הרב שהאיר בשני מאורות

המאור גדול שהאיר והפיק נוגה לבית ישראל במאורות עליונים על פני תבל, הפציע עם זריחת שמשו של מרנא רבינו הרה"ק רבי שניאור זלמן מלאדי זי"ע, הנודע בכינויו הקדוש ה'בעל התניא', בהולדתו ביום ח"י אלול בשנת תק"ה, לאביו הגה"ק רבי (ישראל) ברוך ולאמו הצדקנית מרת רבקה, במקום מגוריהם בסמיכות לעיר ליאזני ושמו נקרא בישראל שניאור זלמן.

זקנו של רבינו, אבי אביו, מוצאו היה מהעיר פוזנא, שעל גבול פולין-גרמניה, שם היה קבוע משכן משפחתו. ההשכלה שזרעיה החלו להכות שורשים במקומות אלו, הביאה אותו להחלטה מעשית לעקור את מקום מגוריו מחבל ארץ זה ולהרחיק נדוד עד לרוסיה הלבנה. שם מצא מנוחה לנפשו בעבודת הבורא ללא הפרעות ושם מצא מקום מרגוע לגדל ולחנך את צאצאיו לד' ולתורתו.

אבי רבינו, שנתגדל במחיצת ענקי התורה שהתגוררו במקומות אלו, הקדיש את עצמו מנעוריו לעבודת ד' בהתעלות מופלגת. עבודתו הטמירה היתה בסיגופים רבים ובנדידה לגלויות במקומות מרוחקים, כך נהג מצעירותו, בהיותו עול לימים, וכך המשיך עד ימי שיבתו, גם בעת שרבינו כבר נתעטר בשרביט ההנהגה, המשיך אביו בעבודתו הטמירה והשגיבה בהסתר תוך שמעלים את זהותו מעין כל חי, וכל רצונו שעקבותיו לא יתוודעו. יחוסו של רבינו קובע אף הוא ברכה לכשעצמו, שכן עטרת תפארת משפחתו היתה מיוחסת אל הגאון הקדוש רבי יהודה ליוואי – המהר"ל מפראג, ושושלת רם היחס עלתה והשתרגה למעלה בקודש.

 

***

 

כבר בימי עלומיו של רבינו יצא שמו לשם ותפארת בקרב כל רואיו, התמדתו ושקידתו בתורה היו כזקן ורגיל. בהיותו כבן עשר נתמנה לשרת בקודש בחברא קדישא דקהילת ליאזני ויהי הדבר למופת ופלא, שכבר בהיותו צעיר לימים שם אל ליבו, תכלית האדם בעולמו. הסכמת הדברים בינו לבין הח"ק היתה, כי תחילה ישא במשרת 'שמש' החברה קדישא ולימים יטול חלק וחבל בעבודתם הקבועה.

בהיות רבינו מופלא הסמוך לאיש, לקחו אביו ללמוד ולקנות תורה מפיו של הרה"ק רבי ישכר בער, ששימש כמגיד מישרים בליובאוויטש, אך פרק זמן קצר לאחר שנקבעה השותפות בינותם, אמר הרה"ק רבי ישכר בער לאבי רבינו, כי הינו מתפעם ומתפעל מעוצם חריפותו ובקיאותו של רבינו, וכי אין לו מה לחדש לו יותר. מני אז ישב רבינו והגה בתורה בכוחות עצמו בשקידה עצומה ימים ולילות.

בהגיע רבינו לפרקו התהלך שמו הטוב לפניו בכל גלילות עירו, והנגיד רבי יהודה לייב סג"ל מוויטעבסק  זכה להביא את רבינו אל ביתו לחתן עבור בתו הנערה החסודה והצנועה מרת סטערנא. עמה הקים ויסד את ביתו.

בשנותיו הראשונות לבניית ביתו, עבד את עבודתו השגיבה בהסתר. באותם השנים השלים רבינו את חוק לימודיו, והיה בקיא בכולי תלמודא עם נושאי כליו, ויחד עם היגיעה בתורת הנגלה הגה אף בתורת הנסתר ועסק בספרי הקבלה, ואף דברי רבותינו גדולי המקובלים היו שגורים על לשונו.

 

***

 

בהיותו בן עשרים לרדוף לדעת את ד' כפי עומק תבונתו ורוחב דעתו ואמיתת טהרת וקדושת לבבו הנאמן לפני ד', לא מצא בכל עיונו כדי המספיק למלאות כל עמקי משאלותיו, ובפרט בידיעת סתרי התורה וסודותיה המאירים לנפש באור החיים כדי שביעה להשביע נפשו ורוחו, רוח קדשו. מאת ד' היתה לו זאת, שהורהו לילך באור ד' לכתת רגליו לעלות לפני ולפנים להיכל קדשו של האי סבא קדישא אור עולם מופת הדור, הגאון האלוקי החריף מו"ר דוב בער נ"ע מגיד-מישרים דק"ק מעזריטש, אשר רוח ד' הופיע עליו כנודע וכמפורסם. שמה מצא מרגוע לנפשו והשביע בצחצחות נפשו ואכל מעץ החיים אילנא דאורייתא וחי לעולם כמו שאמר הכתוב וצדיק באמונתו יחיה".

מעת בוא רבינו לחצר הקודש במעזריטש להיכלו של הרה"ק המגיד הגדול, נפתחו לפניו מעיינות חכמה, סתרי התורה וסודה של חסידות אשר היתה נתונה בידי המגיד מאת רבו, מרנא אור שבעת הימים רבינו הבעל שם טוב, אותה הנחיל והטביע בקרב תלמידיו הקדושים שהסתופפו בצל קדשו.

המאור שבתורה הן בנגלה והן בנסתר, כשהעיקר הוא דקדוק וקיום ההלכה בשלימות, אשר המגיד הירבה ועודד את תלמידיו בענינים רבים אותם יש לחזק בשמירת ההלכה וההוראה למעשה, ואודות דרכו המיוחדת נתחדשו ונתבהרו הלכות רבות שנתקבלו לחוק והוראה בקרב בית ישראל ומקורם היו מבית מדרשו.

באותם הימים חפץ המגיד להוציא ולברר ליקוט של כל ההלכות על פי סדר השולחן ערוך בצורה ברורה ומנוסחת וראה ברבינו את המסוגל להוציא דבר זה מן הכח אל הפועל, והועידו למשרה רמה ונעלה זו. ואכן רבינו נרתם למלאכה כבירה זו בכל עוז, והחל בבירור ההלכה באר היטב ולהציגה כשולחן ערוך ומסודר.

 

***

 

באחת הפעמים שרבינו הגיע לחסות בצל קדשו של המגיד, טרם חזרתו לביתו, נכנס להיפרד מרבו, באותה שעה הטיל עליו מורו ורבו תפקיד נשגב, לברר ולתקן באופן הנאות ביותר, את כתב אותיות סת"ם ואת צורת הכנת הבתים לתפילין וקשירת הרצועות, באופן שיענה על כל השיטות בדבר, ויהיה מקובל על כל הדעות. כבר בדרך החל רבינו לעסוק בבירור אחר בירור, ובסייעתא דשמיא עלתה בידו לתקן כתב המקובל על כל השיטות והדעות.

כשסיים הגיש את צורת כתב האותיות לפני סופר הסת"ם אדם כשר וישר בכדי שיכין את התפילין לרבו המגיד. בדרך שובו למעונו, חלף בעיר אניפולי מקום מגורי הרה"ק הרבי ר' זושא, מה מאוד נתפעל רבינו, בשומעו מפי סופר הסת"ם דמתא, כי הרר"ז מסר לו ביום קודם לכן צורת כתב אותיות סת"ם הזהים בדיוק לכתב שהכין הוא עצמו, ופקד הרר"ז לסופר שיכין מהם תפילין חדשות, וביקשו לסיים את הכנת התפילין החדשות עד לראש חודש שבט, כי אז יחל המגיד ממעזריטש להניח את התפילין החדשות ומאז תהיה ההלכה בשמים כוותיה.

 

***

 

חיבה יתירה נודעה לרבינו מאת רבו המגיד ממעזריטש, בכך שהושיבו ללמוד תורה עם בנו הרה"ק רבי אברהם המלאך, רבינו למד עמו נגלה ונסתר. זמן לימודם היה משך שש שעות ביום, בשלושת השעות הראשונות לימד רבינו את הרה"ק רבי אברהם בנגלות התורה, ובשלוש האחרונות לימד הרה"ק רבי אברהם את רבינו בנסתרות התורה ובחסידות.

פעמים ובמהלך לימודם הגיע המגיד ללמוד עם בנו, ורבינו נשאר והצטרף אף הוא ללימודם. באותם שנים רכש רבינו את סודות התורה וסתרי החכמה ונתעלה במעלות רמות ושגיבות. בתקופה זו שהה רבינו במעזריטש כשנה ומחצה, ולאחריה שב לביתו, ולאחר ששהה זמן מה שב בשנית למעזריטש, שם ישב והסתופף בצל ובהיכל הקודש משך שלוש שנים, עד הסתלקותו של המגיד.

בימי שבתו במעזריטש, נתוודע רבינו לבני היכלא קדישא, גדולי התלמידים וצדיקי הדור, ביניהם הרה"ק רבי פנחס מקוריץ, אשר ביקש ללמד את רבינו שיחת עופות, דקלים, מעשה בראשית ומעשה מרכבה וכו', אך רבינו מיאן בכך. והלימוד שרבינו כן למד ממנו, היה מידת השפלות והאמת אשר הרה"ק מקוריץ היה נודע שהתפרסם מאוד במידות אלו.

באותם ימים הגיע לחצר הקודש הרה"ק רבי יחיאל, חדב"נ מרנא הבעל שם טוב הקדוש, היה זה בימי הפורים, המגיד שלח את רבינו לסור למעונו של הרה"ק רבי יחיאל שיסב עמו בצוותא חדא את סעודת הפורים. רבינו עשה כדבריו, והגיע למעונו של הרה"ק רבי יחיאל לסעודת הפורים ובשעה זו נתגלה לו אורה של תורה ושמע מהרה"ק רבי יחיאל מאמר מאת חותנו הבעש"ט, ולימים יסד רבינו את אדני הדרוש הידוע 'יביאו לבוש מלכות' על הדברים ששמע אז בשעתו.

ביום י"ט כסלו שנת תקל"ג נשבה ארון הקודש, והמגיד ממעזריטש נסתלק לבית עולמו. לאחר הפטירה זכה רבינו להתעסק בכבודו של המגיד, היה זה יען כי הסכימו התלמידים הקדושים והחברא קדישא, כי רק אשר הינו חבר בחברא קדישא בעיר מגוריו יוכל להתעסק בטהרה, ורבינו שכאמור היה חבר בח"ק, זכה להתעסק בטהרת המגיד. יתירה מזאת הפילו פור והטילו גורל, מי יתעסק בכל אבר, ובחלקו של רבינו נפל 'ראשו כתם פז' של המגיד.

עוד על קורות 'הרב' 'בעל התניא' ראה ב'תניא כוותיה דרב' – ראה בראש הספר 'ליקוטי אמרים – תניא' מהדורת 'פאר מקדושים'.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן