צלילי פיוטי הסליחות שנשמעו בנועם בקול רנן, אלו התנגנו בחלל היכל בית המדרש כמיתרי כינור במתיקות והמיסו כל לב שומע, עדיין מהדהדים ומצלצלים באוזנם הקשובות של חסידים ואנשי מעשה. בזיכרונם הצרוב עדיין מתנגנות נעימות אלו, שהושרו באלול באראלי קודש ויצאו מנבכי לבו הטהור של כקש"ת מרן אדמו"ר משומרי אמונים זי"ע, בהם עורר בחרדה כל לב דווי.
כך גם אמרותיו, שיחות קדשו בהם עורר באומר את ההמון לתשובה ומעשים טובים, המה חרותים על לוח לבם של השומעים. בקולו המעורר בדביר קדשו הגדיל שמו של מלך מלכי, קירב ועודד מקשיבי לקחו לאהבת ויראת השם. הוא שהיה מדמויות ההוד המפורסמות בעולם היהודי שנודע בשגב צדקתו ועבודתו הטמירה והשגיבה.
* * *
ההתעלות הרוחנית הנעלית שחשו במעונו של כ"ק אדמו"ר זי"ע, אינה ניתנת לתיאור. כל הבא במחיצת קדשו הבחין בעליל באיש צדיק וקדוש מורם מעם, הוא מוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה. כל מי שהביט בעבודתו הרוממה, בתפילותיו המרטיטות שהיו בהשתפכות הנפש ממש מבוקר עד ערב, נרעד למראהו.
עבודתו הטמירה והנוראה של כ"ק אדמו"ר משומרי אמונים זי"ע, אין לתארה ואין לשערה. כילד קטן גדלנו על עבודה כבירה זו, בהיות ה'סבא-רבא' – א-עלטער זיידע, הגאון החסיד הישיש רבי אברהם מרדכי יוזעביץ זצ"ל, מקושר בלב ונפש אל מורו ורבו כ"ק אדמו"ר זי"ע. כאח התגדל כל ימיו בבית אביו הרה"ק רבי אהרל'ע זי"ע, שהגיע ועלה עימו בספינה שבאה מרומניה.
הוא היה לו כאח וכרע נפש בנפש. אולם בעת קבלת שרביט ההנהגה כמו לא היתה ביניהם ידידות אישית וקרובה, הוא נכנע לפניו כעבדא קמיה מריה. התכופף בתכלית ההתבטלות והפך לשלהבת התאבקות יוקדת. בילדותנו, כשרצינו לבקר את סבא בחגים ומועד, ידענו כי שוהה הוא בביהמ"ד 'שומרי אמונים', בהיות שהאדמו"ר זי"ע האריך מאוד בתפילתו. בימים הנוראים שהה בכל העת בביהמ"ד, כמעט ולא נפנו לביתם. כך גם נענועי ארבעת המינים בתפילה בחג הסוכות, ארכו יותר מארבע שעות!
זקנינו הגה"ח רבי אברהם מרדכי זצ"ל, לא זז ממחיצת רבו עד שהיה מסיים את תפילתו לפנות ערב. הוא היה מראה באצבעו לנכדיו שבאו לאחל לסבא 'גוט-יום-טוב' על תפילתו של הרבי בהשתפכות הנפש. ונכדיו ספגו רבות מעבודת הקודש וראו דוגמה חיה למדרגות רמות של תפילה עד כלות הנפש ממש.
לזכייה מיוחדת זכינו, לשמוע פעמים רבות מנועם שיחו, בעשרות הפעמים בהם ניצבנו בחדרו בקודש פנימה, קלטנו מאמרותיו הטהורות. לקראת יום השנה להסתלקותו, העלינו ביריעה מיוחדת, מאמרי נועם על ימי חודש אלול, ימים של רחמים וסליחות, פניני הוד שהשמיע מפה-קדשו, ברשימה מיוחדת זו, בהם דא"ח שזכינו לשמוע מפ"ק בחודש הרחמים והסליחות.
כשיש דין למטה אין דין למעלה
המקום: בני ברק, היכל קדשו של כ"ק זי"ע שברחוב שפת אמת. השעה: 2:30 בלילה. תור ארוך משתרך לפני חדרו של כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע. קרוב לחצות מסיים את סדרי לימודו ותפילתו, ומתחיל ב'קבלת-קהל' ומסיימה עד שעה 5 לפנות בוקר. מכל העדות והחוגים, תושבי ערים רבים, בהם רבים מהמגזר המסורתי הבאים להתברך לשנה החדשה בפקודת ישועה ורחמים, לבקש עצה וברכה.
פרשת השבוע: כי תצא. כ"ק הרבי זי"ע ציטט מהדברים שאמר בשולחנו הטהור בשבת קודש פרשת שופטים, וכך אמר: "בפרשה הקודמת כתיב 'שופטים ושוטרים תתן לך – לא תטה משפט'. אמרנו לבאר עפ"י מה שאמרו במדרש (דב"ר פ"ה, ה') אם נעשה הדין למטה אין נעשה דין למעלה. והיינו כשאדם דן ושופט את עצמו על חטאיו, ומקבל עליו דרך תשובה בסיגופים והנהגות שונות, להוסיף בלימוד התורה ועבודת השם, עמל הוא בתיקון המידות, צדקה ומעשים טובים וכדומה למירוק עוונותיו, אזי אין נשאר עליו שום דין למעלה. ועל כך נאמר 'שופטים ושוטרים תתן לך' פירוש 'לך להנאתך ולטובתך', שבאם תתן עליך שופט ושוטר על ידי שתעורר כאן בזה העולם, 'בכל שעריך', ולא תמתין עד שיעוררוך מלמעלה, אזי הבטיחתך התורה הקדושה, שיהיה דבר זה להנאתך וטובתך. וכפי שפירש רש"י ז"ל בבראשית (י"ב, א) 'לך לך, להנאתך ולטובתך'. כי על ידי זה 'לא תטה משפט', שלא ינטה המשפט לרע ח"ו להיותך נידון עליו מלמעלה, שמשום דינך אשר הנך עושה ושופט את עצמך למטה, שוב לא יהיה עליך דין למעלה.
"ואפשר לפרש עוד, עפ"י מה שאמרו חז"ל (במסכת קידושין דף מ' ע"א) 'לעולם יראה אדם עצמו חציו חייב וחציו זכאי – עשה מצוה אחת, אשריו שהכריע עצמו לכף זכות – רבי אלעזר בן רבי שמעון אומר, לפי שהעולם נידון אחר רובו, והיחיד אחר רובו, עשה מצוה אחת, אשריו שהכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות'. וזהו הרמז 'לא תטה משפט', שצריך לדעת כי אחריותו על עצמו וכן של בני ביתו ושל כל העולם כולו, מוטלת עליו, אשר לא יטה במעשיו את כף המאזנים בעת המשפט. כי בעת המשפט כל הטיה ולו הקטנה ביותר משמעותית על כל המשפט. ולכן בימים אלו של ימי רחמים יש להתעורר ביותר. וק"ו שם עושה מעשה גדול אזי בוודאי מטה את הכף לטובה".
ההתחזקות ע"י הלימוד בספרים הקדושים
שאלנו את כ"ק מרן זי"ע במה ניתן להתחזק בימים אלו של רחמים וסליחות?
"אין ספק כי תורה מגנא ומצלא. ואם מחפשים זכויות אזי בהגברת פעלים לתורה יוכל להינצל. אבל מלבד הלימוד הסדרים הרגילים, יש להוסיף בימים אלו לימודים בספרי יראה, תשובה, מוסר וחסידות. ובדורנו אנו, מי שרוצה להתחזק, הן באמונה, והן כשאחד רוצה ליתן אל לבו לשוב ולהתקרב ולהתרומם למדרגה גבוהה, ייגש ויעיין בספרי הקודש של אבא-מארי זי"ע. כי בוודאי כשלומדים בספרים הקדושים 'קדושת לוי' או 'נועם אלימלך' הם מקדשים ומטהרים את הנפש והגוף. וכמו שאמר לי אאמו"ר זי"ע עוד בימי ילדותי, כי מי שאינו יכול ללמוד זוהר הק', ילמד בספר הקדוש 'מאור ושמש', וכדומה בשאר ספרי תלמידי הבעש"ט הק', כי ספה"ק הללו מקדשים ומטהרים לב האדם כזוהר הק'.
"ברם, הרי צריכים ללמד את בני ישראל קשת לידע איך להתנהג. וסיפר לי כ"ק מרן האדמו"ר בעל ה'חלקת יהושע' מביאלא זצוק"ל האיך נתקרב כל כך אל אאמו"ר זי"ע, שלא הכירו כלל אלא מהספרים. שמימי נעוריו עבר ולמד את כל ספרי תלמידי בעש"ט הק' שהיה לאל ידיו להגיע אליהם, ולא מצא עדיין שום ספר שאחז בידיו של האדם להעמידו ולהדריכו ולנהלו במעגלי צדק שיתייצב על דרך טוב וישר איך להתנהג בכל דרכיו עד שלמד בספריו של אאמו"ר זצ"ל".
אבדלחט"א סיפרנו לכ"ק מרן אדמו"ר זי"ע, כי יבדלחט"א בבית מורי זקני הגה"צ רבי נטע פריינד זצ"ל מצוי ספר 'שולחן הטהור' שחיברו אביו הרה"ק רבי אהרל'ע זי"ע שהיה שייך להרה"ק בעל ה'חלקת יהושע' מביאלא זי"ע, ובתוך הספר מונחים 'קויטלאך' שבעל החלקת יהושע זי"ע נהג להטמין בתוכו.
כ"ק מרן זי"ע סיפר על כחו המופלא של אביו בכתיבת ספרים לו שנתקבלו בתפוצות ישראל: "ידוע בשם סנגורן של ישראל הרה"ק רבי לוי יצחק מבארדיטשוב זי"ע, שהצדיק העוסק בתיקוני נפשות, כנגדו מתייצבים כל העולם כולו. וידוע שאאמו"ר זי"ע היו לו רדיפות לרוב. ופעם נכנסתי אליו ואמרתי לו: 'אבא! אני מאמין באמונה שלימה שיש לאל ידך להפסיק את הרדיפות ביום אחד אם תרצה'. ושהה מעט ואמר: 'אמת נכון הדבר, אבל בזכות הרדיפות יהיו ספרינו מבוקשים, וכמה שידפיסו מהם יחסר תמיד'. ואכן הדבר נראה בחוש, שכל הספרים נחטפים לאלתר. וידוע כי כדבר הזה אירע גם בספרי הרה"ק מקאמרנא זצוק"ל, שגם הוא היה נרדף. ורואים ג"כ, כי הגם שחיבר ספרים שלאו כל מוחא סביל דא להבינם, שהם בעניני קבלה, עכ"ז כל אימת שמדפיסים ספריו הם אוזלים חיש מהרה".
"הסוד הפנימי של אבא מארי זי"ע בכתיבת הספרים המתיק כ"ק מרן זי"ע, היה זה כאשר נכח בשעה קלה שיצאו מתחת יד-קדשו של אביו הק' כמה גיליונות מלאי חידושים ועניינים נפלאים מיוסדים על אדני בבלי, ירושלמי, זוה"ק, מדרשים ושאר ספרי קודש, שלשונם מובא כמה פעמים באריכות גדולה ובדיוק רב, וכל זה מבלי שיהא אף ספר לפניו. וכאן הבן שואל: 'היאך יכול אדם לצטט את דבריהם בכל האריכות מלה במלה מן הזכרון בלבד'? ענהו אביו הגה"ק ואמר: 'האמן לי בני אהובי, שבשעה שאני כותב כתבי קודש, הנני מקשר מוחי ונשמתי למקום גבוה רם ונישא ומשם נשפע עלי השפעה קדושה עליונה, ומוחי נובל חכמה, וגם אני נזכר בכל הדברים הנצרכים לי לאותה כתיבה, כל מה שראיתי ולמדתי מימי בכתבם וכלשונם, ולכן אין אני צריך לעיין בשעת הכתיבה'…"
מה יעשה האדם כדי להינצל ביום הדין
באת השיחים בימי הרחמים והסליחות, הסביר כ"ק זי"ע את הפסוק 'כי יפלא ממך דבר למשפט בין דם לדם בין דין לדין ובין נגע לנגע דברי ריבות בשעריך וקמת ועלית אל המקום'. "רמזה התורה הק' תוכחת מוסר לאדם בפרוס עלינו יום הדין ביום ראש השנה. וע"ז אמר – 'כי יפלא ממך דבר למשפט', – פירוש שיהא מופלא ממך מה שישפטו אותך ביום הדין, – 'בין דם לדם', – אם בדיני נפשות אשר לפעמים עלול להיות מצד הגבורה ח"ו, – 'בין דין לדין', – אם בדיני ממונות שאינך יודע מה שיפסקו עבורך, – 'ובין נגע לנגע', – הם יסורים העלולים לבוא על האדם. ובזה יש – 'דברי ריבות בשעריך' – פירוש שביום הדין יש ריב בין הקטיגור והסניגור, הללו מיימינים והללו משמאילים.
"ועל כן העצה היחידה לכך היא – 'וקמת', – היינו שתשוב בתשובה, וכדרך שאמר נעים זמירות ישראל דוד המלך ע"ה, 'נאום הגבר הוקם על' (ש"ב כ"ד א'), ודרשו חז"ל (מו"ק דף ט"ז ע"ב) שהקים עולה של תשובה. והכוונה בזה כי הנה דוד מלך ישראל לא היה לו שום חטא מבלעדי חטא יחיד שהיה לשם שמים, ועכ"ז היה כל ימיו בתשובה וקיים 'וחטאתי נגדי תמיד' (תהילים נ"א, ה'), וזהו הכונה שהקים עולה של תשובה, היינו שענין התשובה היה תמיד לנגד עיניו וקיבל על עצמו לסבול את עולו תמיד. ועל זה הדרך אמר הכתוב 'וקמת', – שתקום בתשובה כנ"ל, ועי"ז 'ועלית' – תוכל להתעלות, 'אל המקום' – היינו אל הקב"ה שהוא מקומו של עולם.
"אך יש להיזהר, שלא תהא התשובה באופן של רשעים מלאים חרטות (שבט מוסר פכ"ה, ועיין מסכת נדרים דף ט' ע"ב), שממלאים את תאוות לבבם ומיד אח"כ הם מתחרטים וחוזרים אל קיאם, כי אם צריך שתהיה הקבלה באופן של תקומה שיעמוד בקבלתו לעולם, וכמש"כ הרמב"ם (הלכות תשובה פ"ב ה"ב) 'שהתשובה היא עד שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לחטא זה לעולם'. וזהו צחות לשון חכז"ל (במסכת ברכות דף ל"ד ע"ב) במקום שבעלי תשובה 'עומדים', כי עיקר התשובה הוא באופן שיעמוד בקבלתו לא יזוז ממנה לעולם. ו'בעל-תשובה' אין הכוונה דווקא מי שהיה מחלל שבת או אוכל נבילות וטריפות. כי על כל דבר ודבר צריך האדם לשוב בתשובה. – וזהו הכונה 'וקמת' – שישוב בתשובה באופן של עמידה ותקומה בקבלתו כנ"ל. ועל ידי זה 'ועלית' – שבאופן זה יוכל להתעלות 'אל המקום אשר יבחר ד' אלקיך בו' – כי הקב"ה בוחר בבעלי התשובה".
* * *
עדיין לא נגענו אלא בשולי אדרת גלימתו של כקש"ת מרן אדמו"ר משומרי אמונים זי"ע מאמרות קדשו על ירחי דרחמי והנהגותיו הטמירות והשגיבות בימי הרחמים והסליחות. הדברים ארוכים והעמוקים עד כדי מלאת ספר שלם. יהו הדברים המעוררים לזכרו הגדול, שתגן בעדינו ובעד כל ישראל להתברך בשנה טובה ומתוקה. אמן.
