שלום יקרה,
אחרי החגים הגיע, ב"ה. את מתנשמת, מתנשפת, מחפשת מנוחה. ד' תודה.
הבטחתי אחרי החגים להתייחס לתגובות, הנה כמה שאלות.
את ההקדמה של המחמאות והפרגונים אני שומרת לפעם אחרת… תודה רבה למגיבות / שואלות.
מה, תמיד להגיד בשמחה? ואם מעצבן אותי לעשות? ואם אין לי ברירה? ואם מאלצים אותי? ובכלל, אם אני לא רוצה? זה ממש שקר להגיד בשמחה כשאין לי אופציה!
נכון. את צודקת. תמיד צריך להיזהר משקר ובפרט כשמדברים על תקשורת. אין תקשורת על בסיס שקר. חייב להיות אמת, אמון בין המתקשרים. אם מאלצים אותך ואת מחייכת אלו אינם יחסים תקינים. לא לתקשורת כזו אני חותרת. לא בבית ספרנו = אולפן לשפה זוגית בונה, מקרבת ומעצימה. עוררת שאלה ממש חשובה.
אחלק את התשובה לשלושה חלקים [סליחה מראש על האורך, זה חשוב]:
- אל תעבדי מאילוץ. אף פעם. אף אחד לא יכול להכריח אותך.
את בוגרת, אחראית, נבונה. אף אחד לא יכול לכפות עלייך את דעתו. נכון את נשואה – מתוך בחירה. את שומעת לבעלך – מתוך בחירה, אין אילוצים. אין כפיה. את עובדת, מפרנסת, מבשלת, מכבסת ועוד ועוד, הכל מתוך בחירה. מתוך חופש הבחירה. את בוחרת לעשות את מה שאת עושה.
בעלך יכול לבקש, להסביר, לשכנע. לא לאלץ. ולא משנה באיזה נושא ובאיזו סיטואציה.
גם כשנתקלים בקונפליקט של אילוץ, ניתן בס"ד, לפתור זאת על ידי דיבור בשפה זוגית נכונה. מקשרת. אוהבת. מעצימה. צריך רק ללמוד את השפה. בשביל זה יש את אדברה – ושלום בך. תלמדו לדבר נכון, יהיה בינכם שלום.
- לא אמרתי שאת תמיד שמחה. תתפללי על זה. תתאמצי בשביל זה. להיות בשמחה זו מתנה. מתנה לך ולכל המשפחה. יש המון מעלות בשמחה, צריך לדעת איך להגיע אליה. איך לזכות בה. אחת הדרכים היותר טובות היא עשיה. כפי שהופיע בטור. תעשי דברים גם אם לא כל כך מתחשק לך תתחילי. גם אם כרגע לא תכננת לעשות זאת, כדאי לך, תבחרי לעשות, לפעול, העשיה מביאה לשמחה (כולן בוודאי יודעות את האמירה העוצמתית והחד משמעית של הרב מפוניבז', שבמקום לשקוע בצער העמוק הוא החליט לפעול, לעשות) אם אין אצלך דחיה לענין השתדלי כצעד ראשון להתחיל לפעול. הראשונה שתרוויח זו את!
- הכתבה דברה על מצב בו את כבר עושה. הסכמת, השתמשת בחופש הבחירה והחלטת לעשות, קבלת על עצמך לבצע דבר מה, את מוכנה ואולי גם רוצה ליישם איזו שהיא פעולה. בין כך את עושה, מה אכפת לך להוסיף בשמחה?! המילה פותחת מגירה במוח כך שאפילו אם בתחילה רק הסכמת ולא שמחת, תכולת המגירה הפתוחה תשפיע עליך שמחה. יישפך מלאי של מילות נתינה, הענקה, אהבה, עשיה, יצירה, מימוש, קירוב ושמחה.
***
קראתי ונהניתי מאד מהכתבה הראשונה. רציתי לשאול, מאיפה לקחת את זה שהמח מחווט חוטים? הדיבור פותח מגירה? את יודעת, בעלי אברך, לא אוהב שאני מביאה פסיכולוגיה חדשנית. הוא מוכן להתייעץ, רק שיהיה על טהרת הקודש.
ובכן, את צודקת. טיפול חייב להיות על טהרת הקודש. ליועץ ולנועץ חשוב שתהיה מטרה משותפת. יעד שווה. להתרומם רוחנית. להבין את הייעוד בהקמת בית בישראל. לחתור להשכנת השכינה בבית. בהכנסת גילה רינה דיצה וחדוה, אהבה אחוה שלום ורעות בין בני הזוג. אבל טיפול צריך גם להיות מקצועי. ואין כל סתירה בכך. ליועצת צריך להיות ארגז כלים לפתרון הקשיים שיתעוררו במהלך רכישת השפה. זה לא מהיום למחר. זה תהליך. בתהליך יתכן ויעלו נושאים שונים, דעות שונות, סתירות בין בני הזוג. צריך לדעת איזה כלי להוציא במה להשתמש. הכלי הבסיסי והחשוב הוא ענין החוטים. יש לכך מקורות רבים משלנו. ולמי שלא קראה את הכתבה הראשונה אסביר בקיצור: המוח מחווט מילים. כשמוציאים מהפה מילים טובות, ה'חוטים' הדקיקים והבלתי נראים פותחים מגירות בקשר סמנטי למילה שנאמרה. אם זו מילה טובה נפתחות כל המגירות עם המילים הטובות ותכולתן נשפכת באזור ומשפיעה על האווירה בבית. בינכם. בין המשוחחים וסביבתם.
יש לי מגוון כלים מקצועיים, בטוחים, בס"ד כמובן, יעילים, מחוללי פלאות. כמובן שצריך התגייסות של הנועץ/ת. אם הפונה לא עובד, מתאמץ, משקיע, דוחף, עקבי, מציית, כל המהלך לא אפקטיבי. חייבת להיות התגייסות מלאה, נכונות לחולל שינוי. נכונות להחליף מילים, לשנות הרגלים. לקנות שפה חדשה מעצימה מחברת מקשרת אוהבת. היתרון הגדול של השיטה היא, כשרואים את השינוי, אפילו הקטן, הוא כה משמעותי שלא מוכנים לעזוב. לא מוכנים לחזור לשפה הישנה. ואז ההתגייסות למשימה היא מקסימלית. מלאת רצון ושאיפה להצליח. וממילא התוצאות מקדימות להגיע וההנאה מרובה.
בהצלחה לכולנו.
אשמח לשמוע ממך.
שרה ש.
לקבלת תפילת אשה על בעלה כתבי לי: תפילה. B0548457022@GMAIL.COM
לקבלת ניוזליטר כתבי לי: הצטרפות
