פניני הוד מחיי הרה"ק רבי שלמה מקארלין זי"ע

 

הרה“ק הרבי ר' בער, המגיד הגדול ממעזעריטש זיע"א, פנה לרבינו רבי אהרן הגדול זיע"א ואמר: 'אין ליטא איז דא א גרויסער אור, און מזאהל איהם בריינגען קיין מעזעריטש' ('בליטא זורח אור גדול, ורצוני שתביא אותו למעזעריטש').

הופעתו של רבי אהרן הגדול בעיירה

בימים מקדם היו מגידים נוסעים מעיר לעיר ואמרו מגידות, ורבינו הרה"ק רבי שלמה ששימש כ'ראש ישיבה' הזהיר את תלמידיו שלא לילך לשמוע הדרשות של ה'מגידים'. הרה"ק רבי אהרן הגדול שהיה נוסע בעיירות לומר דרשות ולעורר את העם לתשובה, כפקודת רבו המגיד הגדול ממעזעריטש זי“ע, הגיע לעיר משכנו של הרה"ק רבי שלמה.

הופעתו של רבי אהרן הגדול בעיירה, נשמע הקול, שהגיע מגיד מיוחד במינו, המלהיב את ההמונים בדרשותיו הנפלאות לתורה ועבודה. כששמעו התלמידים על כך, חשקו אף הם לשמוע את דרשתו ובשבת אחה“צ הלכו לשמוע את דברי קדשו, ונתפעלו מאד עד שאיחרו לחזור אל הישיבה. שאל רבינו הרה"ק רבי שלמה את תלמידיו על טיבו ומהותו של המגיד שהגיע זה עתה לעיר, ענו לו את הדברים כהווייתן והוסיפו שאם היה גם שומע הדרשה היה יוצא מן הכלים. מששמע רבינו את דבריהם הנלהבים ענה ואמר: 'אם כן אלך גם אני לשמוע'.

באמצע השבוע, הלך רבינו לשמוע את דרשתו של רבי אהרן הגדול והוטב מאד בעיניו, בתוך הדברים הקשה רבינו באיזה מהרש"א במסכת סוכה שהיה קשה לו לתרצה, לשמע תשובתו של הגרויסער, נתפעל מאד, שאל אותו הרה"ק רבי שלמה בהשתוממות: 'אוואו נעמט מען אזא לערינען'? וענה לו שיסע לרבינו המגיד ממעזעריטש.

ואולם רבינו הרה"ק רבי שלמה ביקש ממנו לסור לביתו לסעוד עמו בסעודה שיכין לכבודו. ענה לו הרה"ק רבי אהרן הגדול מקארלין: 'אם מקבלים לנסוע למעזעריטש, אין לשהות כלל, וצריך לנסוע תיכף ומיד', וכן היה, רבינו קם ונסע מיד להמגיד, כמו שציווה עליו והיה לאחד מתלמידי הרב המגיד ממעזעריטש (הסיפור הובא בספר 'פרי ישע אהרן', וראה שם הסיפור בנוסחא אחרינא).

מנהיגה של חסידי קארלין

אחר הסתלקות רבו, הרה"ק רבי אהרן הגדול מקארלין, המשיך הרה"ק רבי שלמה הי"ד לנסוע למעזריטש, עד להסתלקות המגיד, כעבור תשעה חודשים כאמור. אחר הסתלקות המגיד, חשב רבי שלמה כי ידבק בהרה"ק רבי מיכל מזלאטשוב, אך הרה"ק רבי מיכל לא נתן לו, וגזר עליו כי יתחיל להנהיג עדה בעצמו. או אז חזר הרה"ק רבי שלמה לקארלין והיה למנהיגם של חסידי רבו, הרה"ק רבי אהרן הגדול, כשפורש את חסותו הקדושה על בן רבו, רבי אשר, שהיה בפטירת רבו כבן שתים עשרה.

באותן שנים גדלה עדת חסידי קארלין והגיעה למימדים עצומים. דרכי קארלין מלאות היו חסידים, אנשי שם, יראים וחסידים מופלגים, שהכניעו עצמם כליל בפני רבי שלמה הי"ד ואל מוצא פיו. מחסידי רבי שלמה באותן שנים היו כאלה שלאחר מכן הנהיגו חצרות בפני עצמם, שמהם השתלשלו לאחר מכן שושלות מפוארות עד לשנות הזעם, ועד היום הזה.

עשרים שנה הנהיג רבי שלמה הי"ד את עדת צאן מרעיתו, מתוכן עשר שנים בקארלין ועשר שנים בלודמיר.

 

פוקד בפקודת ישועה ורחמים

 

רבות מסופר בפי חסידים על כוחו של הרה"ק רבי שלמה מקארלין זי"ע. נציין סיפור מופלא המסופר בפי חסידי קארלין וחב"ד: אחד החסידים של הרה"ק רבי שניאור זלמן מלאדי זי"ע, בעל התניא והשו"ע הרב, שהיה מחשוכי בנים, והיה מפציר מאד וביקש מהבעל התניא, שיפעל עבורו טובה שיוושע בזרעא חייא וקיימא, פעם אמר אליו הבעל התניא שיסע ביום פלוני להרה“ק רבי שלמה מקארלין, ואם הוא יבטיח לך בן זכר אז תיוושע בלי שום ספק.

ויעש האיש כאשר אמר לו הרב בעל התניא והגיע ליום המוגבל להקדוש רבי שלמה מקארלין, כתב לו פתקא ומסר לו בשם הרב בעל התניא ששלחו לכ“ק האדמו"ר מקארלין, ואמר שכ“ק יכול להושיע לו, ולהיות סמוך ובטוח בברכתו.

ויאמר אליו הרה"ק רבי שלמה מקארלין: אם תתן ששה עשר מאות רובל כסף, תיוושע בבנים. ויצר לו מאד לתת סכום גדול כזה, וניסה לתת שלש מאות רו“כ, והרה"ק מקארלין לא רצה לקבל ממנו את הסכום, ובכל פעם הוסיף הלה מעט, אך ללא הועיל, כי רבינו הקדוש רבי שלמה לא אבה לקבל ממנו. האיש נשאר ללון שם ובלילה נתיישב בדעתו כי למה לו לחזור לביתו בלא תועלת, והסכים לתת כל הסכום שביקש ממנו הרה"ק רבי שלמה מקארלין.

בבוקר הגיע האיש לביתו נאוה קודש של רבי שלמה מקארלין, ואמר לו שמסכים לתת כל הסכום שדרש ממנו, ויאמר אליו הרב הקדוש ר"ש, שכבר עבר הזמן, ואין בידו להושיע לו. ויבך האיש ויתמרמר מאד, אבל זו הייתה תפילת שווא.

כך חזר הלה לביתו מבלי שיברך אותו. ויהי כאשר בא אל רבו הרה"ק בעל התניא, סיפר לו כל העניין שהיה לו עם הרה"ק רבי שלמה מקארלין, ויאמר לו הרב בעל התניא: 'תדע שבגלגול הקודם היה לך זילותא דרבנן – שביזית תלמיד חכם, ואיתא בגמרא כי המבזה תלמיד חכם אין רפואה למכתו. אכן הרמב“ם פסק שיש רפואה למכתו, בתנאי שיתן קבא דדינרי, – היינו ליטרא דדהבא, והגם שאין ההלכה בזה כדברי הרמב"ם, ואולם מפני שאותו היום היה כ' טבת, יומא דהילולא של הרמב“ם, וגם רבינו הרה"ק רבי שלמה קארלינער עשה ביום ההוא סיום על ספר הרמב"ם, ולכן גזרו בשמים, כי ביום זה בלבד, יפסקו כדברי הרמב"ם'.

והוסיף הרב בעל התניא ואמר: 'כי הרה"ק רבי שלמה מקארלין חישב ושיער בדעתו, כי ששה עשר מאות רובל כסף הם 'קבא דדינרי', ואם היית נותן ביום ההוא את הסכום הנקוב, הייתה לך רפואה להיוושע בזרעא חייא וקיימא'.

משפיע בנים גם בדורנו

הרה"ח רבי חיים מענדיל מסארנא ז"ל, סיפר: פעם אחת היה הרה"ק רבי משה מלודמיר זי"ע, בנו של הרה"ק רבי שלמה מקארלין זי"ע במצב דחוק, כי היה חייב ק"נ רובל כסף לשלם חוב. ונסע לציון אביו הרה"ק ר"ש בלודמיר, והזכיר עצמו לפניו שהוא דחוק מאד, ענה לו אביו הק': 'דוא ווייסט דאך מיין קינד אז קיין געלט איז דא ניט דא, איך וועל דיר געבין א יונגעלע, וועסטו פאר קויפין' ('הרי ידוע לך בני חביבי, שבזה העולם אין לנו כסף, ע"כ אתן לך ילד', דהיינו כח עילאה, לברך לאיש יהודי שצריך להפקד בבנים), ויהיה לך כסף מזה לשלם החובות. ובלודמיר לא מצא מתעניינים על כך, ונסע לאולבסק, ושמה ביקש ממנו אדם חשוך בנים ובירך אותו בבן זכר, והעניק לו סכום גדול ושילם מכך לנושה. ומאז קבע דירתו באולבסק, ושם מנו"כ, ונשאר מצבתו קיים עד היום הזה. וחסידי קארלין סטאלין פוקדים את ציונו מזמן לזמן.

השפעתו של הרה"ק ובנו, קיימים עד היום. אספר לעובדא מאלפת שהייתי עד לכך יחד עם עוד 50 שאנשים, שהיו שותפים להתרחשות, וכך הווה: בשנת תשע"ה יצאה קבוצה של נאמני חסידי קארלין סטאלין למסע קודש על הציונים הקדושים של רבוה"ק, ואני בתוכם. הגענו לאולבסק, מקום ציונו של הרה"ק רבי משה מלודמיר. ונערכה שם תפילת רבים מיוחדת במקום אוהל הציון הידוע כמסוגל לישועות ובפרט לחשוכי בנים הממתינים בציפייה לזש"ק.

כשהתכוננו לצאת להמשך המסע לכיוון לודמיר, קיבלתי טלפון מיהודי המצפה לישועה מזה כמה שנים וממתין להיפקד בפקודת ישועה ורחמים בזש"ק, ומספר כי נמצא בדרך יחד עם נוו"ב תחי' ומבקש להמתין להם כדי שיוכל להתפלל בצותא ב'מנין' במקום המיוחד ולומר את ה'יהי רצון' שם התפילה 'ותפקוד לכל חשוכי בנים בזרע של קיימא' יחד עם י"ג מידות דרחמי.

משהודיע את הידיעה כי יהודי זה נמצא בדרך, ניאותו כולם כאחד – קבוצה של 50 אנשים להמתין לו, וכך המתינו לו קרוב לשעה. בינתיים ירדו על יד האגם, מסביב לו נוף מדהים ומרהיב, שרו כמה שירי רגש ויצאו בריקוד נלהב.

בהגיע האברך ורעייתו, נכנסה קבוצה להתפלל אתו ובעבורו, קרעו ובקעו רקעים בתפילת רבים בבכיות גדולות, כשכולם מייחלים שהתפילות והבכיות יתקבלו ברצון עבורו ועבור כל הנצרכים לישועה. כעבור שנה, חבקו בן, כשהם מודים לבורא יתברך על חסדיו שנעשו בזכות הצדיקים. זכותם תגן בעדנו ובעל כל ישראל, אמן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן