קירוב הגאולה של הרבי ה'חוזה' מלובלין

 

מרועי ומנהיגי דור שלישי לעולם החסידות, ממנחילי מורשתה וממנווטי דרכה, בקדושתו, צדקותו ופרישותו, נמנה הרה"ק רבי יעקב יצחק הורביץ זי"ע, הנודע בפי חסידים בכינויו 'החוזה מלובלין', או 'הרבי מלובלין', שבכח עליון צפה וחזה במאור עיניו, הביט למרחוק, האיר לבות המוני חסידים ואנשי מעשה לתורה וחסידות והשקם ממימי הדעת של באר מים חיים, מתורתם ומשנתם של אבות החסידות, רבותיו הרה"ק המגיד הגדול ממעזריטש זי"ע והרה"ק הרבי ר' אלימלך מליז'ענסק זי"ע, שקיבלו ממרנא אור שבעת הימים הבעל שם טוב הקדוש זי"ע.

את אילן החסידות שתל בעירו לובלין שבמרכזה של פולין, משם הפיץ שורשיו למעמקים ולמרחקים, ומשורשים אלו צמח וגדל פרדס החסידות על פני מרחבי פולין וגליציה.

 

בהיכלו של רבינו 'החוזה'

 

רבינו החוזה מלובלין זי"ע, בדברי תורתו – דברי אלוקים חיים – מייחס הרבה דיבורים אודות הגלות המרה וקירוב הגאולה השלימה.

רבינו בשנותיו האחרונות, עת חלו תמורות רבות בחיי היהודים בארצות הגולה ונפוליאון החל בכיבוש רחבי העולם והחלת חוקי שוויון זכויות, עמד רבינו יחד עם ריעו המגיד מקוז'ניץ זי"ע ובכוח עליון דחו את החוקים לזמן מאוחר יותר.

בבוא ימים הנוראים בשנת תקע"ה, נערך רבינו וקם יחד עם צדיקי דורו במאמץ להחיש את הגאולה. במתיבתא דרקיעא פעל הרה"ק רבי יעקב יצחק היהודי הקדוש מפרשיסחא שנסתלק לבי"ע בשנה הקודמת. במתיבתא דארעא נמצאים רבינו 'החוזה מלובלין'; המגיד מקוז'ניץ; הרה"ק רבי מנחם מנדל מרימנוב; הרה"ק רבי קלמן קלונימוס בעל ה'מאור ושמש' והרה"ק רבי נפתלי הירץ מברעזאן, ממקום מושבותיהם נערכים יחדיו בתפילה ובתחנונים לפני שוכן מעונה בתקוה ובקשה שצעקתם ישמע ויחיש עת פדיון.

ביום כיפור האחרון לחיי חיותו של המגיד מקוז'ניץ נתעצמו צדיקי הדור בהחשת קץ הגאולה, וממקום מושבם פעלו שניהם המגיד מקוז'ניץ יחד עם רבינו במסירות נפש לסיום הגלות. כבר בליל יום הקדוש התאמץ המגיד מקוז'ניץ, ולאחר תפילת 'כל נדרי' התייצב וקם ממיטת חוליו וזעק ממקום עמדו, נשא תפילה לשמים ואמר:

"ריבונו של עולם מי יוכל לממל גודל גבורתך, ומי מלבדך יודע חולשת גופי, והראיה כי בכל שנה מנהגי לגשת בתפילה לפני העמוד ובשנה הזאת לא עמדתי במנהגי זה, והלא ידוע לך כי כל מה שנתאמצתי בכל שנה הוא רק למען עמך בית ישראל, והנה אני עם כל חולשת גופי נטלתי על עצמי את המעמסה לייגע את עצמי בתפילה עבור עמך בית ישראל. ולך ד' הגדולה והגבורה וכי קשה עליך לומר אלו השתי תיבות סלחתי כדברך'. והוסיף ואמר: 'רבון כל עולמים אולי תאמר כי מחמת חסרון הצדיקים עלי תבל תמנע לומר זאת, הלא יש לך ברימנוב את הרב רבי מנדלי מפריסיטיק אשר יעמוד כנגד כל צדיקי הדור. ואפשר מחמת חסרון האורים ותומים תמאן לומר השני תבות, הלא בלובלין יש לך החוזה הרב רבי איציק'ל המאיר כאורים ותומים אשר היה נקבע בלב אהרן הכהן הגדול. ואפשר תאמר כי יחסרון בעלי תשובה עלי תבל, הנה אנכי עם כל חולשת גופי הנני לעשות תשובה בעד כל קהל ישראל ונא בבקשה ממך אמור סלחתי". וכך חזר וכפל ושילש את דבריו, ולאחר מכן ציוה לנגן זמירות ופתח את פיו וקרא בקול גדול "ויאמר ד' סלחתי כדברך".

רבינו ממקום מושבו חש בזאת ואמר: "מי יתן כי יפנה היום ונתבשר בשורות טובות, כי החולה השוכב על מטתו הרעיש כל העולמות". וכשבאו דברים לפני הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין אמר: "אני מאמין באמונה שלימה שהרב המגיד שמע מפיו של הקב"ה 'סלחתי' כמו משה רבינו ע"ה, ואילולא זאת לא היה ממשיך בתפילתו", ('בארות המים').

הרה"ק מקוז'ניץ בספרו 'עבודת ישראל' מביא בשם רבינו: "ביקש רבי לעקור תשעה באב שחל בשבת, ואמר הואיל ונדחה ידחה. הצדיק איש אלוקים מו"ה יעקב יצחק אמר פירושו: שרצה לעקור צרת תשעה באב כלל ועיקר, ולגלות הקץ ע"י שחל בשבת יום הקדוש, והואיל ואידחי ידחי לגמרי, ולכן לא הודו לו חכמים, כי אין לדחות את הקץ".

עם עלות נשמתו של רבינו לשמי רום, כבו המאורות וחשיכה גדולה ירדה לעולם, אף התלמידים שלא שהו באותה שעה בלובלין, חשו את גודל ההיעדר וחסרון הקדושה שנשתרר בעלמא הדין. הרה"ק הרבי ר' בונים מפרשיסחא זי"ע ששהה באותו הזמן עם חסידיו בעיר ווישיגראד, פרץ בזעקת שבר ואמר: 'אוי לנו, שנסתלק הרבי מלובלין'! זכותו תעמוד לנו להחיש הגאולה ולראות ישועות גדולות בב"א.

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן