שני אחים – האחד יותר מוכשר מהשני
שני אחים, הצעיר היה יותר כשרוני והמבוגר מעט פחות כשרוני. הקטן למד ב'חדר' ברמה גבוהה והצליח מאד, ואילו הגדול למד ב'חדר' ברמה פחותה מעט.
והנה הקטן, אף שלמד בכיתה יותר נמוכה, ידע יותר. בישיבות הקטנות היטשטש ההבדל ובישיבות הגדולות כבר לא היה הבדל. לקראת נישואיו, גבר הגדול על הקטן, כי הוא היה לו טעם בתורה. וזה רק בלימוד על פי הסדר המקובל בכל הדורות, שלמדו בפשטות.
טעם בלימוד
לפני כמה עשרות שנים היה יהודי "בעל הבית" שלמד בישיבת וולאז'ין אצל מרן הגאון רבי חיים מוולאז'ין זיע"א, ולימים נעשה סוחר. אחר כך הזדקן והיה לו רכוש, עזב הכל והתיישב ללמוד… כי היה לו טעם בלימוד!
ללמוד מתוך יראת שמים
בדור זה עלינו להדגיש יותר, כי חובה ללמוד מתוך יראת שמים. כי מה שלומד בן ישראל בתורה המלופפת ביראת שמים – יש לו הצלחה.
ללמד בנועם ורכות
חובה כיום ללמד בנועם וברכות ולא תחת לחץ ועל המחנך לגלות הערכה לתלמידיו.
לימוד ברמה גבוהה מדי
אני מכיר חיידר טוב מאד, בו לומדים בכתה ז' דף לשבוע, בחנו את הילד והוא ידע טוב מאד בעל פה שקלא וטריא. בכיתה ח' מגישים לתלמידים דף מוכן, בו כתובים כל החידושים על מסכת קידושין, עצמות יוסף, אבני מילואים ועוד מפרשים. לילד היה קשה מאד.
ונשאלת השאלה, מה הרווח? הרי לימוד זה הוא הכנה לישיבה גדולה ולא לישיבה קטנה! התלמיד מאבד את הטעם בלימוד, כי לימוד זה קשה לו מדי. אמרו לי צעירים הנבחנים לקראת קבלתם בישיבות הקטנות, כי הם נבחנים רק על המפרשים, אך לא יודעים את הגמרא. אמרו לי כאלה שאוהבים את הפשטות, אך לא יכולים ללמוד כך, כי מתביישים.
גם בישיבות קטנות יש רמת לימוד מדי גבוהה. בשביל המצוינים זה מספיק, הבינוניים קשה להם והם לא מצליחים וחסרה להם אהבת התורה, הטעם בלימוד.
המטרה בעריכת מבחן לתלמידים
נשאל מרן זצוק"ל, מהי מטרת מבחן בגמרא, האם לדרוש יותר מיכולותיו של הבחור כדי שיתאמץ להגיע להישגים על אף הקושי הגדול הכרוך בכך, או שמא עדיף לערוך מבחן שמותאם יותר לרמת ידיעתו כדי לתת לבחור תחושת הצלחה?
והשיב: מטרת המבחן היא אך ורק שהבחור יראה וירגיש הצלחה, שייווכח שהוא יודע, וזה ייתן לו כח וחשק להמשיך ולהשקיע בלימוד תורתנו הקדושה.
קשיים במלאכת החינוך
לפעמים ישנם קשיים במלאכת החינוך, אכן כבר אמרו חז"ל שתורה היא מן הדברים הנקנים על ידי הייסורים, ובלי ייסורים לא שייך הצלחה בתורה.
לכן כל הקשיים שיש בתורה, הן למי שלומד והן למי שמלמד ומשפיע, הקשיים האלה הם ייסורים המביאים את ההצלחה, ובזה זוכים לכל השכר.
לזכות להיות דבקים בתורה
לימוד בשעות בין הסדרים מגן על מה שחסר תורה וזוהי זכות גדולה מאוד.
אנחנו זקוקים לזכויות, וזה תלוי בבחירה, אך גם בסייעתא דשמיא לזכות להיות דבקים בתורה. יהי רצון שכולנו נזכה להיות דבקים בתורה.
להעצים את הבחור ללא קשר לרמתו בלימוד
מרן זצוק"ל נשאל, כיצד ניתן לתת טעם בלימוד ולהמתיק את לימוד הגמרא לבחורים מתקשים, והשיב:
הדרך הנכונה לגרום להם לטעם בלימוד הוא בכך שנרומם ונשמח את הבחור על אף המצב והקשיים שבהם הוא נמצא. חובה על המחנך לרומם ולהעצים את הבחור ולעודדו ללא קשר לרמת הבנתו בלימוד.
מי שאינו יכול לדבר בידידות אסור לו לומר תוכחה
אין לשער זכותם של מרביצי התורה, בפרט בישיבות לצעירים, הנותנים לתלמיד את היסוד לכל החיים שיהיה בבחינת "חי נושא את עצמו" להתעלות ולהיות בן תורה.
ההתעסקות עם התלמידים צריכה להיות מתוך ידידות ואהבה, ומובא בשם מרן הגר"ח מוואלוז'ין זצוק"ל, שמי שאינו יכול לדבר בידידות אסור לו לומר תוכחה, מפני שהדברים ישפיעו להיפך, ונמצא עובר ב"לפני עור לא תתן מכשול". וכך גם חינוך של הורים לילדים, פעמים רבות שאומרים דברי תוכחה אין זה מועיל אלא מזיק, ועיקר החינוך הוא ממילא, כשהילדים רואים הנהגה טובה של ההורים, ומתנהגים כמותם.
אם דורשים בתקיפות ובכפייה אין זה מועיל אלא מזיק
נשאל מרן זצוק"ל, עד כמה יש לנהוג בתקיפות בחינוך הילדים, והשיב:
בדרך כלל, אם דורשים מהילדים בתקיפות ובכפייה זה לא מועיל, אלא, מזיק. מפני שגורמים בכך לילד שישנא את מה שרוצים ממנו, אבל יחד עם זה בודאי שאין להיכנע לכל דרישות הילדים, וצריכים להרגיל את הילד שאינו מקבל את כל מה שהוא דורש, וראוי שתהיה שמאל דוחה וימין מקרבת.
מצד אחד 'שמאל דוחה', שלא לתת לילד את כל דרישותיו, ומצד שני 'ימין מקרבת' שירגיש ויידע שאוהבים אותו, ומתוך כך יבין שגם מה שמסרבים ולא רוצים לתת לו, זה מפני שרוצים את טובתו.
מחנך המשליט על התלמידים משמעת ביד קשה
בדרכי ההנהגה עם התלמידים, שנינו בפרקי אבות "ולא הקפדן מלמד". קפדן זהו מחנך שמשליט על התלמידים משמעת ביד קשה.
צריכים לדעת, כי חינוך באופן כזה אינו מועיל, וכאשר המחנך מתנהג עם התלמידים בקפדנות, אין זה מועיל להחדיר בהם אהבת תורה, אלא, רק גורם לתלמיד שיפחד מן המלמד ותו לא.
חינוך מתוך כעס מזיק לתלמידים
יש לדעת, כי חינוך מתוך כעס, לא רק שאינו מועיל, אלא, גם מזיק לתלמידים, שחושבים כי הכעס הוא דבר ראוי, ומתחנכים בזה להנהגה של כעס, וכפי שהאריך בזה ה"חזון איש" באמונה וביטחון.
הדרך המועילה בחינוך התלמידים היא בנחת
באיגרת הגר"א כתב, "ולמען השם תדריכם בטוב ובנחת", כי הדרך המועילה בחינוך התלמידים היא בנחת ולא בכעס, ומתוך אהבת התלמידים, כמו שאמרו בפרקי אבות, "אוהב את הבריות ומקרבן לתורה".
היינו שצריך המחנך להיות בעל מידות טובות ואהבת הבריות, ורק אז שייך להצליח בחינוך וקירוב התלמידים לתורה.
למען השם תדריכם בטוב ובנחת
בפרקי אבות אמרו, הוי מתלמידיו של אהרן וכו' אוהב את הבריות ומקרבן לתורה. מבואר כי הסדר לקרב תלמידים לתורה הוא על ידי אהבת הבריות, ורק באופן כזה שייך להשפיע על התלמידים.
גם חשוב מאד לנהוג עמהם בכבוד ובהערכה, שעל ידי זה יקבלו חשק ללמוד ולהצליח.
ובאגרת הגר"א כתב ולמען השם תדריכם בטוב ובנחת וכו', ואל יכביד עליהם כי אם בנחת, כי הלימוד אינו נקבע באדם כי אם ביישוב ובנחת.
(מכתב למעמד החינוך למנהלי הת"תים בבני ברק, אולמי "ארמונות חן", אייר תשע"ו)
כנגד ניסיונות הזמן
:
כאשר רוחות רעות מאיימות לפגוע בטהרת החינוך, צריכים חיזוק מיוחד באמונה וביראה, לעמוד כנגד ניסיונות הזמן.
תפילה של אמא זו התפילה הכי חשובה!
הזמן שאישה מקדישה לשלוש תפילות ביום אינן חוזרות ריקם.
תפילה של אמא, זו התפילה הכי חשובה שיש! ומובטח לכל אמא שתתפלל שלוש תפילות ביום שתזכה לראות ישועות גדולות במיוחד.
למי יש זכות גדולה יותר – ר"מ בישיבה קטנה או גדולה
תמיד נשאלת השאלה, בשאלת זיכוי הרבים, מה עדיף, זיכוי הרבים ברמה גבוהה, או זיכוי הרבים ברמה נמוכה. ר"מ אחד מלמד בישיבה קטנה ואחר בישיבה גדולה, למי יש זכות יותר גדולה?
הגמרא מספרת על הוויכוח בין רבי חייא ורבי חנינא. אמר רבי חנינא לרבי חייא, שאם תשתכח תורה מישראל אחזירנה בפלפולי, ואילו רבי חייא אמר, אני עשיתי שלא תשתכח. מה עשה רבי חייא, לימד חמישה ילדים חומש, וכל אחד היה צריך ללמד את חבירו. כן לימד עוד ששה ילדים משניות, כל אחד סדר, לא יותר. כך הם קיבלו טעם בלימוד, וכשהגיעו לגיל חמש עשרה כבר היה להם טעם בלימוד והתחילו בגמרא. ולכן אמר רבי חייא, אני צודק בדרכי.
הגמרא ממשיכה כי במתיבתא דרקיעא שאלו איך הסדר שהם יושבים, כסדר החכמה, ואכן שם רבי חייא לפני רבי חנינא, כי זיכוי הרבים הוא במשנה יותר גדול. וככל שזוכים יותר לזכות הרבים, ככה ההצלחה לכוון לאמיתה של תורה.
מהי המעלה הגדולה יותר, ללמד תלמידים מצוינים או חלשים?
מה היא המעלה הגדולה יותר, ללמד תלמידים מצוינים, או ללמד תלמידים חלשים שאינם בעלי כישרונות?
בדרך כלל, מי שהוא מלמד ומרביץ תורה, ודאי רוצה ללמד תלמידים מצוינים, מפני שהוא למדן גדול, ויש בכוחו ללמד ולהעמיד תלמידים מצוינים, אבל מה היא הזכות הגדולה יותר?
ודאי שהתעסקות עם תלמידים חלשים היא זכות גדולה יותר, שצריך להתמסר אליהם בסבלנות גדולה!
מה הם הפירות בעולם הזה
מצינו שאמרו חז"ל (ריש פאה) "ותלמוד תורה כנגד כולם", היינו ששכר תלמוד תורה הוא כנגד כל הדברים המוזכרים למעלה, שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא.
ומה הם הפירות בעולם הזה? פירות של הקרן הקיימת בעולם הבא, פירות שבאים מעץ שבעולם הבא, פירות כאלה, דרגה גבוהה של הצלחה בתורה, זהו שכר תלמוד תורה כנגד כולם, מי שלומד תורה בעצמו, וכל שכן מי שמלמד אחרים ומזכה אותם בתורה.
מדוע "ומתלמידי יותר מכולם"?
ידועים דברי חז"ל, "הרבה למדתי מרבותי ומחברי יותר מהם ומתלמידי יותר מכולם". ואמנם, יש לזה הסבר על פי דרכי הטבע, אבל הסיבה האמיתית היא בהשגחה, שמתלמידי הרי הוא מזכה את הרבים בתורה, ולכן זוכה לסייעתא דשמיא להצלחה בתורה, מידה כנגד מידה!
וככל שמלמדים לתלמידים יותר חלשים, זהו חסד יותר גדול, וממילא גם השכר על כך גדול יותר, וזוכים לסייעתא דשמיא להצלחה גדולה למעלה מדרך הטבע.
חובה להקדים רפואה למכה בהדרכה
בחינוך חובה להקדים רפואה למכה בזה שמרבים בהדרכות ודנים רבנים ומחנכים בדרכי החינוך, ובזה מקדימים רפואה למכה שלא תבוא.
וחובה לעוסקים בחינוך לשמוע מאנשי מקצוע בתחומים אלו כדי שאכן יוכלו לסייע ולחנך כל תלמיד כראוי בדרך העולה בית ד'.
ההשפעה הגדולה ביותר בחינוך על ידי דוגמא אישית
גם בחינוך הילדים בבית, מי שהוא ירא שמים בעצמו ומתנהג בכל מעשיו על פי היראה, ממילא הוא משפיע על כל בני הבית, שרואים את הנהגתו ביראת שמים ולמדים ממנו להתנהג כמוהו.
וכן במידות טובות, מי שהוא בעל מידות טובות משפיע מידות טובות, וכשהילדים רואים את הנהגתו במידות טובות, ממילא גם הם מתחנכים להתנהג כך.
הדרך להגיע לאהבת ד'
מעשה באדם גדול שנשאל היאך הדרך להגיע לאהבת ד', והשיב: על ידי הלימוד בספר "שב שמעתתא", כי לימוד התורה הוא הקשר והדביקות הגדולה ביותר להקב"ה.
