קבלה מאהבה

מצבים פוסט טראומתיים וההיפך הגמור בסיפור המגילה

יש להתבונן בפלא של קבלת התורה מאהבה לאחר האיום הנורא על הקיום הגשמי והרוחני של כלל ישראל במאורעות המסופרות במגילת אסתר.

הרי טבע האדם לאחר חוויות הפחד והבהלה כשהוא ניצול מהן, לחיות את הפחד למשך שנים רבות כשם שאנחנו רואים בתסמונת פוסט טראומתית שכל כך שכיחה כביטוי לחוויות השליליות והשפעתן על התפקוד הנפשי הרגשי גופני לטווח ארוך.

הרי יש כאן דבר והיפוכו: הפחד ואהבה. אך כשמתבוננים במהות הצדיק בכלל ומרדכי היהודי ואסתר המלכה בפרט, יש ללמוד מהפסוק בפרשת 'בהעלותך' שנאמר על המנורה, "כאשר הראה השם את משה כן עשה את המנורה", כשבעצם מרומז כאן שמי שירצה להבין את מהות האור של המנורה עליו להתבונן בדמותו של משה רבינו עצמו ובהתפשטות משה רבינו בכל דור ודור כפי שמובא בזוהר, כולל מרדכי היהודי ואסתר המלכה.  

***

הבה נתבונן בהתנהגות של מרדכי הצדיק שלא זע גם כשראה מיליוני בני אדם משתחווים להמן ובזה לימד את עם ישראל מה הוא "גדולה שימושה יותר מלימודה".

כדי להמחיש זאת אביא מעשה ממורי ורבי האדמו"ר מנדבורנה שליט"א, כשהבאתי אליו סיפור מצמרר של נערה שעקב מצב פוסט-טראומתי חמור שנבע ממאורעות בביתה, פיתחה הפרעה נפשית שגרמה לאלימות קיצונית כלפי קרוביה ולא נמצאה לכך שום תרופה ומזור על ידי טובי הרופאים בכל התחומים, מטפלים מתחומי הפסיכולוגיה, עובדות סוציאליות ואף רבנים ועסקנים חשובים העוסקים בתחום החינוך והמשפחה.

האדמו"ר שליט"א ביקש להזמינה בנוכחותי ושוחח עימה שיחה שארכה בסך הכל כעשר דקות ולא נגעה כלל לעניין התנהגותה, אלא במעשיה הטובים והשגרתיים שבכל יום ויום. כל השיחה התנהלה בכבוד רב והערכה מורגשת לצד החיובי של מעשיה של הבחורה והקשבה מרבית.

ראו פלא: מאז השיחה ההיא הנערה חדלה לחלוטין מכל ביטויי האלימות, זכתה כעבור מספר שנים לבנות משפחה לתפארת שמאירה עיניהם של ישראל בתורה ובקדושה. 

בואו נלמד לעצמינו ממעשה זה עד כמה מחשבה חיובית, העצמה של כוחות הבניה של היהודי, גם בזמן קצר, בתמצות, מסוגלים להופכו בבחינת 'נהפוך הוא' ממש לאיש אחר לגמרי והדבר נלמד ממרדכי היהודי שלא מושפע אף כחוט השערה מכל החיצוניות המבהילה ונותר בבהירות מופלאה שאנו טועמים במעשי גדולי הדורות, גם בדור הזה.

לעניות דעתי זה הפשט של המדרגה שיהודי שואף להגיע בפורים שלא להבדיל בין מרדכי הצדיק והמן הרשע, כשמול הנסיבות המשמחות ומסייעות (בחינת מרדכי הצדיק) וגם במצבי מצוקה (בחינת המן) אינו מבחין בשום שינוי אלא נותר ביישוב הדעת בקדושה (שהוא בחינת כשם שמברכין על הטובה כך מברכין על הרעה), כי הצדיקים הם תמיד בבחינת "הרואה את הנולד" ולאורם נלך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן