סליחות במשנתו של הבעל שם טוב הקדוש

פנינים זעירים זוהרים מהספר 'בעל שם טוב השלם' – שי"ל בפאר והדר, ע"י המכון להאדרת תורת החסידות 'פאר מקדושים' * ביריעה שלפנינו על אמירת הסליחות

 

חודש אלול מברכו השי"ת בעצמו

זה אשר השיב כבוד קדשת רבנו הזקן, בהיותי במעזריטש שמעתי ממורי ורבי הרב המגיד בשם מורו ורבו רבינו הבעל שם טוב נשמתו עדן, החודש השביעי שהוא החודש הראשון לחודשי השנה, הקדוש ברוך הוא בעצמו מברכו בשבת מברכים שהוא השבת האחרון דחודש אלול, ובכח זה ישראל מברכים את החודשים י"א פעמים בשנה.

כתיב 'אתם נצבים היום' (דברים כט, ט), ד'היום' קאי על ראש השנה שהוא יום הדין, וכמו שכתוב (איוב ב, א) 'ויהי היום' וגו' ותרגם 'והוה יום דינא רבא', ו'אתם נצבים' קימים ועומדים, והינו שזוכים בדין. ובשבת שלפני ראש השנה שהוא השבת האחרון דחודש אלול קורין אז פרשת 'אתם נצבים', דזהו ברכתו של הקדוש ברוך הוא בשבת מברכים חודש השביעי שהוא המשובע והמשביע ברב טוב לכל ישראל על כל השנה. (אגרות קודש הריי"צ ח"ג אגרת תשצד).

 

בסליחות 'לך ד' הצדקה'

 

דברי מורינו הרב ישראל בעל שם טוב ז"ל, 'לך ד' הצדקה', המוכיחים אומרים, ריבונו של עולם על הכל מוכיח לעמך, רק על הצדקה אתה בעצמך עורר לבם, מהיות לו 'בשת הפנים', שיאמרו לכבוד עצמנו אנו דורשים, שבאמת אנו צריכים לדבר, ובושים אנחנו להוכיח דבר שנוגע לנו ולתבעו. עד כאן דברי פה קדוש: (נועם מגדים ליקוטים ד"ה אני מדבר).

 

נחפשה דרכינו ונחקרה ונשובה אליך

 

שמעתי ממורי [הבעל שם טוב] פירוש הענין, בחטא א' שחטא אדם, נזדמן לו חטא אחר כדי שישוב ממנו, על ידי זה יהיה כפרת חטא א'. וכשרואה יצר הרע כך מתגבר עליו בחטא ב', ומכל מקום השם יתברך מליץ בעדו, 'על שלשה פשעי ישראל' וכו' (עמוס ב, ו), וכאשר חטא ג' פעמים אז נתלבש נפשו רוחו ונשמתו בקליפות, ו'עברה גוררת עברה' (אבות פ"ד מ"ב), ודרכי התשובה נמנע ממנו עד שירחם משמים.

וזהו שאמר הנביא 'נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה אליך' וכו', כי אחר שנעשה הכל כמישור בעיניו על ידי 'כי השמן לב העם' (ישעיה ו, י), וצריך חיפוש וחקור שידע שחטא, אז ישוב עדיו יתברך. וקל להבין. (בן פורת יוסף דברים ששמעתי ממורי ד"ה ושמעתי ממורי פי' הענין).

 

'וסלחת לעווננו' שהרי היצה"ר גדול וחזק

 

אומרים בשם הבעל שם טוב 'וסלחת לעוננו כי רב הוא' קאי על היצר הרע, גדול הוא וחזק: (אהלי יעקב, הוסיאטין, פר' ויצא תרצ"ט ד"ה וגם איתא).

 

אזכרה אלקים ואהמיה בראותי כל עיר על תלה בנויה

 

מובא מרבינו הבעל שם טוב הקדוש זכותו יגן עלינו על דברי הפיוט 'בראותי כל עיר', הינו התעוררות לאיזה דבר מטרת חפצו, 'על תילה בנויה' נעשה ונתקיים הדבר. 'ועיר האלוקים' כשמעוררים לעשות במטרת תיקון איזה דבר לשם שמים, אז 'משפלת עד שאול תחתיה', אשר הבעל דבר וגודנא דילה יהרסנו ויעמד נגדו בכל כוחו רחמנא לצלן, ד' יעזרנו ויצילנו. (שער יששכר מאמרי חודש תשרי מאמר ישע רב אות קיב).

 

גודל אמירת 'אל רחום שמך' ו'עננו' בכוונה הראויה

 

פעם אחת שמעתי ממנו [מהבעל שם טוב], אם היה יכול עוד אחד לומר 'אל רחום שמך' ו'עננו' כמו אני, אזי הייתי מביא משיח. (דגל מחנה אפרים דברים ששמעתי מאדוני אבי זקני. וראה מעשיות ומאמרים יקרים ז. ד"ה סיפר הרה"ק ר' ישראל יעקב מטשערקאס: 'המנהג היה אצל הבעש"ט כי 'אל רחום שמך' ו'עננו' אמר הוא בעצמו לפני התבה, כמו שמובא בספר דגל מחנה אפרים מנכד הבעש"ט בליקוטים וזה לשונו פעם אחת שמעתי ממנו' וכו').

 

'מי שענה לכל הצדיקים'

 

בסוף הסליחות והתחנות אומרים 'מי שענה לכל הצדיקים והחסידים והתמימים והישרים הוא יעננו, רחמנא דעני לעניי יעננו' כו', פרוש אנחנו אין אנו לא צדיקים ולא חסידים ולא ישרים אלא 'רחמנא דעני לעניי ענינא לתבירי לבא ענינא' (כתר שם טוב סי' שכח-שכט, הובא בבעש"ט עה"ת ר"ה ויוכ"פ יא).

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן