יוקר המחיה, בין הזמנים והילדים

הורים רבים נמצאים בהתלבטות הקשה בין הרצון לצאת לחופש בבין הזמנים, חופש עם הילדים, חופש מהמסגרת הרגילה ולאפשר שפע של אטרקציות, שפע של אוכל, התנתקות מהשגרה, התנתקות מהעול הכלכלי שרבים מאתנו מתמודדים כל השנה, ומצד שני יש את יוקר המחיה שנושף בעורפינו וגורם להוצאות לטפוח מעבר למצופה.

איך ניתן לתמרן בין הרצון לשחרור ללא גבולות ובין החשש למצוא את עצמינו לאחר ימי בין הזמנים עם חור עמוק בכיס כשהחגים לפנינו והוצאות נוספות רובצות לקראתנו.

חשוב גם לזכור שבניגוד לימי הפסח וחגי תשרי שיבואו עלינו בקרוב לטובה, בהם רבות מהמשפחות הברוכות והאברכים מקבלים שפע של מזון ומוצרים מכל הבא ליד, בימי בין הזמנים ככל הידוע אין מגביות של קופות הצדקה לחלק אוכל ואטרקציות למשפחות, כך שרבים וטובים צריכים להתמודד עם כל ההוצאות של הקייטנות, ספרי לימוד ותחילת שנה והחופש, כשכל הילדים בבית וההורים שכבר חיתנו מוציאים בחלקם את כל הזוגות לאטרקציות וכדו'. חשוב שנשים לב לזה.

גם אם בימי החגים אנו מתנחמים בכך שהוצאות שבת ויו"ט אינן נכללות (למרות שגם בזה נאמרו כללים מאוד ברורים ואין כאן המקום להאריך), בהוצאות בין הזמנים עדיין לא מצאנו בחז"ל התייחסות לכך שהקב"ה מחזיר לכל המרבה…

מצד שני יש את הרצון להעניק לילדים את כל הטוב, אנו רוצים להיות ההורים הלארג'ים ולא המצמצמים שחסים על דקדוקי עניות, כדי שהילדים לא יחוו טראומות של מחסור בדברים כה בסיסיים כמו שרבים מאתנו חוו בעבר.

ובכן, איך עלינו לנקוט?

 

***

 

צריך לזכור כמה כללים:

הראשון, בסופו של דבר, ההוצאות אמורות להגיע מהכנסות. אין שום פתרון קסם אחר! אין כסף שמגיע מהאוויר. אם נוציא בבין הזמנים מעבר ליכולות שלנו, נצטרך לעמול קשה לאחר מכן כדי לממן את אותן הוצאות, על כל המשתמע מכך, במיוחד אם זה יבוא מהלוואות וריבית דריבית, כך שהסכום יכול להכפיל ולשלש את עצמו בהמשך. ייתכן שזה גם יהיה על חשבון הבית או הילדים, או שנצטרך להוריד מהם הוצאות מסוימות, כך שהמטרה הבסיסית שלנו לספק לילדים את צרכיהם יכולה לצאת שכרה בהפסדה.

הכלל הנוסף, לזכור מה המטרות שלנו בבין הזמנים? מה הם הערכים שאנו רוצים להנחיל לילדנו? אכתוב כאן כמה מהם. אני בטוח שיש לכם הרבה מה להוסיף, אבל ניתן קמצוץ: חיזוק הקשר עם ההורים, האחים והמשפחה המורחבת. לתת לילדים את זמן האיכות שלא מגיעים אליו תמיד במשך ימי הלימודים. לתגמל אותם על השנה המעוברת שהם השקיעו בלימודים כמו שצריך, וגם לנשום קצת מהמרוץ של סדר היום המלחיץ מה בימי השגרה וקצת להרפות.

ויש כאן אלמנט של הסביבה שאי אפשר להתעלם ממנו, שכן כולם נוסעים וכולם עושים אטרקציות וכן הלאה.

אחרי שאנו יודעים מה המטרות וכולנו צריכים להגדיר אותן מחדש, נעשה זאת בצורה אסרטיבית ונכונה, כלומר, נבין את ליבותיהם של הצעירים, את בני הבית הכמהים לחופש וליציאה, נהיה איתם מכל הלב, ומצד שני נחשוב איתם איך משלבים את זה עם תקציב מוגדר שנוכל לעמוד בו.

 

***

 

אם הילדים קטנים, כמובן שאין צורך לערב אותם בתקציב שעומד לרשותנו לחופש. בסופו של דבר, אנחנו ההורים נוכל להעסיק אותם גם בגינות שכונתיות או בנסיעות לגינות קצת לא מוכרות, כך שאין צורך לגרור אותם על מטלטליהן לגינה בטבריה או צפת. החוויה איתם יכולה להיות גדולה וחזקה, אם נעשה את זה נכון, גם במינימום עלויות.

לא נעים, אבל אם נתבונן קצת לעומק, נראה שלפעמים יש לנו רצון כהורים לרצות את עצמינו בגלל חסכים מגילאים שונים ולכן אנו גוררים את הקטנטנים לצפון הרחוק כדי שלא יהיה להם טראומות. צריך לזכור שהם עצמם לא צריכים את כל הסחבת והטרטור הזה.

 

***

 

נכון שבילדים גדולים יותר, המושגים גדולים יותר ויש רצון לאטרקציות יותר שוות ויקרות. גם כאן צריך להחליט מה התקציב העומד לרשותנו ולחשוב איך ניתן לעמוד בו.

חשוב לדבר עם הילדים בשפה הנכונה של התקציב ולא ממקום של 'אין לנו' או ש'נגמר לנו הכסף', אלא פשוט מאוד, אבא ואמא חיים עם תקציב מסודר וזה מה שייעדנו לחופש, כי יש עוד הוצאות של בגדים לתחילת שנת הלימודים וילקוטים ועוד. הוצאות שלא נגמרות וצריך את הכסף לעוד דברים. אם הילדים מבינים שזה מגיע ממקום טוב, ממקום של שליטה ו'יש' ולא ממקום של 'אין' ו'חסר', ומדברים איתם בצורה נעימה בלי לחץ, הם ילמדו גם לחיים של עצמם כשייבנו את ביתם, לחיות עם תקציב מוגדר ומסודר, כי הרי גם הם יבינו במהלך החיים שהכסף לא גדל על העצים ויש לו גבולות.

אכן מדובר בשפה שלא כולנו רגילים לדבר בה, אבל אם זה מגיע בצורה הנכונה, גם אם לפעמים נצטרך להגיד לא, נדע איך להעניק את ה'לא' מתוך הבנה ולמצוא עם הילדים את הדרך הנכונה לחוות איתם את בין הזמנים באופן היוצא מהכלל, כשהמטרות של בין הזמנים, כמו שכתבנו למעלה, יושגו באמצעים חווייתיים ועוצמתיים שלאו דווקא עולים אלפי שקלים.

באופן מכוון אינני מעוניין לנקוט בדוגמאות איך עושים את זה! אם רק נביט סביבנו או במשפחה המורחבת, נגלה איך רבים וטובים יודעים להעניק את החופש האמיתי לילדים, לעומת רבים מאלו שמשקיעים הון רב בחופשות כשהמטרות שהזכרנו לא תמיד מתממשות.

חופשה נעימה ושלווה בסייעתא דשמיא גם בזמנים של יוקר מחיה!!!

1 מחשבה על “יוקר המחיה, בין הזמנים והילדים”

  1. מדהים!
    עושה סדר בראש!
    הרב גוטמן תמשיך להשפיע עלינו מהידע והחכמה שלך

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן