגולות' לפרנסה

  בפרשתנו אנו לומדים על ירידת המן. דור המדבר לא היו צריכים להשתתף בהרצאות בנושאי אמונה וביטחון בכל הנוגע לפרנסה. היה ברור ומוחשי כל כך

'שבת שירה' – ישראל נדמין לקן ציפור

השבת הקרובה, פרשת בשלח, מכונה 'שבת שירה'. מנהגים מיוחדים יש לשבת זו, הקשורים לשירת הים וקשורים לפרשת המן. רבים אף קוראים בשבת זו פרשת המן.

אמנות ההתבוננות

יציאת מצרים היתה תלויה במשה רבנו. מרגע שנולד הוכן להנהיג את העם. ברגע היוולדו, כבר אז התמלא הבית אורה, ועל כן נאמר, "ותראהו כי טוב",

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן