תמד כיף לקבל תגובות, הפעם החלטתי לשתף גם אותך.
בטור קודם נתתי דגש על החופש, איך כדאי לנצל אותו בצורה מיטבית והשתמשתי בביטוי ’זמן קדוש’ לייצר זמן קדוש אישי, לעסק, ולמשפחה.
בין שלל התגובות (וכאן הבמה להודות לכל אותם המגיבים, בזכותכם התוכן והערך נהיה משובח ומדויק יותר) קיבלתי תגובה שהאירה את תשומת ליבי שאין זה מן הראוי להשתמש במושג ’קדוש’ על מונח שהוא חולין.
אז זה הזמן לשתף למה אני משתמשת במונח ’קדוש’ לעניין זמן.
א. כי זמן הוא בעיני ערך קדוש מאוד, זהו המשאב הכי יקר לנו וחובתנו לנצל אותו בצורה המיטבית.
ב. קדוש מלשון להקדיש, וכאשר אנחנו מקדישים משהו הערך שלו עולה בעיננו וככל שהערך גבוה יותר כך התועלת גדולה יותר.
ג. הסיפור הבא:
רופא לב בכיר בארה"ב נכנס בעבר אל הרבי מלובאוויטש והשיח בפניו את מצוקתו: ”מבחינתי הגעתי לטופ של ההצלחה, אני היום רופא לב מספר אחת באמריקה הגדולה, הגשמתי את החלום שלי ואני אכן מרגיש זכות בשליחות היומיומית שלי.
"אבל לצערי כשאני מגיע למשפחה שלי שם אני מרגיש שפספסתי. אני עסוק וטרוד כל כך בעבודה שזה מגיע על חשבון הילדים ועל חשבון רגעים משפחתיים ואני לא יודע מה לעשות, מצד אחד יש הצלת חיים ממשית ומצד שני בני הבית שלי ממש סובלים”.
ענה לו הרבי: ”אני נמצא באותה סירה כמוך, הקהילה דורשת את שלה וזה מגיע הרבה על חשבון המשפחה. אז יש לי כלל! יש לי זמן שהוא קדוש כמו הנחת תפילין שהוא מוקדש למשפחה. ולמה קדוש כמו הנחת תפילין? כי תפילין זמנה כל היום. לכתחילה מצווה להניח אותה כראוי בתפילה במניין, אך אם אנוס ביחידות לפני השקיעה גם נחשב. כך גם חובה לייצר זמנים קדושים, בדיוק כמו הנחת תפילין, אין סיכוי לפספס זאת, תלוי מה המינון".
ואני קוראת לכל אחד בכלל, ולבעלי עסק בפרט, לייצר 'זמנים קדושים', קדוש מלשון להקדיש.
כשאנחנו מייחדים זמן לכל דבר, הערך שלו עולה בעיננו והתפוקה בהתאם.
אם כבר בענייני זמנים קדושים, בימים אלה אנו בשלהי זמן של חופש ובערב שבת מברכין של חודש אלול, שיא הזמן של התחדשות. גם אני התחדשתי, ב"ה, זכיתי להכניס היום בן נוסף בבריתו של אברהם אבינו ע"ה.
ובהזדמנות זו אברך ואאחל מזל טוב, בשורות טובות וזמנים קדושים שמניבים הרבה תוצאות.
