בדורנו המבולבל והגדוש בניסיונות שאפילו ראשונים כמלאכים התבטאו עליו "ייתי ולא אחמיניה", שתל הקב"ה יחידים שיודעים להתאים עצמם לרוח התקופה ולהדריך את בני ציון היקרים הלא הם בני הישיבות בדרך הסלולה העולה בית ק-ל.
כזה הוא הגאון הצדיק רבי אהרן בירנצוייג שליט"א, ר"מ בישיבת מיר, אשר יש שיכתירו אותו גם כ"מגיד בני הישיבות", אך דומה כי ההגדרה היותר קולעת למעמדו היא – "לב בני הישיבות", על שם אהבתו שאינה יודעת גבולות לכל יהודי ובפרט לנזר הבריאה – בני הישיבות הקדושות.
בשנים האחרונות הקים הרב בירנצוייג שליט"א רשת של "ועדים" המתנוססים לתפארה בכל חלקי הארץ, במסגרתם הוא מוסר מידי ערב – כל ערב מימות השבוע בעיר אחרת – דברי חיזוק מרוממים ושווים לכל נפש מתוך ניגוני רגש ושמחה.
באותם ה"ועדים" משתף הגר"א בירנצוייג את הבחורים במתיקות המיוחדת שבקרבה לקוב"ה הן בלימוד התורה והן בתפילה.
כמו כן, במסגרות אלו משוחח ר' אהרן עם אותם הצורבים, על הקשיים איתם הם מתמודדים ביום יום, באופן שהמשתתפים כולם יוצאים מחוזקים, מעודדים ומרוממים.
התפעלותו של מרן הגראי"ל שטינמן זצוק"ל
ביקשנו להחטיף מבט פנימה אל הוועדים המופלאים הללו, ראינו בחורים יראים ושלמים, מבקשי ד', חדורים בשמחה והתלהבות של קדושה.
בקרב הרבנים המארגנים מספקים מבט אל מאחורי הקלעים של התופעה הייחודית: בדור האחרון מתגבשת התפיסה בקרב ראשי הישיבות שליט"א והמחנכים, כי יש לתת מקום להחדרת תוספת "חמימות" ושמחה בעבודת הבורא, בליבם הטהור של בני הישיבות. גישה זו זכתה לברכתו החמה של הרועה הנאמן מרן הגראי"ל שטינמן זצוק"ל, בכך שבגישה החמימה והמעודדת נמצאת התרופה למכאובי בני הישיבות בדורנו.
"חבל שלפני 70 שנה לא היה כדבר הזה", במילים אלו התבטא רבן של ישראל זצוק"ל באזני הרב בירנצוייג שליט"א, כאשר סיפר לו על 'ועד' ראשון מסוגו שפותח את שעריו לבני הישיבות מכל הסגנונות ובכל רמה.
ב'ועד' שנמסר על-ידי הרב בירנצוייג מתוך שירה ונגינה וסביב שולחנות ערוכים בכל טוב, לומד הבחור הצעיר באווירה ידידותית ונעימה כיצד לעבוד את השם מתוך שמחה ואיך להתקשר בקשר ישיר עם הקב"ה.
הרב בירנצוייג אף מקנה לבחור את הכלים הנכונים כדי לצלוח בצורה המיטבית את ניסיונות השעה והתקופה.
שנת הקורונה חשפה ולימדה שבעתיים עד כמה נחוצה המסגרת החמימה הזו, כמה חיונית היא לכל בחור ובחור, עד כמה ה"בניה הפנימית" מעצימה ומכינה ל'שעת מבחן' כמו תקופת המגיפה!
מרן רה"י הגאון הגדול רבי משה הלל הירש שליט"א, מדריך באופן פרטני את כל פעילות ה"ועדים" ומעודד את התפתחותם.
'ועדים' לאברכים
בימים אלו מפעיל הרב בירנצוייג שליט"א מידי שבוע באופן קבוע "ועדים" – בערים ירושלים, בני ברק בית שמש מודיעין עילית וביתר עילית בהם משתתפים לא פחות מ-1000 בחורים מישיבות שונות, כ"י. בנוסף, מקיים רבי אהרן שליט"א מידי שבוע ועדים לאברכים, זאת בנוסף לשיחות מרוממות ומעודדות שנמסרות על ידו בהיכלי הישיבות הקדושות.
המשתתפים כולם מקיימים גם קשר אישי עם הרב בירנצוייג שליט"א לייעוץ והכוונה בכל נושא, והוא, באהבת ישראל שאין דומה לה פועל ומתמסר למענם והם משיבים לו אהבה.
המשתתפים בוועד מספרים על חיים מאושרים יותר מאז שנחשפו אליו, תפילות מרוממות יותר ובדמעות, אמונה ובטחון שמלווה אותם לכל ימות השבוע, שלא לדבר על בחורים קצת 'חלשים' שלולא הועד ניתן רק לדמיין מה היה מצבם הרוחני והנפשי.
ביקשנו להציץ בסקרנות לתוככי אותם הוועדים, התמונה שקיבלנו בהחלט מפעימה!
נביא את הדברים כפי ששמענו אותם השבוע מאותו גאון וצדיק שליט"א.
***
בפרשתנו מובא – וַיַּרְא יוֹסֵף כִּי יָשִׁית אָבִיו יַד יְמִינוֹ עַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם וַיֵּרַע בְּעֵינָיו וַיִּתְמֹךְ יַד אָבִיו לְהָסִיר אֹתָהּ מֵעַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם עַל רֹאשׁ מְנַשֶּׁה, וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אָבִיו לֹא כֵן אָבִי כִּי זֶה הַבְּכֹר שִׂים יְמִינְךָ עַל רֹאשׁוֹ וַיְמָאֵן אָבִיו וַיֹּאמֶר יָדַעְתִּי בְנִי יָדַעְתִּי גַּם הוּא יִהְיֶה לְּעָם וְגַם הוּא יִגְדָּל וְאוּלָם אָחִיו הַקָּטֹן יִגְדַּל מִמֶּנּוּ וְזַרְעוֹ יִהְיֶה מְלֹא הַגּוֹיִם.
כותב ה"כלי יקר" – ונתן ברכת הריבוי דווקא ליוסף, כי שמו מורה על התוספות והריבוי, כמ"ש (בראשית ל.כד) יוסף ד' לי בן אחר. וכמ"ש (דברים א, יא) יוסף עליכם ככם אלף פעמים, והיתה ברכה זו ראויה ביותר אל אפרים ע"ש כי הפרני אלקים, ע"כ נתן ימינו על ראש אפרים כי חשב יעקב ששמו מסייע לו לקבלת ברכה זו, ויוסף חשב שיותר ראוי לתלות ברכת הריבוי בבן הבכור, כי אליו פי שנים כפלים בירושה, ע"כ גם ברכת הרבוי לו יאתה ביותר.
והשיב יעקב ידעתי בני ידעתי. הזכיר ב' פעמים ידעתי, כנגד ברכת פי שניים של הבכור, ואמר גם הוא יגדל וגם הוא יהיה לעם, הזכיר ב' פעמים גם לרמוז על הכפל, כאילו אמר ידעתי מן פי שניים של הבכור אשר מזה הצד היה מן הראוי ליתן לו ביותר חלק בברכת הריבוי לצרף הוויות להדדי, אבל מ"מ אחיו הקטן יגדל ממנו, כי הקב"ה בוחר ביותר בקטנים, וכל אדם שיש בו צד קטנות אז ביותר הקב"ה מגביהו לשיתו לאלפי רבבה, כמ"ש (דברים ז.ז) לא מרבכם מכל העמים חשק ד' בכם וגו' כי אתם המעט. וכתיב (ישעיה ס.כב) הקטן יהיה לאלף והצעיר לגוי עצום. וקרה זה לכל זרע אברהם, כי ישמעאל בכור לאברהם, נפסל ישמעאל ונבחר יצחק, עשו בכור ליצחק, נפסל עשו ונבחר יעקב, ראובן בכור ליעקב, נפסל ראובן ונבחר יוסף, מנשה בכור ליוסף, נבחר אפרים ביותר.
הפלא ופלא! אנחנו חושבים שהגדולים, הרבים, בעלי הכישרון, בהם בוחר הקב"ה, אולם כתוב כאן בדיוק להיפך.
הקטנים ויותר מכך "כל אדם שיש בו צד קטנות", הקב"ה מגביהו לשיתו לאלפי רבבה!
***
המהרי"ל מביא שאחד הטעמים ששמים בחנוכה את השמש הכי גבוה, שימו לב, משום שאין לו תפקיד ומי שאין לו "שטעלע" הקב"ה מגביה אותו!
***
אבל לא רק את ה"קטנים" מגביה ומרומם הקב"ה, אלא גם את אותם לבבות נשברים ונדכאים, אלו שעוברים קשיים וניסיונות מקרב אותם אבא שבשמים אליו, שומר עליהם ודואג להם.
המהר"ל מבאר את מאמר חז"ל שבת י"ב: עה"פ בפרשתנו וישתחו ישראל על ראש המיטה שהשכינה נמצאת מראשותיו של חולה ולאו דווקא חולי הגוף, אלא בכל צער ושיברון שיש ליהודי הקב"ה נמצא מראשותיו – ראו זה פלא!
היה רגיל לומר האדמו"ר מקאצק זצ"ל שאין היום יהודי שיכול לומר שליבו שלם כי כולנו לבבות נשברים…
***
בפרשת וישלח מסופר שכאשר יעקב אבינו סידר את ילדיו לקראת המלחמה עם עשיו, הרי שבחזית שם הוא את השפחות וילדיהן, אחריהם את לאה וילדיה ואחר כך בסוף סידר את רחל ויוסף.
מבאר רש"י כי "אחרון אחרון חביב", והדבר תימה לומר על יעקב אבינו ע"ה – בחיר האבות, שעשה "אפליות", שמי שהוא יותר מחבב ואוהב אותו הוא שם אחרון כדי שתהיה עליו שמירה מעולה יותר?
אלא ביאר ה"דברי יחזקאל", אדרבה, החשבון של יעקב אבינו היה להיפך, הוא שם את השפחות ולאה תחילה כי להם יש את השמירה וה"פרוטקציה" הכי גדולה מהשם יתברך, שהרי לב נשבר ונדכה אלוקים לא תבזה… ולאה שהרגישה שהיא שנואה גם עליה יש הגנה, אבל רחל ויוסף שהיו מועדפים על אביהם ו"מצליחנים", היו צריכים הכי הרבה שמירה.
***
סיכום הדברים, מי שהוא מרגיש קטן ושפל, אותו יגדיל הקב"ה וירומם אותו וכן זכאי הוא לשמירה מיוחדת ול"פרוטקציה" אצל בורא עולם.
דומה כי את הדברים הללו ושכמותם חובה על כל בן ישיבה ואולי גם עלינו… בעלי המשפחות, שמתמודדים עם קשיים של פרנסה, בריאות, חינוך ושידוכים ועוד ועוד, כדאי ומומלץ לשמוע או לפחות – לקרוא!
