אורו של האדמו"ר הרה"ק רבי גדליה משה מזויעהיל זי"ע, הרבי החמישי בשושילתא דדהבא לבית זויעהיל, זרח בבית אביו הרה"ק רבי שלומ'קע בזויעהיל זי"ע בשנת תרמ"ז. משחר ילדותו הועידוהו גדולי דורו לצדיק ונשגב, ובימי עלומיו בהיותו אברך קיבל סמיכה להוראה מבית דינו של מרן הגאון רבי חיים מבריסק זצוק"ל וכיהן כמורה הוראה ורבה של העיר זויעהיל. באותן שנים נרדף על-ידי השלטון הסובייטי ונשפט לשבע שנות עבודת פרך בסיביר, לאחר שהטיח בפני שופטיו כי 'אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה'.
בשנת תרצ"ז שוחרר ונמלט מרוסיה, עלה לארץ ישראל, לשם כבר עלה אביו בשנת תרפ"ה והתיישב בעיה"ק ירושלים. לאחר הסתלקות אביו הרה"ק רבי שלומ'קע מזויעהיל, לאחר הפצרות נאות לכהן באדמו"רות ונודע כפועל ישועות, רבים היו משחרים לפתחו לעצה וברכה. נסתלק בכ"ד במרחשון תש"י ונטמן בבית העלמין בגבעת רם – שייח' באדר.
מקום קברו הפך בשנים האחרונות לתל תלפיות. השמועה על הקבר הקדוש החלה להתגלגל בשני העשורים האחרונים, בעקבות חלום של יהודי, שהאדמו"ר התגלה אליו בחלום ואמר לו שאם יתפלל בימים שני, חמישי ושני על קברו, יזכה לישועה, ואלפים פוקדים את מקום ציונו ומעתירים בתפילה להפקד בפקודת ישועה ורחמים בזכותו של הצדיק.
***
וכך העלה כ"ק מרן אדמו"ר זצוק"ל בנועם שיחו: "אספר לך עובדא מאלפת על גדלותם של שושלת הקודש לבית זויעהיל, זקה"ק רבי שלומק'ע זי"ע, בנו זקיני הק' רבי גדליה משה זי"ע, שמקום מנוחתו נהפך כיום למקום פקודת ישועה ורחמים, שקרה עם אאמו"ר זי"ע וכך הוה:
"אאמו"ר [הרה"ק רבי מרדכי] זי"ע, הגיע פעם לשהות בארה"ב בהייסט-סייד, בשבת קודש ערך שם את תפילותיו ושולחנותיו באחד הבתי מדרשות. בליל שבת קודש בעודו יושב ועורך את שולחנו הטהור, נכנס לפתע פוסק הדור מרן הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל, כמובן הושיבו אותו בראש השולחן ליד אאמו"ר זי"ע, הוא ישב משך כל זמן עריכת השולחן. כל הנוכחים הביעו פליאה, שהרי לא היה דרכו של מרן הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל להגיע ולהשתתף בעריכת שולחנות, ועוד לשהות זמן רב לשמוע את שירות וזמירות השבת וד"ת של אאמו"ר זי"ע. משיצא לחזור לביתו ניגש אל מרן הגר"מ פיינשטיין זצ"ל אחד ממקורביו ושאלו מדוע חרג ממנהגו להשתתף בעריכת שולחנו של האדמו"ר מזוועהיל, ענה לו אספר לך סיפור וכך הוה:
"אצלי בבית הכנסת מתפלל אחד הבעלי בתים נגיד נכבד, ולא נפקד בזרע של קיימא רח"ל, הלה היה קרוב משפחה של רבי אפרים הלפרין זצ"ל מי שהקים את המפעל 'טהרת המשפחה', שהיה מקורב מאוד לזקיני הק' רבי שלומק'ע זי"ע, והוא הציע לו לבוא לארץ ישראל להתברך ממנו בפקודת ישועה ורחמים בקרוב.
"אותו נגיד שניסה את ישועתו במקומות רבים החליט להתכונן לנסיעה בארץ ישראל ולהיכנס פנימה אל זקה"ק רבי שלומק'ה זי"ע. הוא עדכן את מרן הגר"מ פיינשטיין זצ"ל על נסיעתו ובירכו לשלום.
"משהגיע אל זקה"ק זי"ע, ושמע את צרתו, השיב לו כי יבוא למחרת לאחר שיטבול, יוכל להשיב לו. למחר הגיע הנגיד לאחר שזקה"ק טיהר את עצמו בסילודין ויצא מבית הטבילה, המתין לו אותו נגיד, ותשובת רבינו הייתה: באם תתרום לבניית מקווה ל'טהרת המשפחה' תוושע בע"ה בפקודת ישועה ורחמים ותזכה לזש"ק".
הנגיד הבטיח כי ישתדל בעבור זה, וכבר באותו יום קבע פגישה עם בן משפחתו רבי אפרים הלפרין, בכדי לברר את העלויות, כעבור כמה ימים סידר לו פירוט מדויק של כל עלות המקווה. הנגיד שילם את כל הסכום בכמה תשלומים".
"בינתיים עברו שנתיים וזקה"ק רבי שלומק'ע זי"ע נסתלק לישיבה של מעלה, והנגיד עדיין לא נושע. בצר לו לא ידע את נפשו מרוב צער, כי קיווה כל העת שהבטחתו תקוים – הרי צדיק גוזר והקב"ה מקיים.
"משעברה שנה נוספת ועדיין הישועה לא באה, יצר קשר עם קרוב משפחתו רבי אפרים הלפרין ותינה לפניו את צערו. רבי אפרים הציע לו כי גם בנו של זקה"ק רבי גדליה משה זי"ע איש מופת הוא, אולי תבוא שנית לארץ ישראל לפגשו ולבקש ממנו ברכתו. אותו נגיד שגדל על אמונת צדיקים, לא התייאש ובא שוב לארץ הקודש להתברך מפי בנו ואמר לו כי אביו זקה"ק זי"ע הבטיח כי באם יתרום מקווה יוושע במהרה, המקווה עומד על תילו ועדיין לא נושע".
***
המשיך כ"ק מרן אדמו"ר זצוק"ל בסיפורו המאלף: "זקיני הרה"ק רבי גדליה משה ישב על כסאו בדביקות אחוז שרעפים וכעבור כמה דקות אמר, אני יכול לברך אותך ברכה, 'שתזכה לראות דורות ישרים מבורכים, אך איני יכול להבטיח…' כל הנוכחים עמדו נבוכים, הלא טרחו טרחה גדולה להגיע שנית לארץ הקודש, וכאן הרבי אינו מוכן להבטיח…
"רבי אפרים הלפרין שעמד מקרוב, לחש באוזנו של זקיני: 'רבי הלא יהיה חילול השם, הרבי זכרונו לברכה הבטיח שאם יתרום לבניית מקווה ייוושע, המקווה קיימת ועדיין לא נושע…' הרבי עצם את עיניו הק' וענה לו: 'אם אבי זי"ע הבטיח הוא יקיים! צריכים רק לילך ולהזכיר לו! לכו נא אל בית החיים ליד מקום ציונו של אבי זי"ע, ותאמרו שבאתם להזכיר את הבטחתו…' מבית הרבי פנו מיד לעבר 'הר הזיתים' אל ציונו של זקה"ק זי"ע, עשו כדברי הרבי, הזכירו את הבטחתו, וחזרו באמונת צדיקים שדבריו חיים וקיימים.
"כעבור פחות משנה נושע אותו נגיד תורם המקוה וכהבטחתו של זקה"ק זי"ע. רבי משה פיינשטיין זצ"ל שליווה את כל תהליך הסיפור, סיים את סיפורו לבן שיחו במקורבו: 'עכשיו הנך מבין מדוע ישבתי כאן. רבי זה שאבותיו (זקינו הרה"ק רבי שלמה ואביו הרה"ק רבי גדליה משה זי"ע) עשו גדולות ונצורות לטהרת עם ישראל ופעלו לישועתם של ישראל חייבים לכבד בכל עוז. הפטיר מרן הגר"מ פיינשטיין את סיפורו".
סיים כ"ק מרן אדמו"ר זצוק"ל את הסיפור המאלף: "אאמו"ר זי"ע ידע מהסיפור, אך הוא לא סיפר אותו לאף אחד, רק לאחר מכן שמעתי את הסיפור כאן בארה"ב ממקורביו של רבי משה פיינשטיין זצ"ל… זכותם הגדולה תגן עלינו ועל כל בית ישראל. אמן".
תגובה אחת
סיפור מדהים!