גם בצפת עצמה – העיר והציוריות – יש מקומות קלאסיים ויש מקומות שהם בבחינת 'גבוה מעל גבוה' – מקומות שהם בחינת 'מעין עולם הבא' גם בעיצומו של חול. כזה היה המקום והמעמד של סיום מסכת עירובין שנערך השבוע בציון הקדוש של בניהו בן יהוידע, שבצל מושב בירייה, השכן של צפת שלנו. כמיטב המסורת הברוכה, נערכים כאן מעמדות של סיומי מסכת לעיתים קרובות.
סיום מסכת בכל מקום הוא רגע מרגש, רגע שמתנקזת אליו מסכת נוספת – של עקשנות ונחישות, המון עמל ויזע גם בימים אשר אין בהם חפץ ("ימי השנאה" בלשון רבינו תם). "ברינה יקצורו" של הזורעים בדמעה.
אבל ברגע הזה היה מימד אחר, מרומם יותר, נשמתי יותר. ציון בניהו בן יהוידע ממוקם באחד האזורים היותר-נהדרים בצפת. זהו אזור מלא ארומה והשראה. וכשסיום מסכת פוגש תפילות של יהודים כואבים, נוצר כאן בליל של קולות מיוחד במינו. "במקום רינה – שם תהא תפילה".
כותב השורות, עבדכם הנאמן, כובד בסיום המסכת, ואז קראתי: "… רפרם בר פפא, סורחב בר פפא", ומפלס ההתרגשות שלי עלה. אנחנו נמצאים בציון הצדיק, מקום המסוגל, ובאזור נעלה הרווי בקברי אמוראים ותנאים, אזור שבו אתה מרגיש מתחבר ברגע כמימרא לאותו פעם-פעם העתיק והטהור הזה. דורות-דורות וגמרא אחת. רחוק כל-כך בשנים, מחד, אולם קרוב כל-כך בעצם, מאידך.
אותה תפילה חרישית של "והערב נא" ואותה הודאה כנה ונרגשת על "ששמת חלקנו..". הלא דקות נסיעה מכאן, במרומי היער, נמצאים ציוניהם של רבותינו אביי ורבא. איזה חיבור עמוק ושורשי כמו השורשים העמוקים של עצי היער דכאן. מרגש.
וכשהחזן והקומזיצ'ער הצפתי ר' ישראל שווארץ השמיע – משום מה – שירת 'לכה דודי' קרליבכאית שלווה ועורגת יחד עם נעימות שבתיות נוספות בעיצומה של סעודת-המצווה בבשר ויין, העלה במוחי לאלתר את מה שמגדיר חריפות ידידי אמן-המילה וחד-ההגדרה ר' זאב קופילוביץ: "בצפת מרגישים שבת כל השבוע…". אכן, רוח אלוקים מרחפת עלינו גם בששת ימי המעשה החוליים. לילה של צפת, קבין של טוהר וזוך שנשפכים על הגליל העליון. שעות של נשמה יתירה.
***
האזור הזה ככלל טובל בירוק משכר, בקרבה ליער בירייה – אחד האזורים היותר משובבי לב ונפש שבצפת. במרכזו נמצא "שביל הצדיקים".
את "שביל הצדיקים" שביער בירייה – מכירים רבים מתושבי צפת, בעיקר מקרב הציבור 'שלנו', בין היתר זוגות צעירים משכונות הדרום שמבקרים כאן דבר יום ביומו. השביל, שאורכו – כ-3.5 קילומטרים והוא נע בציר מעגלי סביב הבסיס הצבאי 'מישר' – טובל ביער ירוק עשיר. קק"ל חידשה בשנה האחרונה את השביל. הוא מתחיל בסמיכות ל'כיכר איביקור' הסמוך לציון המדובר, ממשיך צפונה ומגיע עד לחניון מצודת בירייה.
במהלך המסלול המעגלי ניתן להגיע למערת הקבורה של האמוראים אביי ורבא. ליד הציונים הקדושים נמצא מצפור הר יבנית – מצפה נדיר לנוף עוצר-נשימה לאזור הגליל כולו – הכינרת, עמק-החולה והחרמון. בימים טובים ניתן לראות אפילו את נהרייה. לא פלא אפוא, שהשביל הפך לפופולארי מאוד בקרב הזוגות הצעירים בצפת.
לאחרונה אף דאגה העירייה לתאורה למקטע נרחב בחלקו הפנימי של השביל לטובת התושבים העושים כאן 'הליכה יומית' להבראת הגוף והנפש (כן, גם בימי הצינה של החורף).
