לימודי ד' הם לומדים

פניני הוד על שגב קדושת יומא דהילולא של התנא האלוקי רשב"י זי"ע ועל ההתעלות בהם זוכים יהודים בל"ג בעומר, מדברות קדשו ואמרות טהורות של כ"ק מרן אדמו"ר מסקולען זצוק"ל – כפי שהשמיע בשולחנו הטהור שערך לכבוד ל"ג בעומר, יחד עם סעודת הילולא של זקנו, הרבי הראשון לבית סקולען, הרה"ק רבי ישראל אברהם מסקולען זצוק"ל – שחל ביום ל"ג בעומר

 

 

קשר מיוחד היה לאדמו"רי בית סקולען עם אתרא קדישא מירון. כידוע, כ"ק מרן אדמו"ר הרה"ק רבי אליעזר זוסיא זצוק"ל ייסד והקים את תלמודי התורה והישיבות 'חסד לאברהם', ובהם הישיבה שבסמוך לציון הקדוש הרשב"י במירון. היה זה בשנת תשכ"א, הגיע כ"ק מרן אדמו"ר ה'נועם אליעזר' מסקולען לראשונה לביקור בארה"ק, לאחר שנות גלות ברומניה עם בנו כ"ק מרן אדמו"ר מסקולען זצוק"ל, ובשארית כוחותיו בגופו המיוסר, ייסד והקים את מוסדות 'חסד לאברהם' להצלת ילדים עזובים ממשפחות העולים ובעיקר מרומניה.

ואם הקשר המופלא של אור רום מעלה לאתרא קדישא מירון היה בכל ימות השנה, הרי שבהגיע יומא דהילולא דרשב"י, ל"ג בעומר, גברו מעיינותיהם בערגה וכיסופין להתקשרות עילאית לתורת התנא האלוקי, והשמיעו דברי תורה וחסידות במשנתו של רשב"י.

ביום גדול זה, חל גם יומא דהילולא של האדמו"ר הראשון לבית סקולען זצוק"ל, הרה"ק רבי אברהם ישראל זצוק"ל, בעל שו"ת 'שם ושארית ישראל', תלמידו של הרה"ק רבי אברהם יעקב מסאדיגורה זצוק"ל, ושל הרה"ק רבי ישעיהו שור זצוק"ל, אב"ד יאס. בשולחנו הטהור שערכו לזכרו השמיעו פניני הוד על שגב קדושת היום. ביריעה זו אספנו וערכנו מדברות קודש ואמרות טהורות שהשמיע בקדשו כ"ק מרן אדמו"ר מסקולען זצוק"ל, שנלב"ע בכ"ה אדר ב' השתא. יהיו הדברים לזכר שם תפארתו.

 

"להתבונן על השנים של לימוד תורה במסירות"

 

בדברות קודש בשולחנו הטהור בשנת תשס"ז, אמר כ"ק אדמו"ר זצוק"ל: נזכיר כמה עניינים של רשב"י הנמצאים בגמרא ונלמוד מהדברים כמה שניתן.

"בגמרא שבת דף ל"ג ע"ב: 'תא שמע כשנכנסו רבותינו לכרם ביבנה היה שם רבי יהודה ברבי אלעאי שהיה ראש המדברים בכל מקום, ויתבי רבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון ויתיב יהודה בן גרים גבייהו, פתח רבי יהודה ואמר כמה נאים מעשיהן של אומה זו תקנו שווקים, תקנו גשרים, תקנו מרחצאות, רבי יוסי שתק. נענה רבי שמעון בן יוחאי ואמר: כל מה שתקנו לא תקנו אלא לצורך עצמן תקנו, שווקין להושיב בהן זונות, מרחצאות לעדן בהן עצמן, גשרים ליטול מהן מכס. הלך יהודה בן גרים וסיפר דבריהם ונשמעו למלכות. אמרו יהודה שעילה יתעלה, יוסי ששתק יגלה לציפורי, שמעון שגינה יהרג'.

"ויש לדייק למה היה צריך לרבי יהודה להתחיל ולדבר בשבח המלכות כמה נאים מעשיהן של אומה זו שתקנו שווקים ומרחצאות, וכי לא היה להם לחכמינו ז"ל ממה לדבר? עד שהיו מוכרחים לדבר מדברים אלו?

"הנה רק מי שבעצמו עבר את הזמנים הקשים אצל ה'קומוניסטן', וה'דייטשן' ימ"ש, הוא יבין לאשורו את הענין, שגם אצלם לא היה באפשרי לדבר מדברים הנוגעים ליהדות, ובכל פעם עקבו אחרי התושבים האם מדברים ח"ו נגד המלוכה, ובכל פעם שנאספו לאיזה אסיפה של מצוה, היו צריכים להתחיל ולדבר מקודם בשבח המלוכה, כדי שיראו שאין מדברים כאן 'פאליטיק', ואין מטכסים עצות נגד המלוכה. כן היה גם בימים ההם אצל רשב"י וחבריו, שבוודאי היה לחכמינו הקדושים ז"ל ממה לדבר, רק שהיו צריכים לעשות כן ולהתחיל בשבח המלוכה, מפני שלום המלכות, וע"כ התחילו קודם לדבר מעניינים אלו, שתקנו שווקים ומרחצאות, שהם דברים טובים שבני העיר צריכים להם, ואמרו כמה נאים מעשיהם של אומה זו.

"ורשב"י אזר כגבור חלציו למחות נגד המלכות ואמר שבוודאי צריך העיר לשווקים ולמרחצאות אם משתמשים בהם כהוגן, אבל הם שהשתמשו בהם לדברים לא טובים דהיינו שווקים לטמא אנשים, מרחצאות לעדן בהן עצמן וגשרים ליטול מהם מכס, ע"כ יצא למחות כנגדם. ובאמת שלרשב"י גם היה אפשרות לשתוק כמו רבי יוסי, רק היה מוכן למסור נפשו למחות על דברים אלו, כדי שידעו העם ליזהר ממקומות אלו ושלא יהיו מכשולות ח"ו".

 

הבשורה על היציאה מהמערה

 

המשיך הרבי זצוק"ל לבאר את דברי הגמרא המספרת על לימוד התורה של הרשב"י במערה שתים עשרה שנה, ואמר: "הנה כשלומדים את דברי הגמרא, זאגט זיך דאס אזוי גרינג [הדבר נאמר כל כך בקלות] שישבו במערה י"ב שנים. אבל צריכים להתבונן איזה י"ב שנים היו? שנים של עגמת נפש. שנים של פחד. שבכל עת וכל שעה פחדו שמא ימצאום המלכות".

"עוד שם בגמרא: 'אתא אליהו וקם אפיתחא דמערתא אמר: מאן לודעיה לבר יוחי דמית קיסר ובטיל גזירתיה. נפקו, חזו אינשי דקא כרבי וזרעי, אמר: מניחין חיי עולם ועוסקין בחיי שעה. כל מקום שנותנין עיניהן – מיד נשרף; יצתה בת קול ואמרה להם: "להחריב עולמי יצאתם חיזרו למערתכם. הדור אזול איתיבו תריסר ירחי שתא, אמרי: משפט רשעים בגיהנם י"ב חדש. יצתה בת קול ואמרה: צאו ממערתכם. נפקו. כל היכא דהוה מחי [מכה] רבי אלעזר הוה מסי [מרפא] רבי שמעון; אמר לו: בני, די לעולם אני ואתה. בהדי פניא דמעלי שבתא [לפנות הערב בערב שבת], חזו ההוא סבא דהוה נקיט תרי מדאני אסא [חבילות של הדס להריח בשבת] ורהיט [ורץ] בין השמשות; אמרו ליה: הני למה לך? אמר להו: לכבוד שבת. ותיסגי לך בחד? [השיב הלה] חד כנגד 'זכור [את יום השבת לקדשו]’ (שמות כ ח) וחד כנגד 'שמור [את יום השבת לקדשו כאשר צוך ה' אלקיך] [דברים ה,יב]'. אמר ליה לבריה: 'חזי כמה חביבין מצות על ישראל. – יתיב דעתייהו' [נתיישבה דעתם].

"הנה הענין שחזרו למערה לעוד י"ב חודש לכאורה צריך להבין, כי מאחר שכבר ישבו שם י"ב שנים, ובא אליהו והודיע להם דמית קיסר ובטיל הגזירה, א"כ משמע דמן השמים הודיעו להם שהגיע כבר זמנם לצאת מהמערה, וא"כ למה הוצרכו לחזור לעוד י"ב חודש.

"ואפשר לומר בעזהי"ת, שבאמת אף שכבר היו במערה י"ב שנים, מ"מ עדיין לא הגיע זמנם לצאת מהמערה, וכשמעיינים בלישנא דחז"ל רואים שבגמרא כתיב כך: 'בא אליהו וקם אפיתחא דמערתא אמר: מאן לודעיה לבר יוחי דמית קיסר ובטיל גזירתיה'. ויש לדייק, הלא אליהו הוא המבשר, והוא היה שם אפיתחא דמערתא, וא"כ למה מחפש שליח 'מאן לודעיה לבר יוחי', היה להודיעם בעצמו. ונראה מזה, שבאמת עדיין לא הגיע זמנם לצאת מהמערה, ואליהו לא בא לומר להם שיצאו מן המערה, אלא רצה רק להודיע להם את הבשורה דקרובה הישועה לבוא, כיון דמית קיסר ובטיל הגזירה, ורק אח"כ לאחר י"ב חודש הגיע זמנם לצאת, ואכן אז 'יצתה בת קול ואמרה צאו ממערתכם', כיון שאז כבר הגיע מנם לצאת מהמערה.

"ועיין בספה"ק 'קדושת לוי' בפרשת ויצא, עה"פ 'ויעקב קרא לו גלעד' (בראשית לא מז) וז"ל: 'ויקרא לו יעקב גלעד, הפסוק הזה מרמז על ל"ג בעומר, כי גל הוא אותיות ל"ג' וכו', עיי"ש. וי"ל ג"כ 'גל' הוא מלשון 'התגלות', ביום קדוש זה של התגלות נזכה לגלה כבוד מלכותך עלינו מהרה.

*

תודתי להרה"ח רבי יעקב איצקוביץ שליט"א מב"פ שבארה"ב, שהשלים לנו ופענח לנו מדברות קדשו של כ"ק מרן אדמו"ר זצוק"ל.

 

תוכן קשור

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד על הבמה

קבל את המגזין
ראשון למייל:

במה 69 הרב אברהם בייפוס מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה

הידיעה האמונה והמציאות המתגלית מול עינינו

בחדשים האחרונים דיברנו פעמים מספר על הקשיים שיש, בתקופה בה ההנהגה נסתרת – תקופת הסתר פנים, לקַשר בין סיבה ותוצאה. בין עבירה לעונשה, ובין מצוה

איזו ברכה מברכים על מות נשיא איראן ימ"ש?

באבוד רשעים רינה: מרן עמוד ההוראה הגר"י זילברשטיין שליט"א נשאל אמש איזה ברכה לברך על השמועה המרנינה, והשיב כי יש לקחת פרי חדש ולברך שהחיינו,

שער לביטחון

הרב שלום רובשקין, אסיר העולם ששוחרר לפני 7 שנים באופן מפתיע מהכלא האמריקאי, נטש את עסקיו ובחר להקדיש את חייו לחיזוק האמונה והביטחון * בימים

זאת התורה לא תהא מוחלפת – "כל המבזה תלמידי חכמים"

בימים אלו של ימי הפורים הורה רבינו הגראי"ל שטינמן זצוק"ל לאחד ממרביצי התורה החשובים שליט"א שיראה להזהיר את בני הישיבה לקראת ימי הפורים, שידעו "ששום

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן