לא מסכימים? זה לא אתם, זה סבטקסט

 

שלום יקרה, מה שלומך?

SUBTEXT

נושא השיח: סבטקסט בזוגיות.

 

לפנייך סיכת קישוט, מה את רואה כאן?

מגרד לי לשים סיכות / לסבתי האהובה היה אוסף סיכות נוי מהונגריה / בהיותי נערה התחננתי שיקנו לי ואמרו שאין כסף.

 

מפתח מסטר:

מרגישה בטוחה, אף פעם לא אתקע מאחורי דלת נעולה / גורם לי לחוסר פרטיות, גם אם אנעל, יוכלו לפתוח מבחוץ / לא אשכח את הצער והעלבון כשהאשימו אותי באיבוד מפתח חשוב זה.

 

אז מה זו סיכת קישוט? מהו מפתח מסטר?

אין להם ערך מוחלט. תלוי מה זה מזכיר לי. תלוי מה צף מעמקי הזיכרון כשאני רואה אותם. יש להם עומק. יש להם משמעות, יש להם משהו פנימי ועוצמתי עבורי.

 

אז מה זה סבטקסט?

הטקסט שנמצא מתחת למילה הנאמרת והוא הטקסט האמיתי.

היכן הוא הסבטקסט בזוגיות? יש אמירה ויש כוונה. יש את מה ששומעים באוזן ויש את מה ששומעים בלב. הסבקטס לא מתייחס למילים הנאמרות, אלא לכוונות, למשמעות, לרגשות. ב'אדברה' לומדים לדבר את הרצונות/ הדעות/ הכוונות/ הרגשות/ האכזבות/ התסכולים. הכל בצורה מובנת וברורה. בטקסט עצמו.

אבל אם נתקלת, בדובר/ת בשפת הסבטקסט כדאי שתדע/י לתקשר נכון. אם חלילה, בלי כונה דרכת לה על האצבע, הצרחה שלה היתה חדה, מה קרה? בסך הכל המשקל לא כל כך כבד, מה גרם לצרחה?

זו לא האצבע! זו הציפורן החודרנית. אכן, לדרוך על אצבע זה לא נורא, הכאב החד הוא בצפורן החודרנית.

כל פעם שאת נתקלת בתגובה לא מתאימה, דעי, התגובה לא על המילים שנאמרו אלא במה הם פגעו. לאן הם חדרו.

 

***

 

היא אומרת שאינה אוהבת טיולים לצפון. למה? היא תמיד היתה טיילנית נהדרת, אהבה נופים טבע מים מסלולים. אבל, מאז שמכרו את הרכב וצריך להיטלטל בתחבורה ציבורית, מאז שאינם אוכלים במסעדות בצפון אלא צריך לסחוב את האוכל, היא אינה אוהבת טיולים כאלו.

אז מה התכוונה שאמרה שאינה אוהבת טיולים? שקשה לה העול לסחוב אוכל, שקשה לה לעבור מאוטובוס אחד למשנהו, שאינה נהנית מלארגן ולדאוג לטיול ולמטיילים.

אוהבת טיולים? כן, מאד!

למה התכוונה? לקושי הנלווה.

כשיבין אותה וינהג בהתאם, היא תחזור לאהוב טיולים.

 

***

 

הוא לא מוכן לקרוא על שם הסבא. היה לו קשר טוב איתו, הוא העריך אותו מאד, למד איתו בבין הזמנים, ביקר אותו הרבה אבל לא מוכן. מסרב.

מה נעשה?

אין כאן בעיה עם הסבא, בכלל לא. אין כאן בעיה של כיבוד הורים, עובדה, בחייו הוא כיבד אותו מאד. הוא לא מתנכר. אז מה כן? זה הסבטקסט.

בשכונה שלו היה ילד שנשא שם זה, והציק לו כל פעם שנפגשו. עברו שנים. העלבון לא פג. איך הוא יכניס שם זה הביתה???

אז מה? הוא פטור מלקרוא בשם זה? (איני נכנסת לסוגיא לקרוא על שם).

לא! מה כן? הוא יכול לפתור בעיה זו, אך ורק אם יקלוט את עומק הענין. עד היכן חדרה הציפורן. מה עומק העלבון הצער והכאב. רק אז יתפנה לסבא.

ככלל, כאשר אנו מקבלים תגובה לא עניינית או לא פרופורציונלית לאירוע, אנו לומדים מכך כלל חשוב לחיים. התגובה לא היתה על מה שנאמר או מה שקרה, אלא, דרכנו על ציפורן חודרנית!

הצעקה לא היתה על דריכה על האצבע שאז אומרים איי… או מתגברים. אלא על הכאב של הנגיעה בציפורן החודרנית, שזה כאב גדול. הסירוב ההחלטי לא לקרוא בשם לא היה בגלל הסבא. זה העלבון שהתעורר אצלו. זו הפגיעה שעדין מכאיבה. זה הכאב הלא פטור. זו ההשפלה.

 

***

 

הבנת עקרון ה-SUBTEXT היא קריטית בחיי נישואין. בכל פעם שתתקלי בהתנהגות לא הולמת את הסיטואציה, ולא  פרופורציונלית למה שקרה, תוכלי לומר לעצמך: רגע! עכשיו יש סיבה לא ידועה לי, שבגללה ההתנהגות היא כזו, אל תגררי לתגובה שתגרום לעכירות היחסים.

רגע, ההתנהגות שלו עכשיו אומרת שדרכתי על יבלת, צפורן חודרנית. לא, אני לא הולכת להיות הפסיכולוגית של אף אחד, אלא רק להבין שיש סיבה נסתרת למה שקורה עכשיו, כל המלל שנשפך, הכעס, ההבעות, שפת גוף, לא הולמים. הם משקפים תהליך פנימי והוא ליבת הענין.

באותו אופן בדיוק אוכל לומר לעצמי: רגע! רגע יקרה, האמירה שלו עכשיו דרכה לי על יבלת  או ציפורן חודרנית, ההתפרצות שלי, העלבון הנורא, הכעס, הזעם קשור לכאב הציפורן החודרנית.

ההבנה שמאירה לי עכשיו: אי הנעימות, הסבל שלי עכשיו ממה שקורה הוא לא בגלל מה שקורה עכשיו, אלא בגלל מה שקרה פעם.

זהו הסבטקסט.

ברגע שאבין שמה שאני מדברת/רוצה/מתאכזבת, זה לא ממה שקורה עכשיו אלא ממה שאירע פעם והשפיע עלי. השפיע עלי איך להבין, על מה לחשוב, ממה להיעלב. זהו רגע מכונן בחיי הנישואין. זו תפנית משמעותית מקדמת ומעצימה.

את זה לומדים ב'אדברה'.

באדברה –  דרך מיוחדת לדיבור כנה. מבין. למילים מסבירות, שקופות. מכבדות. את מוזמנת אלי באופן אישי, לדבר על רגעי הכאב / תסכול / אכזבה. על הסבטקסט שלכם. הם קיימים בכל בני זוג. תוכלי להרגיש בנוח לפרט לי את הרגשותיך, ספקותייך, פחדייך, תסכולייך. כאבך.

אנחנו ביחד נוכל לשוחח, ללמוד איך להגיד נכון, איך לדבר את זה בשפה זוגית מעצימה. אדברה – והבנה בינכם.

זה מגיע לך.

זה מגיע לכם.

 

חודש טוב מבורך ושמח!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן