רבי מאיר שפירא – המנהיג והקברניט

נראה שדמותו של רבי מאיר שפירא שייסד את לימוד הדף עבור כלל הלומדים, ובו זמנית את אחת הגדולות והחשובות והמעמיקות שבישיבות פולין עבור בני הישיבות עמלי התורה, באה ללמדנו שבצד השמחה הגדולה של לומדי הדף היומי יש לזכור כל הזמן לתת לבני הישיבה את מקומם.

העולם חוגג. בחודש טבת שבו ירדו שלשה ימי חושך לעולם על שתורגמה התורה ליוונית, העולם היהודי חוגג את חגה של תורה שבעל פה, זו שנותנת מענה מוחץ למתרגמי התורה. אלה חשבו שבתרגמם את התורה גוזלים הם מאתנו את ייחודנו, התשובה הניתנת להם היא ש"על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית" ואמרו כי כאן כתוב שהברית לא נכרתה אלא על תורה שבעל פה שעליה נאמר: "תורה בגויים אל תאמין", כי בלי תורה שבעל פה אין כל הבנה בתורה שבכתב וזו, התורה שבעל פה היא נחלתנו הבלעדית. ובימים אלה של חגיגות סיום הש"ס חוגג העם היהודי את ייחודו, ואת הברית המיוחדת שלו עם האלוקים.

בימים אלה חוגגים אנו את חגו של הזקן שהתארח אצל רבי ינאי. אותו זקן שהוזמן לביתו של רבי ינאי מתוך כוונה שיאמר דברי תורה והזקן התגלה כעם הארץ גמור.

נצטט את דברי המדרש: "מעשה ברבי ינאי שהיה מהלך בדרך וראה אדם אחד שהיה משופע ביותר (-נראה מרשים מאד), א"ל משגח רבי מתקבלא גבן, אמר לו אין. הכניסו לביתו, האכילו והשקהו. בדקו במקרא ולא מצאו, במשנה ולא מצאו, באגדה ולא מצאו, בתלמוד ולא מצאו, א"ל סב בריך, א"ל יברך ינאי בביתיה, א"ל אית בך אמר מה דאנא אמר לך, א"ל אין, א"ל אמור אכול כלבא פיסתיא דינאי קם תפסיה א"ל ירותתי גבך דאת מונע לי, א"ל ומה ירתותך גבי, א"ל חד זמן הוינא עבר קמי בית ספרא ושמעית קלהון דמניקיא אמרין (דברים לב) תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב מורשה קהלת ינאי אין כתיב כאן אלא  קהלת יעקב" (מדרש רבה ויקרא פרשה ט פסקה ג) הזקן לימד את רבי ינאי כי התורה שייכת לכולם, לכלל ישראל.

הוא שאמרנו, חוגגים אנו את חגו של אותו זקן, את חגה של תורת ישראל השייכת לכולם. והמוני יהודים אכן סיימו את למוד הש"ס ומתחילים מיד בלימוד חדש של אותו ש"ס עצמו. ואינו דומה לימוד הש"ס בפעם הראשונה, ללימוד אותו ש"ס עצמו בפעם השניה והשלישית. יחד עם זאת אין לשכוח כי לימוד תורה כולל מעמקים אין סופיים, ואותו דף גמרא היכול להילמד בשיעור יומי קצר, יכול להילמד ולהילמד שנים אין סוף.

***

ימים אלה הם גם ימי החג של רבי מאיר שפירא זצ"ל, הוגה הרעיון ומחוללו. אך לאישיותו של רבי מאיר שפירא היה צד נוסף.

כשהתבקש רבי יצחק פלקסר זצ"ל, ראש ישיבת שפת אמת ותלמיד ישיבת חכמי לובלין, להגדיר את רבו, את רבי מאיר שפירא, אמר: עד שאני אגדיר אותו, ניתן לו להגדיר בעצמו את עצמו.

וכך סיפר:

כשנפטר ה'חפץ חיים' לא יכול היה רבי מאיר שפירא להגיע ללויה בראדין. תחת זאת, ערך בשעת הלוויה מספר גדול בישיבה בלובלין. וכה היו דבריו:

חז"ל אמרו: "אמר רב חנן בר רבא אמר רב, אותו היום שנפטר אברהם אבינו מן העולם עמדו כל גדולי אומות העולם בשורה ואמרו, אוי לו לעולם שאבד מנהיגו ואוי לה לספינה שאבד קברניטה" (ב"ב צ"א ע"א). שאל רבי מאיר שפירא: אם משבחים את אברהם שהיה מנהיג העולם, מה התוספת המוזרה הזו שהוסיפו שהיה גם קברניט של ספינה?

ואמר: מנהיג עולם מנהיג "בגדול", אך אינו יורד לצרכיו של כל יחיד ויחיד, ואילו קברניט של ספינה הוא אמנם קברניט של ספינה קטנה בלבד, אך דואג הוא לצרכיו של כל יחיד ויחיד מנוסעי הספינה. והוא שאמרו על אברהם אבינו, שמחד היה מנהיג עולם "בגדול", ובו זמנית דאג לענייניו של כל אחד ואחד כקברניט של ספינה. וכזה, אמר רבי מאיר, היה ה'חפץ חיים', עם היותו מנהיגם של כלל ישראל היה דואג כאב רחום לכל יחיד ויחיד.

והמשיך רבי יצחק פלקסר ואמר: ואומר אני, כי כזה היה רבי מאיר שפירא בעצמו, מנהיג עולם וקברניט של ספינה. דואג לכלל ולפרט.

ונראה כי שניות זו באה לידי ביטוי בשני המפעלים שהיו מפעלי חייו של רבי מאיר שפירא ושנקשרו לשמו ביותר. הרי רבי מאיר היה איש אשכולות, הוא היה רב מובהק ותלמיד חכם מהגדולים שבדור, הוא היה ראש המדברים בכל מקום ונואם היה בחסד עליון. הוא היה חריף ובקי כאחד. הוא היה דמות מלכותית. ובדרך אגב גם שימש כציר בסיים הפולני. אך המפעלים שנקשרו לשמו היו הישיבה – ישיבת חכמי לובלין, והדף היומי.

בשני פעלים אלה ניתן לראות את שתי התכונות שהיו לו – מנהיג העולם – מחד, וקברניט ספינה – מאידך. כמנהיג העולם ייסד את הדף היומי עבור כלל ישראל. מפעל שמתברר למפרע כי נועד להקיף את כל העולם מקצה ועד קצה ותוכחנה החגיגות המתקיימות בכל קצווי העולם. וכקברניט של ספינה השטה בים התלמוד העמוק מיני ים, ייסד את הישיבה שנועדה לגדל גדולי עולם, עמד בראשה והיה לאב לתלמידים, לימד אותם, חינך אותם, גידל אותם לתורה ולהנהגה והיה עבורם דוגמה אישית נפלאה. ואכן זאת עשתה הישיבה – גידלה גדולים. יחד עם דאגתו שכל יהודי ידע ש"ס לרוחב, דאג שיהיו לומדי תורה שמהם יצאו גדולי תורה שלומדים גם ש"ס לעומק.

נראה שדמותו של רבי מאיר שפירא שייסד את לימוד הדף עבור כלל הלומדים, ובו זמנית את אחת הגדולות והחשובות והמעמיקות שבישיבות פולין עבור בני הישיבות עמלי התורה, באה ללמדנו שבצד השמחה הגדולה של לומדי הדף היומי יש לזכור כל הזמן לתת לבני הישיבה את מקומם.

ובימים אלה שהם מעלים על נס את חתני השמחה האמיתיים – את לומדי הדף בכל מקום שהם ואת מסיימי הש"ס בכל אתר ואתר. אין לשכוח את אלה שתורתם אומנותם שצוללים בעומק ים התלמוד ולומדים להבין דברים על בוריים וכן לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא.

תוכן קשור

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד על הבמה

קבל את המגזין
ראשון למייל:

במה 69 הרב אברהם בייפוס מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה

'סגולות' לפרנסה

  בפרשתנו אנו לומדים על ירידת המן. דור המדבר לא היו צריכים להשתתף בהרצאות בנושאי אמונה וביטחון בכל הנוגע לפרנסה. היה ברור ומוחשי כל כך

'שבת שירה' – ישראל נדמין לקן ציפור

השבת הקרובה, פרשת בשלח, מכונה 'שבת שירה'. מנהגים מיוחדים יש לשבת זו, הקשורים לשירת הים וקשורים לפרשת המן. רבים אף קוראים בשבת זו פרשת המן.

לאור באור החיים

תולדות הרה"ק רבי חיים מטשערנוביץ זי"ע מתוך הספה"ק 'סידורו של שבת' מהדורת 'פאר מקדושים' הנמצא על מכבש הדפוס ועומד לראות אור בימים הקרובים * יריעה

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן