מיוחד: הנהגת החסידות של פוסק הדור רבי שלמה זלמן

בנועם שיח עם הגאון הנודע רבי מרדכי אויערבאך שליט"א שהתקיימה עם להבדל"ח הרה"ח רבי אברהם לייזרזון זלה"ה, ביקשנו לעמוד על שורשיו של זקנם הגדול זצ"ל, הגה"צ רבי חיים יהודה לייב אויערבאך זצ"ל, אביו של מרן הגרש"ז זצוק"ל, שכפי הידוע היה מצאצאיו של הרה"ק בעל ה'תולדות יעקב יוסף' זי"ע, תלמידו המובהק של מרנא אור שבעת הימים מייסד דרכה של חסידות הבעל שם טוב זי"ע. וכך אף הזכיר בשער ספרו 'חכם לב' שהינו מנכדיו.     

הגאון רבי מרדכי אויערבאך שליט"א: "זקני הגאון רבי חיים לייב זצ"ל נולד בעיר יפו בשנת תרמ"ז לאביו הרה"צ רבי אברהם דוב אויערבאך זצ"ל, אשר שימש באחרית שנותיו כרב ואדמו"ר בעיר טשערנוביץ. הוא נמנה על משפחה רמת היחס, מצאצאי בעל ה'תולדות יעקב יוסף' זיע"א, מבני היכלא קדישא של הבעש"ט הקדוש זיע"א. ייחוסו ל'תולדות' השתלשל מזקני הגה"ק רבי אברהם דוב אויערבאך מחמלניק, שהיה חתנו של ה'תולדות' כן היה נכד לגאוני ארץ וצדיקי עולם ובתוכם הרה"ק רבי ברוך ממזבוז זיע"א.

סיפר רבי אברהם יוסף ליזרזון ז"ל: "זכורני את אותו היום שדודי, מרן עמוד ההוראה גאון ישראל, רבי שלמה זלמן אויערבאך זצוק"ל, כתב את מכתב ההסכמה למכון 'נחלת צבי', כשהאדירו את ספר ה'תולדות' והו"ל מחדש, סיפר לי, שכתב את המכתב בבגדי שבת. כך רבה שמחתו, עת ערך וכתב מכתב זה לכבוד זקנו מרנא בעל התולדות זי"ע".

 

האמת של קאצק

 

הגאון רבי מרדכי שליט"א הוסיף: "סבא [הגאון רבי חיים יהודה לייב] היה חדור להט חסידי. עוד בימי נעוריו נהג לשהות ולבלות זמן רב במחיצתם של חסידים ישישים ומופלגים ב'שטיבל' של חסידי קאצק בבתי וארשה בירושלים. הוא היה מתחקה אחר עקבותיהם והליכותיהם, וכשהיה מספר על כך בערוב ימיו, התבטא ואמר, כי רצה להגיע לזכות המחשבה ולנקודת האמת שקאצק דוגל בה. היו שאמרו שהחריפות שהייתה אצלו לקח מהחסידים שהתפללו ב'שטיבל' זה, כמו רבי משה קאצקער, ועוד חסידים מרומים מעם, חריפים ובקיאים בכל מכמני תורה.

"סבא רבי חיים לייב, היה מספר את הסיפור הידוע, שפעם אחת הגיע חסיד אחד לקאצק שחפץ לעבוד את בוראו ביגיעה, לתהות על קנקנה ודרכה של קאצק. היה זה בערב פסח, והנה בליל הסדר לאחר תפילת ערבית הוא שומע אחד מהחסידים אומר: 'צריכים לאכול ללכת לאכול ארוחת ערב'. התפלא הלה ותמה בנפשו, געוואלד הרי הולכין לערוך 'סדר ליל פסח', והם אומרים 'לאכול ארוחת ערב'.

"שוב בערב יום כיפור בא ומצאם בביהמ"ד עוסקים בתורה, ולעת ערב אמרו איש אל אחיו 'הבה נתפלל תפילת ערבית', והאיש הזה תמה בנפשו, שהרי עומדים לומר תפילת 'כל נדרי' בדחילו ורחימו והם אומרים 'הבה נתפלל מעריב', כך מכנים את מעריב של ליל יום כיפור? ניגש אפוא לאחד מהחסידים, ושאל אותו לפשר הדבר. ענה לו החסיד: 'אצלנו כל סעודה היא כמו 'ליל הסדר', וכל תפילת מעריב כתפילת 'כל נדרי'…'

"אבל זקני רבי חיים לייב, מתוך שזכה בצעירותו להסתופף במחיצת חסידים מורמים אלו, היה מוסיף עוד קנייטש: 'אני ראיתי קאצקער חסידים אלו לאחר אותה תפילת 'כל נדרי' וערבית של ליל כיפורים, דקות ספורות בתום התפילה וחסידים אלו כבר היו רכונים על גמרות 'חולין' וצללו בחריפות בסוגיא ד'נשר', מהסוגיות הכבדות שבמסכת חולין. וזה היה לכאורה אחר 'כל נדרי' ו'תפילת הערבית' שהלה עמד נדהם מהפשטות, דאס איז קאצקער חסידים…"

 

רבינו הגרש"ז מתנהג בחסידות

 

שאלנו את בנו של רבינו, הגאון רבי עזריאל אויערבאך שליט"א, אם אביו נהג כמשנת רועי ומאורי החסידות, מדוע נהג אביו – רבינו להתפלל בנוסח 'אשכנז'?

ענה הגאון רבי עזריאל שליט"א: "זה אכן היה פלא למה התפלל בנוסח אשכנז. הסכת ושמע, הסיפור היה כך: אבא זצ"ל היה הילד השני או השלישי שנולד בשכונת שערי חסד, נראה לי שהראשון היה הגאון רבי ישעיה אריה דבורקס זצ"ל, בעל הסידור 'מנחת ירושלים' עם ההלכות. אז בשעתם היה בשכונתם בית כנסת רק של 'פרושים' ולא היו סידורים נוסח ספרד אלא נוסח אשכנז. לא היתה ברירה, והוא התחיל להתפלל עם סידור אשכנז. ולכן הוא המשיך עם נוסח זה. פלא שלא מבינים זאת. אבא לא שינה את נוסח התפילה שלו, אלא פשוט כך הוא התחיל. ואילו שאר אחיו, רבי דוד, רבי אברהם דוב היו מתפללים נוסח ספרד. כי להם כבר היה סידורים…"

ממשיך הגר"ע כשבת שחוק על פניו: "אנו בניו, בוודאי לא שינינו…"

 

חדב"נ הגאון רבי יצחק ירוחם ברודיאנסקי שליט"א הוסיף: "הדבר היחידי שאבא כן התפלל בנוסח ספרד, היה בברכת 'ולירושלים עירך' שם אמר 'וכסא דוד עבדיך', וזה משום שבשערי חסד היה מקובל רבי שמואל פפרמן זצ"ל שהיה היה שוחט, ושכנע את אבא עפ"י כתבי אריז"ל לומר כנוסח ספרד 'עבדיך'.

"היה עוד דבר שנהג לומר כנוסח ספרד, אודות בקשת רבי שמואל פפרמן. בשבת ראש חודש במוסף, בנוסח אשכנז אין אומרים 'קדשינו במצותך', למו"ח היה יארצייט של אמו בשבת ר"ח שבט וניגש להתפלל מוסף לפני העמוד, ורבי שמואל פפרמן ביקש ממנו לומר 'קדשינו במצותך' כנוסח אשכנז. ואכן אמר כבקשתו. לאחר שרבי שמאול נפטר, הפסיק לומר. בנו של רבי שמואל ניגש ושאלו מדוע לא אמר 'קדשינו במצותיך'. עכ"פ אצל מו"ח כל דבר היה מדוד ושקול בפלס. הוא לא אחז לאומרו. אך בגלל שהיה מכבד את ר"ש פפרמן, היה אומרו".

לימוד ספרי חסידות

 

המשכנו ושאלנו, האם רבינו הגרש"ז היה לומד בספרי מוסר או בחסידישע ספרים?

הגאון רבי עזריאל שליט"א: "אבא היה לומד הרבה בספרי השל"ה הקדוש ובספר יסוד ושורש העבודה. כמו"כ היה לומד בספרי חסידות, במיוחד אהב ללמוד בספר 'בני יששכר' למרנא הגה"ק רבי צבי אלימלך שפירא זיע"א מדינוב, משם לקח רעיונות רבים והשמיעם בפני תלמידים ושמעי לקחו".

העלה הגאון רבי עזריאל שליט"א ומביא דוגמה על 'פשט' שאביו גאון ישראל היה רגיל על לשונו בכל ערבי פסחים לבאר בדברי הרה"ק ה'בני יששכר' (במאמרי חודש ניסן מאמר ג' אות ב') הטעם שנקרא שבת לפני פסח 'שבת הגדול': 'מצאתי ראיתי טוב טעם בשו"ת שמן המור גדול ספרדי אחד נקרא הרב מ' מרדכי זאב, דהנה וכו' הרבה ענינים עשו חז"ל לפרסם הדבר ולהוציא מלב המינים, ע"כ גם זאת עשו להכיר, וקראו לשבת שלפני הפסח 'שבת הגדול' מכלל דאיכא 'שבת קטן' בשבוע הבאה, היינו יו"ט הראשון של פסח שנקרא ג"כ שבת, ששביתתו הוא קטן משביתת יום השבת. וסיים בה הבני יששכר 'לדעתי הטעם זה הוא חשוב ודבר נחמד'. ואבא זצ"ל אמר על כך פלפול שלם. (הובא הדברים באריכות ב'שלמי מועד' פרק פ"ג).

הגרי"י ברודיאנסקי שליט"א: "מו"ח זצ"ל אמר, שכל אחד צריך לקחת ספר, ולהכניס שם את מחשבתו, שלעת זקנה כשיתפוס לידיו ספר זה יוכל להכניס מחשבותיו. והוא אמר על עצמו, כי הוא לקח את ספר התהלים, בו משקיע את מחשבתו".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן