פניני חינוך ממשנתו של נסיך ממלכת בית רוזי'ן – סאדיגורה, רועה נאמן, שהדריך וחינך לגיונות של חסידים ותלמידים כ"ק מרן אדמו"ר מסאדיגורה זצוק"ל במלאת שנה להסתלקותו
הסאדיגערער-רבי זצוק"ל הרחיב על ענייני החינוך, והדגיש: ש"תפקידנו למצוא את כל הדרכים איך להנעים ולהאהיב את התורה ומצותיה ושיקיימוה מתוך שמחה. הרי הבטחת התורה לקיום המצות לעולם הוא כשמקיימים אותם מתוך שמחה, כי רק המעשים שאדם עושה מתוך גישמאק יש להם קיום לעולמי עד".
לעשות 'תורתך שעשועי'
"אולם השאלה הנשאלת, איך מקיימים זאת, איך מוציאים זאת מן הכח אל הפועל. מהו ה'רעצעפט' לזה?
"יסוד זה הוא בדברי דוד המלך ע"ה בתהלים (קיט, צב) 'לולי תורתך שעשועי אז אבדתי בעניי', לכאורה יש להבין מדוע מכנה דוד המלך את התורה בשם 'שעשוע', מה השייכות של תורה ל'שעשועים'? מדוע לא אמר 'לולי אהבתי תורתך'?
"ושמעתי לבאר בשם הגאון רבי חיים פנחס שיינברג זצ"ל, עפ"י משל, כמו שרואים היום רבים מצעירי הצאן שאוהבים להשתעשע במשחקים אלקטרוניים, ולרוב חביבותם הם עוסקים בכך שעות רבות, ובכל רגע פנוי מוסיפים לעסוק במשחקם. כך גם עלינו לראות שתורתנו הק' תהיה נעימה על לומדיה, שכל כך יאהבו את התורה עד שהיא תהיה להם לשעשוע, שילמדו מיט א גישמאק, מתוך אהבה, שיהיה אהוב אצל הבן והבת לקיים את מצות השי"ת מתוך הבנה בטעמי המצוות ונעימותם הנצחית. זהו שנאמר 'לולי תורתך שעשועי אז אבדתי בעניי', כאשר התורה תהיה חביבה על הלומד כמו שעשוע, אז יוכל בכח התורה לאזור עוז לעמוד בכל המצבים והנסיונות כל ימי חייו.
"תמצית עבודתו של המחנך, של המנהיג – הן לרבים, והן כל אחד בביתו – הוא ללמד את נועם המצות, את טוב טעמם של קיום מצות השי"ת, את טוב טעמה של לימוד התורה, שירגישו בעצם העשיה את ה'שעשוע', עד שימשך לבם אחר התורה והמצות בשמחה ובאהבה. זהו צו השעה.
"אם ילדי הבית רואים את אביהם שב מעבודתו ופונה ללמוד שיעור דף היומי בשמחה למרות עייפותו, הרי הוא מנחיל בלבם את הערך האמיתי שיש בלבו לתורה, אם הם רואים שעבודת התפילה של אביהם או של רב הקהילה נעשית מתוך שמחה וקרבת ד', מתוך הרגשה שעומדים לדבר לפני בורא עולם, הרי שהם לומדים מכך שהתפילה היא עונג רוחני אמיתי".
משחק ה'כדור' של גאון הדור
המשיך הרבי לספר במשא הנלהב והמרומם שארך שעה ארוכה: "מסופר על פוסק הדור בארה"ב הגאון הגדול רבי משה פיינשטיין זצ"ל, שנסע פעם למנוחה למספר ימים בבית משפחה מסויימת, כדרכו השכים לפנות בוקר והתיישב ללמוד, אחד מבני הבית רצה לראות מה עושה גדול הדור בשעות הבוקר המוקדמות, ונדהם לראות איך שרבי משה זצ"ל, משחק בכדור עם אחותו ילדה קטנה. כמובן שהתפלא מאד למראה עיניו, איך יתכן שגדול הדור משחק בכדור? ועוד עם תינוקת, ומדוע אינו יושב ולומד כדרכו?
"בהמשך היום החליט לשאול את הגאון רבי משה זצ"ל לפשר הענין. ענה לו ר' משה זצ"ל: 'מיין טייערער קינד, באתי לביתכם למספר ימים, אחותכם הקטנה שומעת כל הזמן שהנה הגאון רבי משה מגיע, ופתאום כל הבית עסוק אודות ביקורי, כך שלא מקדישים לאחותך הקטנה את תשומת הלב שרגילה אליו, ומה היא תחשוב בלבה? שגדול בתורה, יהודי תלמיד חכם זה דבר לא טוב, הנה הגיע לכאן גדול בתורה ולקח ממנה את כל תשומת הלב, לכן, בכדי לתקן אצלה רושם זה, שלא ישאר בלבה רושם שלילי על תלמידי חכמים בכלל, ועל לימוד התורה בפרט, כשנכנסה לחדרי הפסקתי מלימודי ושיחקתי עמה מעט, בכך נתתי לה את כל תשומת הלב שהיא זקוקה לו, כעת היא כבר תאהב גדולי תורה, ותאהב את התורה!'
"עלינו להתבונן במחשבת גדול הדור איך העמיק וחשב על התוצאה שיכולה להיגרם לחינוך הילדה הצעירה, והעמיק וחשב בדעתו איך לקרב אותה שתשמח ותרגיש את כבוד התורה ולומדיה. זוהי הדרך בה ניתן בדורנו לגדל את הדור הצעיר לתורה ולמצות, לאהבת ד' וליראת ד'".
* * *
רבות יש להעלות ממשנתו של כ"ק מרן אדמו"ר מסאדיגורה זצוק"ל. יריעה מיוחדת נשזרה בענייני חינוך הבנים, שרישומם נחרט ונחרת בלב השומעים. עם מלאת שנה להתעלותו של הרבי זי"ע לגנזי מרומים, נתחזק לאור דברותיו ואמרותיו. זכותו הגדולה תגן בעדינו ובעד כל ישראל, אמן.
