הכינו את המזוודות: לגור בעיר או במושב

כמה פעמים שאלתם את עצמכם מה עדיף, לגור בעיר או במושב? * סופר 'במה' שבת במושב בית חלקיה וחזר עם ניחוחות מהשדות המוריקים והאווירה הפסטורלית * הכינו את המזוודות…

 

 

 

שבת בבוקר, שעת זריחה. יום יפה במיוחד מקדם את משכימי מושב בית חלקיה, שהתעוררו לקול ציוצי הציפורים והנוף המרהיב של השדות הנשקף מבעד לחלונות הבתים.

שירת הציפורים וקרקורי התרנגולים החליפו את יללות הכלבים והחתולים הפוצעים את הלילות השקטים במושבים. אין כמו לקום ליום חדש בינות לשדות המוריקים, בגוונים מרהיבים של ירוק פורח, צהוב מלבב וחום זורח, עד לשמים התכולים והבהירים. הבריאה כולה מחייכת אליך ומקרינה רוגע ושלווה.

ביציאה מדלת הבית, עם כוס משקה המחמם את הידיים, אל הפרגולה בחצר, מקדם אותך משב רוח רענן וקריר של בוקר, תחושה נעימה במיוחד של אנשים המעוררים את השחר.

בימות השבוע, אמנם, רגילים בני המושבים החרוצים להשכים קום, אך גם בשבת, כשהם מקיימים את דברי הרמ"א בהוספת מעט תענוג בשינת השבת, השעה היא עדיין מוקדמת ומעניקה תחושה נפלאה של זריזים מקדימים, מתנה מיוחדת של יום ארוך יותר.

 

מתענגים בחצרות

 

בדרך לבית הכנסת המרכזי הנמצא במרחק הליכה סביר מבתי היישוב, נראים פה ושם יהודים היושבים בחצרותיהם ומתענגים על לימוד החומש, מנגנים בנעימות את טעמי המקרא, משלימים שניים מקרא ואחד תרגום. המראה הפסטורלי הוא פשוט יפיפה. לרגע אתה משתאה ולא מאמין איזו איכות חיים נפלאה ועולם אחר לגמרי נמצא במרחק כה זעיר מהעיר הגדולה ירושלים, כמו גם מערי המרכז.

גם כשמתרגלים לחיי המושב, ותחושת השוני מהעיר הגדולה חולפת, איכות החיים היא מיוחדת. היומיום, ללא ספק, מתנהל אחרת לגמרי.

לרגע, אתה חוש צביטה בלב, אותה מרגיש כל מבקר מזדמן במושבים – וישנם הרבה כאלו. ענף האירוח במקומות האלו הוא עסק פורח – של פספוס והחמצה. מנגד, אינך מוכן לוותר על מגורים בעיר הגדולה, וכנראה שיש לזה מחיר (תרתי משמע…) , אבל לכל הפחות לטעום, מומלץ לכל המשפחה.

 

התעלות של שבת

 

כבר בערבו של יום שישי, עת צלילי ערב נוטים, המושב כולו מקבל את שבת המלכה. סיבוב איטי ברחובות ושבילי המושב הרגוע, מגלה רחובות ריקים, כולם בבתים, מתכוננים לשבת. פה ושם תושבים יושבים בחצרות הבתים, לאחר ההכנות לשבת. חלקם, כמובן, אורחים שהגיעו לשבת ונהנים מהשינוי המרנין, בישיבה מוצלת בחצר לצד עצי הפירות ועלי הנענע המדיפים ניחוח משכר.

הדקות חולפות, זמן הדלקת נרות מגיע וגם שקיעת החמה מתקרבת. צבע אדום בוהק משתלט על האופק, ובתי המושב פולטים תוך דקות בודדות אנשים רבים, אבות ובנים, כולם הולכים לאותה נקודה מרכזית, אל בתי הכנסת המרכזיים של המושב הנמצאים במתחם אחד ענק.

סמוך לבית הכנסת ישנה גינת משחקים גדולה ישנה, בה ניתן עדיין למצוא מתקני שעשועים שכבר אינם בנמצא בעיר הגדולה, כדוגמת נדנדה גדולה בעלת שני ספסלים, החורקת על צידה. כמה ילדים מטפסים עליה בחדווה והיא מגיבה בקול צורמני, עושה עדיין את מלאכתה בחריצות.

 

קהילות מגובשות

 

בכניסה לבית הכנסת המרכזי מקדם את הבאים אחד הגבאים העומד בפתח ולוחץ את ידיהם של הנכנסים, דיירים ואורחים, מהדק את ידו בחמימות ומאחל גוט-שבאעס וברוכים הבאים. מעשה פעוט, לכאורה, אבל בעל משמעות כה גדולה. כנראה חלק מהאווירה הביתית של המושב.

בפנים כבר מתארגנים כולם לתפילת מנחה, בית הכנסת מלא מפה לפה.

בסמוך לבית הכנסת המרכזי, ישנו מניין גדול נוסף, לקהילת חניכי הישיבות, בנוסח ליטאי. הצצנו, נפגענו ונשארנו… אולם התפילה הוא גדול וחדש יחסית, ובו מאות אברכים המעידים על קהילה ליטאית פורחת, של אברכים שגילו את חיי הרוגע והשלווה.

התפילה, כמובן, ישביתית לחלוטין. באמירת 'בואי בשלום', עת מגיעה ההזדמנות לאחרוני יושבי הספסלים בבית המדרש לחוש לרגע ב"מזרח", וליושבים ב"מזרח" להרגיש לרגע את תחושת הספסל האחרון…. נפרש הנוף המרהיב מחלונות בית המדרש ומעניק את התחושה הייחודית הלקוחה מהספרים של קבלת שבת בשדות…

 

שירה כוספת

 

קודם תפילת מעריב, יצאנו בחזרה לבית הכנסת המרכזי, והתקבלנו בשירה שבתית אדירה ומרגשת, בעיצומו של "לכה דודי". לו רק ניתן היה להעביר את שירת הלב הכוספת בגעגועיה לשבת קודש עלי נייר… כולם ישובים בצפיפות רבה, חלקם בספסלים האחד מול רעהו, ובאמצע השולחן, מתנועעים כולם לפי קצב הניגון הגובר. חוויה שבתית מרנינה שלא כדאי לפספס. נשארנו דבוקים לרצפה בעמידה עד לסיום השירה הנפלאה, שבמושב, משום מה, היא מקבלת עוצמה כפולה.

הסתיימה התפילה, כולם מברכים האחד את רעהו ומתעכבים בתוככי ומחוץ לבית הכנסת, בדרכם אל בתיהם. בעוברם סמוך לגינה המרכזית, הילדים קופצים להורים ומצטרפים למלאכים המלווים אותם לסעודת שבת, אל תוך הלילה…

ו….חזרנו לשבת בבוקר, אל שירת הציפורים, אל הצינה העטופה עדיין בטל, עימה פתחנו את הכתבה.

 

אצל סבא וסבתא במושב

 

החיים בחיק הטבע במושבים, מהווים ניגוד מוחלט לחיי העיר הגדולה, לחיים הסואנים והגועשים. מצד אחד, מושבים כמו יסודות ובית חלקיה, כה קרובים לעיר. אולם יחד עם זאת, במרחק נסיעה קצר מאוד מהמרכז ומירושלים אתה מתנתק באופן מוחלט מהעיר ומגיע לאיכות חיים שונה וייחודית.

זה לא רק הרוגע להורים, הנוחות במגורים במבנים חד ודו-קומתיים, השדות והמרחבים, אלא, גם איכות חיים לילדים. הכבישים הם רחבים ולא סואנים, הילדים גדלים כאן אחרת לגמרי.

אתה רואה את זה גם בצהרי שבת, עת יצאנו לטייל מעט במושב בית חלקיה בו שהינו, לאחר סעודת השבת. משפחות יוצאות לטייל, הילדים רצים מעט ומשתובבים, אחרים דווקא פוסעים ברוגע או משחקים בחצרות ובגן המשחקים. באחד הרחובות אנו מבחינים בווילות הנמצאות באמצע בנייתן, המקום ממשיך להתפתח.

הגענו לקצה המושב, שער ברזל גדול מפריד בין הכביש הממשיך למושב יד בנימין הסמוך, בצידו הודעה גדולה על איסור הטלטול מעבר לשער. בצד שמאל שמענו צהלות סוסים. עברנו את מגרש החול בינות לבתים בדרך לחוות הסוסים, שם פגשנו עוד כמה אורחים ובהם ילדים, אף הם צוהלים ושמחים. לפתע הגיח מולנו זוג מבוגר, מחייך ושפע. הילדים, כך הם מספרים, הם נכדיהם שבאו ל"סבא וסבתא במושב". הסבא מצביע על ביתם שבקצה ומספר על איכות החיים הנפלאה.

"הנכדים רבים כל שבוע מי יגיע לשבת לסבא וסבתא", מספרת הסבתא בחדווה גלויה. "אנחנו גרים כאן, אבל בשבילם זה חופש, זו יציאה מהשגרה", היא אומרת ומדגישה שעל אף שהמגורים במושב מהווים שגרה עבורם, אבל זו שגרה מיוחדת, חיים אחרים".

כך חולפת לה שבת נעימה, מזג אוויר נפלא, אחר הצהרים ילדים יוצאים קצת לרפת הסמוכה, לראות את הפרות, ושוב מתקרב לו הערב, ריח הרפתות פושט ביישוב… חלק מהדרים כאן מעידים כי הם דווקא אוהבים את הניחוח המגיע מהפרות ומהשדות.

 

מוסדות חינוך פורחים

 

השבת היא נפלאה במושבים, מומלץ לכל אחד. אבל איך החיים כאן ביום חול?

יצאנו בעקבות השבת המרוממת לסיבוב במושבים הבלוטים והידועים. וניסנו לא להתבלבל: גם ביום חול היישוב שקט ומתנהל כמעט כמו בשבת. מלבד שינוי אחד שמורגש היטב, והוא – הילדים הרבים הנוסעים להנאתם באופניים בכבישים, וישנם אף מבוגרים העושים זאת, בבטחה וללא חשש מרכב חולף. גם פסי ההאטה הותאמו לכך, והם גבוהים במיוחד, נא להתכונן…

מהכביש המהיר יצאנו ימינה, אל היישוב החרדי הקרוב ביותר – יסודות. בצד שמאל שלט עץ ייחודי ובו עצי פירות המודיע על שם המושב, בצד ימין תחנת דלק עם שלט פח ענק המכריז על היותה שומרת שבת. לפניך כביש ישר, בינות לעצים גבוהים, המצלים מעט מהשמש הקופחת.

בסוף הכביש, היכן שעל המגיעים לפנות ימינה למושב או להמשיך ישר לתוככי השדות, ניצבת כיכר מדהימה בייחודיותה. מעל מבנה אבן גדול זורמים מפלי מים גועשים, הרעש שהם משמיעים מזכיר לרגע את מפלי הנחלים בצפון, בחורף סוער במיוחד. ויש להם גם ריח נפלא שמשתלב בבריאה. למבקרים מומלץ לעצור לרגע לתמונת מזכרת, להמשיך במסע…

בצד ימין שוכנת ישיבה גדולה – "שתילי זיתים", שבחרה עבור תלמידיה מקום שליו ללימוד מתמיד, נטול דאגות. בתוך המושב חלפנו על פני ישיבה נוספת, "ישיבה לצעירים יסודות", מרגישים בהחלט את תחושת המגורים במקום של תורה.

יישוב זה גם מבוסס מאוד בכל הנוגע למוסדות החינוך. תלמוד התורה ביישוב משמש אף את בני היישובים באזור וכך גם בית ספר "בית יעקב", כאשר גנים ומעונות יום מחלוקים לפי גילאים במושבים יסודות ובית חלקיה.

דבר ייחודי יש ביסודות, אותו התקין רבו הקודם של היישוב, הגאון רבי דוד בן ציון קליין זצ"ל, ביסדו בית כנסת אחד מרכזי לכלל התושבים, חסידים וליטאים, מה שתורם להוספת האחדות במקום.

 

תחבורה ציבורית ישירה ורצופה

 

מבני הבתים ברובם ישנים, לעומת בית חלקיה. פה ושם דווקא ניכרת בניה, אבל תמונת המצב הכללית הינה של מושב ותיק יותר, בו משפחות רבות, מבוגרות וצעירות. לאחרונה גם ניכרת תופעה מאוד מעניינת של חזרת משפחות ובעלי משק שעברו לגור במקומות אחרים, ולאחר ש"טעמו" את המגורים בעיר הגדולה, גילו שאין כמו ב"בית" וחזרו למושב.

בין הבתים פרוסים חבלי הכביסה, הבגדים מתנועעים ברוח החמימה, מתייבשים לאיטם. אימהות יושבות עם ילדיהן על ספסלי עץ בחצרות, ילדים מטיילים עם אחיהם הקטנים ועגלותיהם בידיהם, גם גינת המשחקים אינה שוממה, הכל מתנהל בשקט ובשלווה.

אחד התושבים מספר עד כמה הוא נהנה מהמגורים במקום, ועד כמה בני משפחתו חפצים בכל עת שניתן לבקר את משפחתו… הוא גם מבקש לנצל את ההזדמנות ולהרחיב בבעיית המקובעות ובחשיבה "מחוץ לקופסה".

זוגות צעירים רבים, כך הוא אומר, מתעקשים על מגורים בעיר, בו בזמן שאיכות החיים במרחק לא רב לא רק שאינה נופלת במאום, אלא, אף הרבה יותר גבוהה. כך זה במושבים וכך זה גם במקומות המרוחקים יותר בדרום, ועוד. "לו רק היו משכילים ומתאגדים יחדיו למגורים במקומות מרוחקים יותר, מרחיבים אופקים ובנוסף לכל זאת גם מתאימים את היכולת הכלכלית למגורים עכשוויים, הייתה הקלה רבה על מצוקת הדיור", הוא משוכנע ובצדק.

יש בכך לא רק את האלמנט של החיים במושבים, אלא החיים מחוץ לעיר אליה התרגלנו, ליהנות ממשהו חדש, ובד בבד גם ליהנות מהמחירים המוזלים במקומות אלו, ובאפשרויות השונות, הן בכוללי אברכים והן במקומות תעסוקה לנשים. הוא מדגיש כי גם נושא התחבורה הציבורית מאוד מפותח ביום ביישובים אלו, וישנה תחבורה ישירה לירושלים ובית שמש מהמושבים.

לקראת הקיץ, הוא ממליץ למשפחות לבקר במקום, אז ניתן יהיה לראות אנשים מכינים לבד מיץ ענבים בחצרות הבתים ובמשקים. אגב, בימי בין הזמנים כמעט ולא יזדמן לכם לראות את  אנשי המקום, אלו יוצאים לעיר הגדולה ולרוב משכירים את בתיהם.

בניגוד לבית חלקיה שהוא מושב פרטי וברשות התושבים משק פרטי, מושב יסודות הוקם כמושב שיתופי ולאחר מכן הופרט, ובהתאם לכך החקלאות נמצאת מסביב למושב וכך גם המשקים שהוקמו כשיתופיים.

בעניין זה, אומר לנו תושב אחר (בזהירות ובעדינות…), להפנות בקשה לציבור המבקרים, "לא לגעת בהכל, לדוגמא, ברפת, נגיעה בתערובת המיכל עלולה לגרום לשפיכתו ומדובר באובדן ממון גדול. זהו רכוש פרטי ועל המבקרים להישמע להוראות, לא להיכנס לתוך הלולים. הדבר גם עלול לגרום לחלות, חלילה. אנו שמחים מאוד לקבל אורחים, אבל נא להתחשב…" רשמנו.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן