קברי אבותינו, אשר ונפתלי בני יעקב, החונים לצד כביש 889 שבגליל, סובלים פעם אחר פעם מהצקות * כתב 'במה' יצא לשטח ומביא תיעוד חי ומרתק * וגם: כך נחשף קברם של בני יעקב בחסות האפלה
שעת חצות ליל. שלושה יהודים לוהטים אש-קודש יורדים מרכב בצדי כביש 889 ('כביש הצפון הישן') שבין תל קדש לרמות נפתלי. היעד שלהם הוא שדה מרעה סמוך.
"צעדנו בלאט ובחסות החשכה", משחזר ראש החבורה, ר' רזיאל אוחנה, יו"ר ארגון 'הצדיקים חיים', "לעבר ערימת חרסים שנערמה בצדי השדה. כאן למעשה, הבנו, נמצאים קברי אשר ונפתלי בני יעקב, שיד זדונית ביקשה להעלימם, חלילה, מעל פני האדמה.
"לאחר סילוק החרסים איתרנו את ארונות הקבורה העתיקים וצבענו אותם בצבע תכלת לאות זיכרון לעולים. לאחר מכן אמרנו בשקט כמה פרקי תהילים וסרנו לדרכנו". וכך, בלילה תמים אחד, הוסר הלוט מעל תעלומת היעלמותם של קברי אבותינו במשך שנים לא מעטות.
אבל מאז לא שקט במקום. "המקום סובל מזלזול מתמשך", טוען אוחנה. "אני מגיע למקום לעתים קרובות ונזקק לטפס על גדרות, גדרות המרעה – חלק מהם גם עם תיל, בשביל להשתטח על הציון הקדוש. זה ממש לא ייאמן. מדובר במיקום סבוך שמצריך פתרון. לא זו בלבד, גם הקברים אינם נמצאים במצב הולם. הם כמעט נבלעים באדמה. עזובים הם ומושפלים בפינה צדדית".
ולמה זה ככה? ידו של מי במעל?
"באמת תעלומה. השטח הושכר לרעייה על-ידי מנהל מקרקעי ישראל לרועה צאן, בן הקיבוץ מלכיה – שהמקום נמצא בתחום שיפוטו. אך זה לא לב העניין, יש פה התעוררות ציבורית להציל את המקום – הן מבחינת הקמת מצבה נאותה, הן מבחינת שיפור דרכי גישה כיאה לציון הצדיק. צריך לכך הוראה מגבוה כדי לשפר עד לשנות כליל את ההתייחסות לשטח כולו".
כ-15,000 מתפללים בשנה
"לפי הסטטיסטיקה", הוא מציין, "כ-15,000 מתפללים עולים מדי שנה להשתטח על הציונים הקדושים בגליל. כיום, ודאי התמונה השתנתה לחיוב, טרם עידן הקורונה, כמובן. אולם המציאות העגומה שלפנינו אינה מאפשרת ליהודים להעתיר בתפילה על קברי בני יעקב".
גורמים ארכיאולוגים טוענים כי לפי סגנון הקבורה – ארונות קבורה עתיקים מאבן – מדובר בכלל בקברים רומיים.
"מדובר בטענות סרק וגיבובי הבל. אני יכול למנות לך אינספור קברים בגליל שעשויים בסגנון זה. כך למשל קבריהם של רבי אלעזר בן ערך, רב כהנא ועוד".
אוחנה מפנה אותנו למכתב בנושא הכאוב ששיגר הרב אברהם אירגאס בשעתו, בשנת תשע"ב, ל'רשות הטבע והגנים', שהמקום נמצא אף תחת חסותה.
יוסי ורצברגר, יועץ המנכ"ל, משיב בתשובתו: "רשות הטבע והגנים מכבדת את קבריהם של הצדיקים והמקומות הקדושים המצויים באתרים השונים באזור הצפון. חלק מהקברים המצוינים בבקשתך מצויים בתוך שמורות וגנים שהגישה אליהם איננה מוסדרת או אינה בטוחה לציבור הרחב.
"בשנה האחרונה נערכה עבודת תאום מעמיקה של רשות הטבע והגנים במחוז הצפון למול 'אגודת אוהלי צדיקים' בראשותו של הרב ישראל הרצברג שליט"א, אגודה זו פועלת במטרה לאתר, לשקם ולשמר בתי קברות וקברי צדיקים.
"בתיאום עם העמותה הגדרנו את המקומות והתנאים בהם האגודה תכשיר קברי צדיקים באתרי רשות הטבע והגנים לביקורי קהל, לכן מציעה כי תעבירו פנייתכם זו לכבוד הרב העומד בראש העמותה.
"בנוסף, השטח הוחכר למרעה על-ידי מנהל מקרקעי ישראל בהסכם רעייה ולכן פנייה בנושא זה יש להפנות אף למנהל".
פולמוס קברי השבטים
מעט היסטוריה חשובה ומרתקת: בארץ ישראל, בגליל העליון, יש מקום הנקרא 'קדש נפתלי'. במקום הייתה בעבר עיר גדולה מאוד והיו בה בתי מדרשות לרוב וקהילה יהודית גדולה ומשגשגת. בהמשך נפרט יותר על חלקם של בני ישראל בעיר, ועל תולדות ההתיישבות במקום.
כיום מלבד מיקומה המדויק של העיר, לא נותר זכר ממה שהיה. כל הפאר וההדר נעלמו, והמקום נהפך לתל חרבות שומם, לפחות במאה השנים האחרונות. על מיקומה ניצבים כיום הרים מכוסים בדשא, והמקום כולו מושכר לקיבוץ מלכיה הסמוך, ורועה בקר שלהם מביא לשם בקר למרעה.
נקודה אחת שהייתה במקום לא נעלמה. ממשיכי המסורת דבקים בה ללא רפיון. הדבר הוא נכס מהחשובים ביותר לכל אחד מעמנו באשר הוא, הידיעה נמסרה מאב לבן והועברה מפה לאוזן, ותועדה בספרים, כאשר בשלב מסוים אף נשארו יהודים לגור שם רק בשביל זה.
"קברי השבטים", אשר ונפתלי בני יעקב אבינו נקברו שם, במקום ההוא, הידוע כיום לממשיכי המסורת, אשר בכל הזמנים המשיכו להגיע, והמקום לא נעזב במשך הדורות, ואף שהוא נראה כך, השתמר המקום בזכות סימן מובהק ששרד במקום. יצוין כי הארכיאולוגים עצמם לא נגעו ברוב שרידי המקום.
לכל הדעות, הגיע אפוא הזמן לשפץ את המקום, להניח גל עד ומצבה לזיכרונם של אבותינו הקדושים, אשר כולנו צאצאיהם, לבנות במקום ציון יפה, בנין אבן, ולהושיב ישיבה וכולל על קברם, אשר הוא מקום המסוגל ביותר לעורר רחמי שמים ולקירוב הגאולה.
באשר לפולמוס הידוע על מקום קברי השבטים, ספרי המסעות וההיסטוריה שבידינו מאששים את המידע הרווח בידינו ולפיו הקברים שבין תל קדש לרמות נפתלי הם אכן קברי אבותינו בני יעקב.
מתקן הדלקת הנרות נעקר
בינתיים, לבושתנו, קברי בני יעקב אינם זוכים לכבוד הראוי להם והמקום רחוק מלהיראות מקום קדוש. "הבעיה מוכרת לנו", אומר הרב ישראל דרעי, האחראי הנמרץ של מחוז הצפון ב'מרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים'. "אנשינו פועלים לעתים קרובות כדי לסכל עשבייה שמרימה ראש באזור הציון. אוכל לספר לך, שבעבר גם העמדנו מתקן להדלקת נרות וכן הצבנו שילוט מסודר סמוך לכביש שליד צומת ישע, אך גורמים עלומים הסירו אותם".
מי הם אותם גורמים להערכתך?
"אי אפשר לדעת. אלה יכולים להיות אנשים מקיבוץ מלכיה שהציון נמצא בתחום שיפוטו, שהדבר לצנינים בעיניהם, ייתכן שאלה גורמים רשמיים שלא מוצאת חן בעיניהם הקביעה שלנו".
"יש לנו בעיה", מסביר הרב דרעי. "אנחנו גורסים שארונות הקבורה המוצבים בקו הם כמובן קברי צדיקים. אולם ברשות העתיקות סבורים כי מדובר בכלל בסתם אתר עתיקות".
בלתי אפשרי להסדיר אחת ולתמיד את הסאגה המתמשכת?
"זה מאבק לא פשוט כמו שזה נראה לך. אנחנו שוקדים רבות על הנושא הזה. אתה ודאי מבין שאי אפשר לפתור את הבעיה ברגע. זו סוגיה מורכבת למדי. מכל-מקום מי שרוצה, יוכל להגיע קרוב ממש לציון, גם אם להשתטח על הציון עצמו לא תמיד מתאפשר. דרכי הגישה, בסך-הכול, נאותות בינתיים לגמרי".
"ציון קדוש קודם לשדה מרעה"
בשנים האחרונות, עד לעידן הקורונה, ולא מעט בזכות פעילותו המרשימה והמבורכת של ארגון 'הצדיקים חיים', הופך הציון שבין תל קדש לרמות נפתלי למוקד עלייה לרגל המונית – ובייחוד ביום ההילולא החל בכ' בשבט, כמובא בילקוט שמעוני בפרשת שמות.
אוחנה מספר, כי בעבר השתתפו ביום ההילולה לאורך היום כולו כ-200 עד 300 אנשים והמספר הולך וגדל. "עם ישראל צמא לישועות, אנו משתטחים בדחילו על קברו הקדוש של אשר בן יעקב, ובשעת רצון זו מבקשים ממנו בתחינה כי יעתיר רחמים בפני הבורא שירחם עם-עמוסים ויציל נפשותינו מן השעות הרעות שאנו חווים בימים אלו. כשל כוח הסבל".
"אני מקווה", הוא אומר לסיום, בקול נרגש, "שהתהודה הציבורית שאנו רואים בשנים האחרונות למיקום הציון הקדוש תביא את הגורמים הרלוונטיים האחראים לשדה המרעה להבין שיש לכבד את רצון המון עמך בית ישראל המבקש לשפוך צקון לחש בכבוד ובלי גדרות מפריעות. הגיע הזמן שקברו של נפתלי לא יזקיק צעידה בלתי נעימה בדרכים נפתלות. ציון קדוש קודם לשדה מרעה".
