זה עתה נפרדנו מהימים המרוממים והנעלים בהם זכינו לשבת בצילא דמהימנותא ולספוג אל קרבנו חוויות והנאות רוחניות ללא גבול.
חלף חג שמחת תורה אשר חתם את פרק הימים הנוראים והחגים המרוממים ובבת אחת הושלכנו בחזרה אל השגרה הבלתי שגרתית, אל ימי חולין בהם אף מוסדות החינוך סגורים וכולם מתמודדים עם הלא נודע, כפי שמיטיב לתאר הרה"ג רבי אליאב מילר שליט"א, בטורו השבוע, עם הדרכה והכוונה כיצד להתמודד עם התופעה והשלכותיה.
כיצד ניתן לשמר מטענים רוחניים הנצברים בקרב הילדים, כדוגמת ימי חג ומועד, לאחר ששבים לימי החולין? נשאל מרן ראש הישיבה הגאון רבי ברוך מרדכי אזרחי שליט"א (סברי מרנן, חלק ב') והשיב:
"אם מצליחים לגרום לכך שהמטען שאוגרים יהיה אכן 'מטען שלנו', משהו ששייך אלינו ולא כזה העובר על ידינו מבלי להרגיש שייכות וחיבור אליו, אזי הוא לא נפרד מאיתנו לעולם. הוא נהפך לנכס צאן ברזל שלנו.
"אבל בשביל שזה אכן יהיה שלנו, עלינו לעמול ולהתייגע בכך. עלינו לשאוף שזה יהיה חלק בלתי נפרד מאיתנו".
