סולם העליה: פאנל ראשי הישיבות

הגאון רבי אפרים רוטשילד שליט"א, מראשי ישיבת 'תורה בתפארתה', הגאון רבי אברהם קירשנבוים שליט"א, מראשי ישיבת 'נחלת הלווים' והגאון רבי צבי וינפלד שליט"א, ראש ישיבת 'אור אלחנן', השיבו במשך שעה ארוכה לשאלות הכוונה שהעלה בפניהם הגאון רבי בנימין זאב יעקבזון שליט"א, ר"מ בישיבת 'תפארת התורה'

 

 

 

 

לראשונה, התאספו ראשי ישיבות ור"מים נודעים בישיבות גדולות למשך שעה ארוכה עם המוני בני ישיבות העולים לישיבות גדולות והשיבו על שאלותיהם ולבטיהם, תוך מתן עצות והדרכה לקראת עלייתם לישיבות גדולות. השאלות עסקו בנושאים הכי פרקטיים ומעשיים הנוגעים לכל בחור ובחור, כולל שאלות שבחור לעתים מתבייש לשאול ולהיוועץ בגדולים ממנו. בהכנה נכונה וראויה שזכו לקבל בערב מרתק זה, כל השנים בישיבה גדולה ייראו אחרת לגמרי בסייעתא דשמיא.

פאנל ייחודי זה נערך ביוזמת 'תא שמע' שע"י עיריית מודיעין עילית והתאחדות בני הישיבות מודיעין עילית. פתח את הפאנל הרה"ג רבי שרגא קשש שליט"א, מראשי התאחדות בני הישיבות מודיעין עילית בדברים נרגשים, והזמין את הגאון רבי בנימין זאב יעקבזון שליט"א, ר"מ בישיבת 'תפארת התורה' מודיעין עילית, להעלות את הסוגיות הבוערות בפני ראשי הישיבות והר"מים שליט"א.

 

שאיפות ותכנונים

 

הגרב"ז יעקבזון שליט"א: כל בחור שמגיע לישיבה גדולה פניו להצלחה, הוא רוצה להצליח הכי הכי מה שיכול. האם כדאי ללמוד שתהיינה שאיפות ברורות ומוגדרות עם תוכניות כגון אני רוצה להספיק כך וכך, ללמוד כך וכך שעות? האם מומלץ להגיע עם שאיפות מוגדרות, או שעדיף שאיפות יותר כלליות שאני רוצה להצליח, להיות ת"ח אך שאיפות פחות מוגדרות, מה מומלץ יותר לבחור.

 

הגאון רבי צבי וינפלד שליט"א, ראש ישיבת 'אור אלחנן':

דבר ראשון בחודש אלול בחור צריך לפני השאיפות הפרטיות והמוגדרות, להתחיל להכיר את הישיבה, ללמוד אותה, לראות את הסדרים, זה עולם אחר ישיבה קטנה וישיבה גדולה. השאיפות צריכות להיות אחרי שהוא יודע ועובר את האלול, וחייבים שיהיה משהו מוגדר.

אני גם חושב שעיקר הדגש צריך להיות לסדר את השישי שבת, אחרי שגומרים עם האלול עיקר התכנית צריכה להיות על סופי שבוע, לתכנן כל אחד. אתם תגיעו לישיבה גדולה תראו שזה אחרת מישיבה קטנה, ביש"ק יש סדרים מה בדיוק צריכים, אני מדגיש צריך לתכנן כי אם לא נעשה כן, כל הזדמנות ראשונה תחפש איך לצאת מהישיבה וזה נורא. צריך להיות תכנית מסודרת מה אני רוצה בזמן הזה מה אני רוצה בשישי שבת.

 

הגאון רבי אברהם קירשנבוים שליט"א, מראשי ישיבת 'נחלת הלווים':

אם נמקד בשאלה דברים כלליים אני ג"כ חושב שעכשיו להציב שאיפות מה אני רוצה להספיק וכן הלאה, אני לא יודע אם זה המקום עכשיו, בכלל בחור שעדיין שומע שיעורים עד הקיבוץ הוא סמוך על שולחן אחרים, הר"מ שלו הוא זה שקובע את ההספק, הישיבה עם הסדרים, העיון והבקיאות והצורה של העיון והצורה של הבקיאות היא זו שאמורה לקבוע את היעד איפה הבחור צריך להגיע. אנו סמוכים על שולחן אחרים עד הקיבוץ, וגם בקיבוץ בצורה מסויימת אך זה עובר בהדרגה, ומי שמנסה לחטוף ולצאת מהגדר, חבל, הוא יפסיד מזה. כל זמן שיש לנו את הרב שעומד על גבינו ואנו סמוכים על שולחנו, כדאי להרוויח מזה.

אם אפשר לדבר על השאיפה העיקרית שצריכה להיות לבחור בישיבה גדולה, זה שהוא יזכה לא לבזבז את הזמן שלו, אני חושב שזאת הברכה הגדולה ביותר. לא נעים לי להודות ברבים, אני מרגיש שהזמן שאני הפסדתי בישיבה גדולה אין להם תמורה, ידידים שלי שלא בזבזו זמן, אני מרגיש עד היום את הפער. השנים האלה שהם באמת שנים שבחור קונה את הקניינים האמיתיים שלו בלימוד, זה הזמן שהוא בונה את עצמו בתורה, בעיקר רק לא לבזבז את הזמן, דיברו על שישי שבת, אני מדבר על זמן שינה בלילה, יש היום כ"כ הרבה בעיות וכל מיני פרצות. אך אני חושב שהבעיה הגדולה ביותר בעולם הישיבות הגדולות זה זמן השינה בלילה, זו הבעיה החריפה ביותר שישנה וקשה לשלוט בזה.

צילומים: נפתלי אייזנברג – סופר סטודיו

 

ממילא כל אחד צריך לשמור על עצמו, וכל ישיבה והסיפור שלה. אך בחור שרוצה לגדול צריך לדעת שצריך לישון בשעה שיודע שיוכל לקום לשחרית בשעה נורמלית, ושהפער בין הזמן שהוא עוזב את בית המדרש אחרי סדר שלישי לבין הזמן שהוא הולך לישון לא יעלה על הפער המצומצם שהוא צריך להסתדר, ואני לא מדבר על לחץ, שום דבר לא לחוץ, אבל כשאתה קם מהגמרא ולא משנה באיזה שעה שאתה מתכנן את עצמך, לא ייתכן שיעברו שעות עד שאתה הולך לישון. ומהניסיון שלי זה הפרצה הגדולה ביותר שמונעת מבחורים לעלות בישיבה גדולה, זה הפער של הלילה בין הזמן שיוצאים מהסדר לזמן האמיתי שהולכים לישון.

קורה שבחור מפטפט אני לא מדבר על לחץ, אך ח"ו לא לתכנן את עצמך שיהיה פער כזה וכ"כ הרבה שעות ילכו לבטלה, א"א לגדול ככה.

אבא שלי ז"ל היה פרופסור באוניברסיטה, כשאני עליתי לישיבה גדולה הוא אמר לי הולכים להסטייפלער. הייתי בן שש עשרה וחצי, הוא ידע שהסטייפלער לא שומע היטב, אז הוא בירך בשם ומלכות… הוא נתן לו איזה מכתב שקיבל מפרופסור אחר האם כל ערבי נקרא רודף. הסטייפלער לא רצה לענות. ואז אבא אמר לו שיש בחור שעולה ליש"ג אם יכול לומר לו כמה מילים. הסטייפלער דיבר בין חמש לעשר דקות, והמוטיב המרכזי היה לא לבזבז את הזמן, לא פוליטיק, ולא ישיביש פוליטיק…

עברו הרבה שנים מאז ואני זוכר את המלים שלו, הוא דיבר על 12 שעות שיש לבחור ביום והוא התכוון בלי לחץ, יש 24 שעות, שמונה שעות צריך לישון, שעתיים תפילה, שעתיים אוכל – הוא לא דיבר על אדם לחוץ, שעתיים לאכול! נשאר שתים עשרה שעות ללמוד. הוא דיבר כ"כ פשוט, הוא חזר על זה, שגם אם אדם עם כישרון בינוני או ממוצע, אני חושב שהוא אמר ממוצע כמוני, יכול לצמוח ת"ח מופלג אם הוא ישמור על הדבר הזה ללמוד 12 שעות. החשבון הוא כ"כ פשוט, כ"כ לא מתכוון ללחוץ, פשוט מראה מה יש לפנינו.

לדאבוננו יש הרבה חורים, אני לא בא לקטרג, אך בנפשינו הדבר ובנפשכם הדבר, התירוץ הזה של כולם, מזה לא גדלים. אלף נכנסים ואחד יוצא, ככה זה, אתם רוצים להיות אחד יוצא? לא לבזבז את הזמן.

 

הגאון רבי אפרים רוטשילד שליט"א, מראשי ישיבת 'תורה בתפארתה':

אין לי מה להוסיף על מה שראשי הישיבות כבר אמרו, אני רק רוצה לסכם מה ששמעתי, שהשאלה היתה האם עכשיו לתכנן את החיים בישיבה, אז זה לא ייתכן כי אתה לא מכיר את הישיבה, זה עולם חדש שאתה לא מכיר, אתה צריך קודם להיכנס לראות מה דורשים, ואח"כ מאוד חשוב שתעשה לך מטרות ותסדר את השאיפות. רק מה שכן צריך השאיפה צריך להיות באמת ללמוד את הישיבה, באמת להתחבר לישיבה, להבין מה זה סדר א', מה רוצים ממני בסדר, מה רוצים ממני סדר ב' וג', מה רוצים בתפילה. ולמלאות את היעדים האלה הכי שאפשר, ככה תגדל, כך הכל יתגלגל ותגדל בישיבה.

 

חברים לא טובים ופטפוטים בלילות בפנימייה

 

הגרב"ז יעקבזון שליט"א:

לפני שנעבור לשאלה שניה, אני רוצה לעורר נקודה, אם נשים לב, כולם, כל רבותינו אמרו עכשיו משפט אחד כמו שסיכם הגר"א רוטשילד שליט"א, לנצל את הזמן! אנחנו לומדים קה"י ועוד קה"י, זכינו עכשיו לשמוע מכלי ראשון הדרכה שנשמעה מפיו של הקה"י לבחור שעולה לישיבה גדולה, רבותיי זה שטיקל קה"י שכל אחד מאיתנו חייב לדעת, לנצל את הזמן, אם נדע את הקה"י הזה נוכל לעלות ולהתעלות, את הקה"י הזה שקיבלתם מכלי ראשון, אתם שמעתם ממישהו ששמע מהקה"י לנצל את הזמן.

כל בחור רוצה להצליח בתורה ויראת שמים, יש בחורים שבכלל לא מעניין אותם חברה, מספיק להם הסטנדר אשרי חלקם ועליהם אני לא מדבר, כמובן כששמחים וזה האופי שלהם. אבל באופן טבעי בחור אוהב חברים וחיי חברה והוא נהנה מזה. הם שאלו ככה, איך אפשר להתרחק מחברה לא טובה בלי להרגיז את הסביבה ובצורה נעימה. וזה מתחלק לב' סוגי חברה, יש חברה רעה כמו שאמרו מקודם שההנהגה שלהם ביראת שמים לא כמו שצריך ביראת שמים ובהנהגה, זה סוג של חברה שכשאני מגיע לישיבה ואני מזהה אותם בקלות את אלו שהם לא ביראת שמים כמו שצריך איך אני יכול להתרחק מהם בלי לפגוע ובלי להרגיז.

והסוג השני שזה העולה על כולנה זה הנושא של הפטפוטים בחדרים בלילות, בחור מגיע לחדר אחרי סדר שלישי והוא רוצה ללכת לישון הוא רוצה להיות צלול בסדר, כל אחד יודע שמי שהולך לישון מאוחר אין לו יום מחר. גם מי שלמד בישיבה קטנה והרה"י הכריח אותו להגיע כשהיה עייף הוא לא למד כמו שצריך. הוא רוצה לישון בזמן אבל בחדר שמח, יש חברים וסביבה ופטפוטים, איך הוא יכול להצליח להיות זה שמצליח לישון בזמן להתרחק הן מהחברה הרעה והן מהחברה שהיא לא רעה בעצם אלא שהיא מבזבזת את הזמן.

 

הגר"א רוטשילד שליט"א:

בשאלה, הנוסח היה שיש בחור שטוב לו עם עצמו אז בסדר, אין לו בעיה עם חברה. יש אחד שצריך חברה ואצלו מתחילה הבעיה שקשה לו עם החברה. אני חולק על כך. בחור שחי עם עצמו לא לומד בישיבה. מה זה המילה ישיבה? מרבה ישיבה מרבה חכמה, מה זה ישיבה?

כתוב שרבקה עברה בישיבה של שם ועבר יעקב רצה לצאת, מה זה ישיבה, איך מגדירים את המילה הזו ישיבה. כתוב בכל הראשונים ישיבה זה מקום של לומדים שמחדדים זה את זה, זה לימוד בצוותא, מי שיחיד ובודד הוא לא נמצא בישיבה. המציאות והחפצא של ישיבה הם אחרת. למה צריך ישיבה? כל אחד ילמד בבית המדרש ואבא ישגיח עליו. אלא, בן אדם הוא יצור שצריך חברה, ולבד כשאני לעצמי מה אני, הרי כל הדרבון של בן אדם, כל העלייה של בן אדם, כל המחדדים זה את זה, כשיש מצב וחברה של עלייה, מצב של מלחמתה של תורה, מצב של מה אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי. ראיתם פעם אדם שמדבר לבד? ודאי שדוד המלך דיבר עם מישהו, צריך חברה בשביל השטייגען והישיבה זה החברה.

אתם חושבים שמחכה לכם הישיבה, אתם צריכים לדעת אתם הולכים למדבר. אתם אלו שעושים את הישיבה. אם אתה לא תייצרו ותבנו חברה שלומדת, אז זה לא תהיה ישיבה. יש שיעור א' ב' וג', אך הישיבה לא תהיה קיימת. המציאות של ישיבה, מרבה ישיבה מרבה חכמה. הגאון מציין את הגמרא בתענית שכתוב ברזל וברזל ביחד, מה ברזל זה אחד מחדד את חבירו, שני ת"ח מחדדים זה את זה בהלכה.

אני לא חושב שיש פתרון להיבדל מהחברת מבזבזי הזמן או מחברה ירודה, רק ע"י להדבק בחברה טובה, זה פתרון לכל. אם יש לך חברים טובים, אם אתה מצורף לאקשן בלימוד, חוויות משותפות בלימוד מה הוא אומר, יש לך קושיא תשאל את הספסל מאחרוה או מקדימה, חבר שלך שואל – תענה. יהיה לך שותפים, יהיה לך את הכל, וממילא לא תהיה לך בעיה עם החברה השניה. כל הבעיה עם החברה השניה מתחילה כשאין לך את החברה שלומדת.

צילומים: נפתלי אייזנברג – סופר סטודיו

אין קשיים – יש הסתגלות

 

הפאנל נמשך עוד שעה ארוכה, אך מקוצר היריעה לא נוכל להביא את כל הדברים. דברי סיכום נשא הגרב"ז יעקבזון שליט"א:

נסכם בקצרה מה ששמענו, אין קשיים, יש הסתגלות, הדרך להצליח מחייבת הסתגלות, זה הבחירה שלנו איך לקרוא לזה, קשיים או הסתגלות. אם תקרא לזה קשיים זה יהיה קשה, אם תקרא לזה הסתגלות אז תצליח. דבר נוסף למדנו שהיסוד להצלחה זה הסבלנות.

אנחנו רגילים היום שהכל צריך להיות מיד, שמיד מגיד השיעור יאחז ממני, שבחורים יאחזו ממני. סבלנות אומר הרב רוטשילד שליט"א, סבלנות סבלנות, לפני חנוכה אל תסתובב אחורה, אל תחשוב מה אוחזים אותך, לפני חנוכה אל תחשוב על זה. תחכה בסבלנות ובע"ה תראה כמה הסבלנות היתה שווה.

 

הגר"א קירשנבוים שליט"א:

מרן רה"י רבי דוד פוברסקי זצוק"ל היה אומר בתחילת זמן, בחז"ל כתוב כל ההתחלות קשות, אם זה לא קשה סימן שזה לא התחלה. אני חושב קצת לסייע לבחורים, ברור שצריך סבלנות שום דבר לא קורה ברגע אחד.

עוד עצה קטנה רציתי לומר, אני יודע מהניסיון שלי שכל מי שרגיל להתפלל בר"ה או יוה"כ תמיד כשהוא מגיע למקום חדש בעל תפילה לא שווה… אצלנו בישיבה, בקהילה, היה מצוין, אבל הבעל תפילה הזה לא שווה. עד שהבנתי שכל בן אדם יש לו את הבעל תפילה שלו של הימים נוראים, ועכשיו הבעל תפילה החדש מזייף את הבעל תפילה ההוא, וזה שעכשיו עומד מזייף את הבעל תפילה הישן. ככה זה אצל המגיד שיעור.

אתה צריך לבוא עם ראש פתוח. אדם שנצמד רק לדרך אחת, רק אחד הוא יכול לשמוע, זה נקרא מצומצם, הוא לא מסוגל לשמוע סגנון חדש של חשיבה. תבוא עם ראש פתוח, המגיד שיעור של עכשיו לא מזייף את המגיד שיעור של הישיבה קטנה, תבוא עם דף נקי ותשקול את הדברים.

 

הגר"צ וינפלד שליט"א:

עוד נקודה שקיימת וכואבת. צריך לדעת בחורים צעירים מגיעים לישיבה גדולה, הם לפעמים מחליטים הר"מ הזה לא מספיק מוצא חן בעיני, הצעירים מבינים ולפעמים מתחילים לזלזל בשיעורים ואם יכולים מפסיקים להכנס לשיעורים.

מניסיון שאני ראיתי, אלו שהצליחו בישיבות זה אלו שתמיד היו עם כל המגידי שיעורים, שמעו אותם, וגם אם בהתחלה לא הבינו היה נראה להם שזה לא לפי טעמם, גם אם אח"כ התברר שהם טעו, אך מכל סגנון מכל ר"מ יש מה לקבל. זה לא רק לגבי שיעורים, זה גם לגבי שיחות וועדים, שמתי לב אלו הבחורים שהיו נכנסים לכל השיחות ולכל השיעורים אלו הם שהצליחו הם קיבלו וגדלו.

אלו שהיו 'אויבער חכם', הם חשבו שהמגיד שיעור הזה לא מספיק והשיחות לא בשבילם הם לא גדלו, ככה ראינו כל השנים. לכן אני אומר גם אם בהתחלה זה לא נראה הסגנון תקשיבו ותראו שעוד אתם יכולים לקבל הרבה הרבה ועוד תצליחו.

 

זכות מיוחדת

 

 

דברי סיכום נשא ראש עיריית מודיעין עילית הרב יעקב גוטרמן שליט"א, שהתקבל בחיבה רבה ע"י ראשי הישיבות שליט"א.

הרב גוטרמן שליט"א עמד בדבריו הקצרים על חשיבות סדר ההכנה לקראת הישיבות הגדולות, וכי ההדרכה לגישמאק בלימוד זו ההשתדלות הכי גדולה להצליח ולהתכונן כראוי לישיבה גדולה עם הכלים הנכונים.

"כל מה שזכיתם הערב, במשא ההדרכה ממרן ראש הישיבה הגרב"מ אזרחי שליט"א כיצד ללמוד בגישמאק וההכוונה הנפלאה מראשי הישיבות והר"מים שליט"א, אלו דברים שאנו לא זכינו לכך כשהיינו צעירים, וזה ערובה להביא לכל אחד את הכלים הנכונים להרגיש גישמאק בלימוד ולהצליח בישיבה.

"אם היינו זוכים בצעירותינו למה שאתם זכיתם עתה, העולם כולו היה ראשי ישיבות ומרביצי תורה. אתם תוכלו להיות בע"ה עדות חיה ולהיות מהיושבים בפאנלים אלו להנחיל הלאה לדורות הבאים את דרכי הלימוד הראויים לבני הישיבות".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן