בחורים בשידוכים במשנת מרן הגראי"ל שטינמן

"מעוניינים לבדוק האם תאמר את האמת"

 

תלמיד ישיבה, בחור בן שלושים ושבע, עתיד היה להיפגש עם בת ישראל, כשהוא מבוגר ממנה ב-9 שנים. הוא שאל את פי ראש ישיבתו: האם יכול להנמיך ולעגל את גילו במקרה שהמשודכת תשאל אותו על כך במהלך פגישתם.

ראש ישיבתו אמר, כי לדעתו יכול לעשות כן ולפחות לעגל במעט את גילו, אך, "כיון שלפי התוכנית מחר אני מתעתד להיות בבני ברק, עוד קודם הפגישה שלך, אכנס למרן הרב שטינמן ואשאל אותו".

הוא אכן נכנס ושאל, והיה מופתע לשמוע את התשובה: חיסרון אחד היא כבר יודעת עליו, שהוא מבוגר, האם כדאי שהיא תגיד עליו שהוא גם שקרן?… והסביר: הרי אם היא תשאל אותו בפגישה עצמה לגילו, זה לא בגלל שאיננה יודעת את גילו, שהרי בוודאי בדקה את הגיל במחשב, אלא כיון שיודעת שבני גיל זה פעמים רבות לא אומרים אמת ומשנים מגילם האמיתי, כל שאלתה תהיה כדי לבוחנו האם הוא דובר אמת, ע"כ.

בימים ההם כמעט ולא היה מצוי ה'אגרון' במחשבים, ולרבים עדיין לא היה כלל הכרה עם 'מחשב' ורֶבּ אהרן-לֵיבּ, כבר חישב את הדבר, והכניס את זה בשיקולים, לכן ראש הישיבה היה מופתע מהרעיון.

כשנפגשו, היא שאלה אותו, כצפוי, לגילו, ועל פי העצה הנ"ל, לא כיחש אלא השיב את גילו האמיתי.

השידוך נסגר בשעטו"מ, ובמהלך תקופת האירוסין סיפרה לו שבאמת ידעה את גילו לפני פגישתם, וכל מטרת שאלתה הייתה כדי לבוחנו האם הוא דובר אמת.

רשימה. מוצאי שבת ואתחנן-נחמו, תשס"ד.

סיפר רבנו: בנו של רבי יהונתן אייבשיץ ז"ל לאחר פטירת אביו, ירד ביהדות, ואח"כ שב וחזר לעצמו – עוד בעודו בחור. כשהגיע לכלל שידוכים ופגישות, אמר למדוברת כי מתחשק לו לחזור לסורו, ושאל אותה האם היא תצטרף אתו? רוב הנשים נענו בחיוב, ורק לאחת שענתה בשלילה – השיב תשובה חיובית, והתחתן אתה. והתברר שאמר כך, כניסיון לדעת מה שאיפותיה של כלתו.

 

אל תפחד להתחתן

 

בחור מבוגר שסוגיית שידוכין התנהלה אצלו בצער ובעצלתיים, סוף סוף נפגש והתארס. אלא שלפתע הפך את פניו ורצה לעזוב את השידוך משני טעמים: א. מחמת החיצוניות. ב. שפוחד להתחתן.

היו שניסו להתווכח אתו שאין לו מה לפחד, אך ללא הועיל.

הכניסו אותו לרֶבּ אהרן-לֵיבּ שאמר לו, ברוגע: הסיבה הראשונה איננה סיבה נכונה לעזוב מחמתה, ולגבי הטעם השני – הפחד, אתה צודק, אכן זה באמת פחד להתחתן כי מי יודע מה יהיה, אבל יש לי שאלה אליך, האם אתה עובר את הכביש שהוא מקום מסוכן, אלא מה, מוכרחים לעבור אז עוברים, כך גם לענייננו, מוכרחים להתחתן וד' יעזור.

החתן השתכנע והתחתן, והכל ב"ה בסדר.

[בכך שהרב השתתף אתו יחד, והבין את הפחד, הבחור היה פתוח לקבל את ההיגיון. ונושא ה'חיצוניות', מראש לא היה רציני, כפי שהובן מדבריו].

 

לבוש חיצוני ומשמעותו

 

לילות החורף הארוכים והשחר טרם עלה. הכניסו שאלה (בשידוכין), בשם ראש ישיבה פלוני:

"בחור מצוין שלבוש חליפה ארוכה וכובע עגול ירושלמי, אמא בסמינר, אבא ר"מ בישיבה חסידית. הציעו לו שידוך טוב ומצוין בת של ראש ישיבה וגם לכאורה יקבל שטעלע'. לבת יש תנאי, שמפריע לה שהוא הולך בלבוש עגול וארוך, היא לא מודרנית אבל זה מפריע לה, היא רוצה שילבש ליטאי".

המשך השאלה: "הוא בחור ירושלימע'ר וההורים אומרים שכיון שהוא בלא"ה לומד בישיבות ליטאיות וכו' לא אכפת להם שיחליף – אם ישאלו 'אדם גדול' בענין, לבחור מצד עצמו אין בעיה להישאר כך או להחליף, והיא רוצה כך, ואין כאן קלקול, והיא לא נגד החליפה והכובע – מצד מודרניות, איננה מבקשת שיקצץ בזקנו וכדו', ואפילו קאפטען הייתה מסכימה, אלא שמפריע לה כך – ארוך ועגול. והשידוך עצמו טוב ויפה מלבד החלק הזה".

רֶבּ אהרן-לֵיבּ: בסדר. זה לא יהרג ואל יעבור. וזו טיפשות גדולה שעל כך מעמידים בדווקא כל מיני דברים. זה קטנות המוחין – הרבה פעמים, ושטות. מעמידים השידוכים ועוד דברים – באם הוא ילך ארוך או עגול, על זה עומד הכל?! (ובמקרה דנן, אם כולם יראי שמים, אפשר לעשות את השידוך).

 

הבחור האחרון ב'ועד'

 

בחור נכנס והתלונן שהוא מבוגר ואחרון ב'ועד', כולם התחתנו, וזה מפריע לו.

רֶבּ אהרן-לֵיבּ הרגיעו ואמר לו בחיוך: "הרי אחד מוכרח להיות האחרון…" והוסיף על הקב"ה נאמר 'אני ראשון ואני אחרון'".

לאחר מכן ברכו מעומקא דליבא.

 

כלה וחמותה

 

בחור ישיבה התקדם בשידוך, עד שעמד לקראת גמר, אלא שהייתה לו בעיה. אמו ואחותו נפגשו עם המיועדת, ובסיום הפגישה הביעו את דעתן כי בעיניהם איננה מוצאת חן. הן אמרו לו "זכותך המלאה לעשות כרצונך, אבל שתדע כי המיודעת לא נושאת חן בעינינו!"

הבחור לא ידע את נפשו, והציג את השאלה.

רֶבּ אהרן-לֵיבּ השתדל ראשית כל להפיג את המתח ולגמד את המצוקה, ואמר לו: "הרי בגמרא כתוב שחמות שונאת את כלתה וכלה את חמותה. אצל רוב האנשים זה קורה אחרי תקופה, ואצלך זה סך הכל הוקדם בכמה חודשים…".

הבחור העלה חיוך רחב.

[אחר כך הורה  לו הרב שטינמן 'הלכה למעשה', ואכמ"ל].

צילום התמונה: שוקי לרר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן