קדושת השבת בהיכלו של רבינו זי"ע בליז'ענסק ידועה ומפורסמת בעולם החסידות, עד שסיפרו שאת הקדושה החלו לחוש כבר מיום רביעי, עם אמירת מזמור שיר של יום רביעי בתפילת שחרית – 'לכו נרננה', מאז הרגישו בעליל את טעמו של מעין עולם הבא. ככל שהתקרב יומא דשבתא חשו בהתעלות המיוחדת ששררה בחצר הקודש. אף המשרתות והעוזרות שסייעו בבישול מאכלי השבת, היו בוכות ומפייסות זו את זו בערב שבת כמו שנהגו בערב יום כיפור.
ריח גן עדן
רבות סופר על הפחד והיראה ששררו בשעה זו במעון קדשו. רבינו עצמו לאחר חצות היום היה כל כולו אש להבה מקדושת היום העומד לבוא, באוזניו היה שומע קול פעמונים שהיו מצלצלים מגודל קדושת יום השבת, חרדה גדולה נפלה על כל רואיו, המשרתים בבית הוכרחו לתקן ולסיים כל פעולותיהם קודם חצות היום, משום שכל מי שעשה איזה עובדה דחול לאחר חצות היום בחפץ מסוים, הדבר היה נופל מידיו ומתנפץ לרסיסים ומתקלקל.
בספרים הק' מתואר כי פני רבינו זהרו באור יקרות לאחר שקידש את עצמו בטהרה ורגיל היה לומר בשובו מבית הטבילה, כי קשה להסתגל לריח גן העדן המתפשט ויורד בשעה זו לעולם. היה נשכב במיטתו ואמר: 'מאן יוכל למסבול רוחין דבוסמין דגן עדן'.
ואם כי בערב שבת קודש היתה ההתרוממות כה גבוהה ונעלית, הרי שגודל עבודתו הטהורה של רבינו ביום השבת קודש עצמו שגבה מאוד. הרה"ק רבי יחזקאל מקוזמיר תיאר ולו במקצת על צדקותו ופרישותו של רבינו מעלמא הדין, שבעת חזרת תפילת המוספין, כאשר אמרו קדושת 'כתר', היה רבינו רגיל להחזיק בשעונו ולהביט בו, בנמקו, כי לגודל מתיקות קדושת 'כתר' ירא שלא יהיה לו כלות הנפש, לכן הוצרך לאחוז ולהביט באיזה חפץ גשמי שעל ידו יוכל להחזיק את הנפש בתוך הגוף.
הכנה לשבת קודש עם הספה"ק 'נועם אלימלך'
צדיקים וחסידים היו עושים הכנה דרבא לקראת שבת עם הספה"ק 'נועם אלימלך'. וכך מובא באוהל אלימלך אות רצו: 'כתב ש"ב החריף ובקי מורינו שמחה בונם שיחיה לערמאן: 'שמעתי מכ"ק אבא הגה"ק מרן חיים שליט"א [אבד"ק פלאצק] שסיפר אשר בעת החל חוק הממשלה על ביקור הספרים, שנשלח פקידים לכל עיר ועיר לחפש איזה ספרי חסידות ולבערם מן העולם, ובתוכם היה גם הספר הקדוש נועם אלימלך מהרבי ר' אלימלך זי"ע. וכאשר באה השמועה לעיר קאז'ניץ ונודע הדבר גם להרה"ק רבי משה אליקים בריעה זצוק"ל בנו של הרב המגיד הקדוש מקאזניץ, נצטער מאוד על זה, ושוב חזר ואמר: 'בטוח אני בהספר נועם אלימלך אשר אבי ז"ל אמר שאיננו יכול ליכנס לקדושת שבת טרם יביט בהספר 'נועם אלימלך', שלא יתן ד' להרע להספר הלז'. וכן היה, עכ"ל'.
עוד מסופר על צדיקים קדושים וטהורים שאמרו, כי רק לאחר שהתקדשו והיטהרו בקדושת השבת, זכו להבין את דברות קדשו של רבינו זי"ע בספה"ק 'נועם אלימלך'. וכך התבטא בקדשו הרה"ק רבי מנחם מנדל מרימנוב זי"ע: 'רק אחרי טובלי במקוה, בערב שבת, מבין אני משהו בנועם אלימלך'. והגה"ק רבי שמעון מז'עליחוב ציטט מצוואת רבו הק': "אמר לי שבכל שבוע ערב שבת קודש, אלמוד בספר הקדוש 'נועם אלימלך' בדרך סגולה. ובאחד ממכתבי רבינו מבאר שמות הקדושים היוצאים מן השם של 'נועם אלימלך', וכן שמות הקדושים היוצאים מן ההוספות שבנו הקדוש קרא 'לקוטי שושנה'…"
עוד מסופר, כי במלחמת העולם השניה לאחר שגורש כ"ק מרן אדמו"ר ה'חלקת יהושע' מביאלא זי"ע לערבות סיביר, באחד הימים נכנסו הצוררים השפלים אל ביתו, ערכו חיפוש מדוקדק והחרימו את ספריו, צערו של רבינו היה גדול, ושבת קודש משמשה ובאה, רוחו של הרבי הצעירה עליו, כי בין הספרים שהוחרמו, היה הספר 'נועם אלימלך', שצרר בין מעט החפצים שנטל באמתחתו, טרם צאתו אל ארץ הגזירה. לימים היה מתבטא רבות 'איני מבין איך אפשר לעבור שבת בלא הספר נועם אלימלך', ועתה הן השבת קריבה, וכי יעבור שבת בלא הספר נועם אלימלך?
זמן מה היה מתחבט בנפשו כיצד ישיב לעצמו את הספר ובלבו גמלה החלטה נחושה כי לעת כזאת זקוקים למסירות נפש. הוא פסע אל בנין מפקדת הנ.ק.ו.ד. נכנס בין שעריו בלא חת, השומרים שראוהו נכנס בבטחה לא שמו לבם אליו – ושמא חשבו כי הוזמן הנה, רבינו סובב בקומות הבנין, עד שמצא את החדר שבו הניחו את החפצים המוחרמים, הדלת היתה פתוחה, הוא נכנס פנימה וחיפש את הספר זמן מה, שנראה כנצח, בכל אותו זמן ריחפה סכנה על ראשו, הן פשוט שלו יימצא לא יעבור חלקו בשתיקה, וגזר מוות אינו מופרך בין שערים אלו כל עיקר, אך רגלי חסידיו ישמור. רבינו מצא את הספר נטלו ושב על עקבותיו ואיש מן המצויים שם לא עמד בדרכו, ממש כאילו לא ראהו. ואין לשער את שמחתו על הספר נועם אלימלך ששוב היה בידיו (אגרא דבי הילולא ביאלא – בני ברק תשנ"ד).
ערב שבת כערב יום כיפור
הרה"ק רבי מאיר מאפטא זי"ע בספר אור לשמים (פרשת בהר) כתב וזה לשונו: 'כאשר שמעתי בשם רבינו אלימלך זצוק"ל, שערב שבת קודש הוא בחינת ערב יום הכיפורים' (אוהל אלימלך אות קג).
הרה"ק ר' אלעזר, בנו של הרה"ק רבי אלימלך מליז'ענסק, הראה פעם להרה"ק רבי שמעון דייטש, גודל הרגשת שבת קודש אצל אביו הק' שאפילו המשרתות מרגישות גודל הקדושה והכניס אותו בעש"ק למטבח וראה איך שהמשרתות מפייסות אחת לחברתה כמו שנהוג בערב יום הכיפורים אולי הרגיזו אחת לחברתה במשך השבוע שתמחל לה על זה כדי שלא יעכב אותם מלהרגיש קדושת השבת על ידי התרעומות שיש מזו על זו (מובא בבית אברהם פר' ויגש).
הרבי ר' אלימלך הייתה דרכו לצאת מחדרו בכל ערב שבת קודש ולבוא אל בית המבשלות וליקח לו גחלת לתוך המקטרת שלו, ואז היה נדמה לכל המשרתים שהוא ערב יום הכיפורים והתחילו לבכות ולפייס זה את זה (הדרת קודש).
ובאוהל אלימלך אות קצ"ז מובא, שסיפר לו תלמיד חכם אחד מצפת, היות שבעולם העליון שאל בעל חסד לאברהם אזולאי זי"ע, את הרבי ר' אלימלך: 'מה זה, שאנכי עשיתי עשרה ספרים קדושים, וזכיתי שלומדים בתוכם גם בעולם העליון, ועם כל זה כאשר נשמע שֵׁם של הדרת קדושתו, נעשה רעש גדול בשמים לאין שיעור, מה עשיתם כל כך שזכיתם לזה'.
השיב לו הרבי ר' אלימלך זי"ע: 'הנה בכל ערב שבת קודש הייתה היראה כל כך בביתי, עד שהמשרתות נפלו זו אל זו בבקשה ובתחנונים, ואמרו זו לזו: 'מיין הארץ, איך בעט דיך, זיי מיר מוחל וואס איך האב פוגם געוועזן קעגן דיר אין גאנצע וואך' והייתה בכיה גדולה ביניהם עד שמחלו זו לזו באהבה ורעות, כמו שמנהג אחינו בני ישראל בערב יום הכיפורים. כן היה אצליהם בכל ערב שבת קודש, וכל זה מגודל היראה, שנשפע ממני עליהם מאימת שבת קודש'. ואז נענה הקדוש בעל חסד לאברהם: 'אם כן הכל ניחא, ולא קשה מידי'.
הרה"ק רבי שלמה מראדאמסק [בעל תפארת שלמה], עשה ובנה הציון והאוהל מחדש בליז'ענסק, אחרי שנחרב. ובא הרה"ק רבי שלמה מראדאמסק בכל שנה ושנה על היארצייט של הרבי ר' אלימלך לליז'ענסק, ושלח אחרי זקינה אחת לספר לו הגדולות מהרבי ר' אלימלך, אמרה לו, שבכל ערב שבת קודש היה דוגמת יום הכיפורים בקבוצת העיר בבית הכנסת על תהלים ובכיות, והגיד מוסר להם (שם אות קצח).
שירת השבת
רבינו הק' מליז'ענסק, בדברי תורתו ביטא את הקשר והדבקות של ישראל בבורא עולם ע"י שירת זמירות ותשבחות אליו יתברך, וזל"ק: "ישראל כו' רמז על דביקות בבורא יתברך ויתעלה, שדבוק בו יתברך על ידי שירות ותשבחות וזה רמז ישראל יש"ר -א"ל".
כמו כן מובא בהרחבה בתורתו של רבינו הקדוש, פתגמין קדישין על שגב קדושת השבת, מילי מעלייתא בביאור שירי ופיוטי קודש אלו בדרך החסידות והמה מלאי זיו ומפיקים נוגה. בדברות קדשו מתמלאים בעונג רוחני עילאי ומתעלים ומתרוממים בהשגות קדושת השבת.
ספר הזמירות נועם אלימלך החדש שיצא לאור, מעוטר בפירושים מהספה"ק 'נועם אלימלך' שיצא לאור ע"י מערכת 'פאר מקדושים', ונתקבל באהדה עצומה בעולם התורה והחסידות, ועתה סודרו הדברים בסדרה של שבת קודש, ופניני תורתו של הרה"ק הרבי ר' אלימלך זי"ע מעטרים את פיוטי זמירות השבת, באופן מסודר, ליל ויום השבת קודש, סעודה ג' ומלוה מלכה, דבר דיבור על אופניו, להתעלות ולענג את שבת קודש.
צילום: שוקי לרר
