ההסתה ופשרה

הרה"ג רבי מרדכי נויגרשל שליט"א בטורו השבועי במגזין במה: קולות ההתרסה כנגד כל הקדוש עולים מכל הכיוונים, מהתקשורת, מהמערכת הפוליטית ומבית המשפט, והשאלה זועקת: מה פשר התופעה הזו?

קולות ההתרסה כנגד כל הקדוש עולים מכל הכיוונים, מהתקשורת, מהמערכת הפוליטית ומבית המשפט, והשאלה זועקת: מה פשר התופעה הזו?

התקשורת והמערכת הפוליטית עוסקות בהשמצת אנשי התורה ובניסיון לרמיסת חוקיה בגסות רוח, ואילו השופטים והשוטרים עושים זאת כביכול בשם החוק.

על הראשונים נצטט את הגמרא במסכת סנהדרין ס"ח ע"א האומרת: "אמר רבי חנינא אין בן דוד בא עד שיכלו גסי הרוח מישראל" ומכאן שקודם שבן דוד בא יהיו בישראל גסי רוח.

ועל האחרונים את המשך הגמרא: "אמר רבי שמלאי משום רבי אלעזר ברבי שמעון, אין בן דוד בא עד שיכלו כל שופטים ושוטרים מישראל שנאמר ואשיבה ידי עליך ואצרוף כבור סיגיך… ואשיבה שופטיך", ומכאן שקודם ביאת המשיח יהיו שופטים ושוטרים שיש להסירם.

ובתיקוני הזהר (עמ' קמ"ד) נאמר: "הנה הסתר עבר – עבר שלטוני דשאר ממנן דפלחי כוכבים. הגשם חלף עבר לו – שם שלטנותא דערב רב בההוא זמנא, וימא לגבה שובי שובי השונמית". כלומר: אחרי שעבר שעבוד מלכויות הגויים יהיה שלטון של הערב-רב, וזאת קודם שישובו ישראל בתשובה ויקוים שובי שובי השולמית.

 

מתקרבים לחג הגאולה

 

היציאה מעבדות לחרות היתה בליל הפסח. אז נחוג ליל הסדר המיוחד המכונה "פסח מצרים" בליל סדר זה אכלו פסח על מצות ומרורים והיו במצב של הכנה ליציאה לדרך "מתניכם חגורים ונעליכם ברגליכם", וזאת למרות שלא היתה כל תוכנית לצאת בלילה לדרך.

היציאה ממצרים היתה למחרת. ככתוב "בעצם היום הזה יצאו כל צבאות ד' מארץ מצרים".

כיון שהתוכנית הייתה לצאת למחרת מדוע חגגו את הגאולה בלילה, מה פשר הפיצול הזה לשנים? ומדוע היו צריכים להיראות כמי שיוצאים לדרך מיידית?

כשיצאו ממצרים בבוקר ט"ו בניסן נאמר "וגם ערב רב עלה עמם". הווה אומר שבליל ט"ו טרם התערבו בהם הערב-רב, העם היה במלא טהרתו ולא היה מעורב בהם זר, רק העם והקב"ה.

גאולת מצרים היא למעשה שורש הווייתו של העם היהודי. אם ליל הסדר והיציאה ממצרים היו באותה שעה הרי כבר בשעת תחילת הגאולה, בליל הסדר, היה מעורב בהם הערב רב ולא היה להם שורש של טהרה גמורה ללא כל ערבוב. לכן חילקו את התהליך לשניים. הגאולה – בליל הסדר, בזמן שעם ישראל חגג עם הקב"ה בטהרה גמורה. והיציאה למחרת, אז כבר גם הערב רב עלה עמם.

ומעתה, כיון שבליל הייסוד היה עם ישראל נקי מתערובות נוצר השורש שממנו לעתיד לבוא יוכלו להתנער מהערב רב ולחזור לנקודת ההתחלה – לנקודת הטהרה.

ואומר הרב הוטנר: "באמת בכלל הדורות שלאחר מכן נתרבה כוח הערב-רב עד שבדורות האחרונים נעשו הם למנהיגים. אבל בליל ט"ו קדושת ישראל שולטת בטהרתה" (מאמרי פחד יצחק פסח עמ' פ"ד).

לכן הצטוו בליל פסח מצרים להיראות כנכונים לצאת לדרך. "מתניכם חגורים נעליכם ברגליכם", כדי ליצור קשר בין פסח מצרים שבו כאמור "קדושת ישראל שולטת בטהרתה", לבין שאר התקופות ובעיקר תקופות הנדודים בהן עלולים ערב רב ורעיונות זרים להתערב בהם. פסח מצרים יצר אפוא ליצור גרעין של טהרה שעשוי לנבוט למרות כל העליות והמורדות.

 

השורש הפנימי של כל יהודי

 

נאמר "לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוות שלא לשמן שמתוך שלא לשמה בא לשמה", כיצד מגיעים אל ה"לשמה" אם עוסקים "שלא לשמה"?

נאמר שהקב"ה מצרף אצל יהודי מחשבה טובה למעשה, מדוע?

הגמרא במסכת ברכות מספרת שר' אלכסנדרי היה אומר לפני ד': "ריבונו של עולם בידוע שברצוננו לעשות רצונך אך מה נעשה ששאור שבעיסה ושעבוד מלכויות מעכב". מה חידש רבי אלכסנדרי? הן כל ילד יודע שהיצר הרע – השאור שבעיסה – גורם לחטא?

אלא שרבי אלכסנדרי הכריז כי השורש הפנימי של כל יהודי הוא טוב, הרצון הפנימי הוא "לעשות רצונך", והסיבה שלא תמיד בא הדבר לידי ביטוי, ולא אצל כולם, היא אותן סיבות חיצוניות – יצר הרע ושעבוד מלכויות.

וכיון שהרצון הפנימי הוא טהור, לכן מחשב הקב"ה מחשבה טובה למעשה. וזהו שנאמר "לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוות שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה" – בתוכיות ה"שלא לשמה" נמצאת נקודת ה"לשמה" ולכן מוכן הוא "לבוא לשמה".

בנקודה הפנימית ביותר של העם. ברגע ההתהוות היה הכל טהור ובסוף המעשה יהיה מה שהיה בתחילה כמו שנאמר, "ואצרוף כבור סיגיך ואשיבה שופטיך כבראשונה".

בליל הסדר חוזרים אנו לאותה נקודת טהרה, יושבים אנו אל שלחן הסדר בקשר ישיר עם הקב"ה וכל השאר כאין נחשבים. וכשאריה ולביאה נמצאים זה עם זה מי יכניס את ראשו ביניהם?

תוכן קשור

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד על הבמה

קבל את המגזין
ראשון למייל:

במה 69 הרב אברהם בייפוס מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה

'סגולות' לפרנסה

  בפרשתנו אנו לומדים על ירידת המן. דור המדבר לא היו צריכים להשתתף בהרצאות בנושאי אמונה וביטחון בכל הנוגע לפרנסה. היה ברור ומוחשי כל כך

'שבת שירה' – ישראל נדמין לקן ציפור

השבת הקרובה, פרשת בשלח, מכונה 'שבת שירה'. מנהגים מיוחדים יש לשבת זו, הקשורים לשירת הים וקשורים לפרשת המן. רבים אף קוראים בשבת זו פרשת המן.

לאור באור החיים

תולדות הרה"ק רבי חיים מטשערנוביץ זי"ע מתוך הספה"ק 'סידורו של שבת' מהדורת 'פאר מקדושים' הנמצא על מכבש הדפוס ועומד לראות אור בימים הקרובים * יריעה

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן