"אין לי ספק שהקב"ה רוצה שההתיישבות החרדית תהיה בכל ארץ ישראל ובגלל זה אנחנו בשנים האחרונות מתחילים לראות עוד ועוד זוגות צעירים שמקבלים החלטה מושכלת והולכים לגור בערים שהן מחוץ למעגל החדרי הקלאסי של בני ברק ירושלים, והערים החדשות בית שמש מודיעין עילית אלעד וביתר", את הדברים האלה אומר לנו עסקן ציבורי שמתעסק רבות וארוכות התחום הדיור. לדבריו, ההתפשטות של הציבור החרדי בכל רחבי הארץ בצפון ובדרום היא דבר מבורך שרק תורם לבניין האברכים והמשפחות לחיים של תורה לצד יישוב הדעת ואיכות חיים שניתן להגיש רק מחוץ לכרך הגדול והסואן.
מגורים בחניונים ובמחסנים
קרוב ל-8,000 זוגות צעירים חרדים נישאים מידי שנה כשהם מחפשים פתרונות מגורים סבירים. יהיו כאלו שיחכו למבצעים והגרלות למיניהם, יהיו כאלו שימתינו ל'פטנטים' אחרים, ובינתיים יבזבזו את כספם על שכר דירה ביחידות דיור של 20-30 מ"ר, בחניונים, במחסנים או בגג הבנין, ובינתיים מחירי הדירות ממשיכים לטפס. כאמור, בשנים האחרונות יותר ויותר זוגות החלו לחשוב 'מחוץ לקופסה', ופשוט קמו, רכשו דירות בקהילות בני התורה בפריפריה ועברו להתגורר בהן, כשאת המחזה המרהיב הזה, של אותן הקהילות הפורחות, שצומחות וגדלות לאלפי משפחות, ניתן לראות רק כשיורדים לשטח.
הרב צבי רבינסקי, מנהל רשת הת"תים "תורת הבית" בבית שמש, ומראשי "וועדת הדיור של קהילות דגל התורה" שהוקמה בשליחות גדולי ישראל ובראשם הגאון הגדול רבי דוד כהן שליט"א ראש ישיבת חברון וחבר מועצת גדולי התורה, משחזר את הכינוס הראשון בבית ראש ישיבת חברון: "ראש הישיבה, ביקש שנביא לו ממצאים מקהילות בני התורה ההולכות ומתפתחות בערי הפריפריה. משם יצאנו אל אותם המקומות, נפגשנו עם רבני הקהילות ומנהלי המוסדות וכן עם חלק מראשי הערים ונציגי דגל התורה המקומיים, וקיבלנו סקירה מקיפה על הצרכים הבסיסיים לציבור בני התורה, כמו: כוללים, מוסדות חינוך, שירותי דת, תעסוקה לנשים ותחבורה לריכוזים החרדיים במרכז, וכן למדנו על מחירי הדירות בכל עיר והצפי לבניה עתידית.
על פי מה סיננתם את הקהילות? מרחק? מחיר?
בהוראת ראש הישיבה ה'מושכל ראשון' היה המחיר. היום זה עומד על 700,000 שקלים לדירה ישנה, ו- 850,000 לדירה חדשה. קהילה בה ניתן למצוא דירות במחירים כאלו, לשם אנו נכנסים. לאחר שאכן המחירים תואמים את הציפיות, נבדקים הצרכים הבסיסיים, חיידר וב"י, כוללים, מורה הוראה מוסמך, מקוואות, הכשרים וכיו"ב. ללא הנ"ל, זה פשוט לא מענין אותנו. האברכים שלנו לא נשלחים לעשות 'שליחות לשם שליחות', הם באים לחיות חיי תורה לכתחילה.
נסכם את זה כך: כרגע, אנו מעדיפים לעבות את הקהילות הקיימות, ולא לייצר קהילות חדשות, כאשר ברוב ככל הקהילות הקיימות יש מקום לעוד מאות משפחות. קהילה מבוססת צריכה לא פחות מאלף משפחות ולכך אנחנו שואפים.
אם לצאת לפריפריה לאיפה נמשכים היום הזוגות הצעירים, צפון, דרום?
אין ספק שהצפון יותר מושך, למרות שהתופעה של הפריפריה החרדית החלה בערי הדרום, תפרח אופקים ירוחם ונתיבות. רב העיר כרמיאל הגרא"צ מרגלית שליט"א אמר לנו לאחרונה בסיור בכרמיאל "המשאלה של רבנו מרן רה"י הגרא"מ שך זצוק"ל התגשמה! בפעם הראשונה כשנכנסתי אליו לשאול לגבי פתיחת ישיבה בכרמיאל, נעניתי: 'הנגב פורח והגליל שומם' והוא הורה לי לפתוח ישיבה ולהפריח את הגליל…" ואכן כיום רק בכרמיאל, יש 400 משפחות של בני תורה… במהלך השנים הציבור החל להכיר את הצפון והחל להימשך אליו. קהילות ליטאיות, חסידיות ושל בני תורה ספרדים צומחות שם לתפארה עם מוסדות תורה מפוארים. אם ניקח את הפריפריה הצפונית, יש שם אלפי משפחות חרדיות, ויחד עם חיפה ורכסים יש שם כשלושת אלפים משפחות של אברכים בני תורה, ארבע ישיבות גדולות חשובות, רק בטבריה לבדה יש שמונה (!) ישיבות קטנות ועוד עשרות חדרים ובתי יעקב.
בניה חדשה לאלפי משפחות נוספות בטבריה
אתה מאמין שיהיו ערים שיתחרדו בשנים הקרובות כמו בית שמש למשל, שהפכה מעיר חילונית מסורתית, לעיר חרדית?
"בהחלט. אני רואה שתי ערים שעוברות תהליך דומה לבית שמש – טבריה וצפת. למעשה לטבריה ישנן כמה יתרונות: בטבריה יש בניה חדשה במחירים סבירים וכמו"כ היא מותאמת לכל החוגים, אברכים בני תורה, חסידים, ירושלמים ובני תורה ספרדים. אם ניקח את טבריה שהיא כאמור חוצה מגזרים ועם בניה חדשה לעוד אלפי משפחות חרדיות, אפשר לומר שהיא המובילה ויחד עמה צפת כל עיר על מעלותיה, אך אין זה מוריד במאומה משאר הקהילות ההולכות ומתפתחות בכל הארץ מצפת שבצפון עד ירוחם שבדרום".
נציין עוד כי בשנים האחרונות משפחות חרדיות רבות רוכשות (משיקולי מחיר) דירות להשקעה בערים לא־חרדיות בפריפריה. על פי נתוני המכון הישראלי לדמוקרטיה שיעור הרכישות להשקעה בקרב החרדים גבוה משמעותית משיעור הרכישות להשקעה בקרב יהודים לא־חרדים. לצורך מגורים, משפחות אלו שוכרות דירות קטנות מאוד בערים ההומוגניות. אך גם פתרונות אלו זמניים בלבד, ועם התרחבות המשפחה הם הופכים לכמעט בלתי אפשריים.
לדעת חוקרי המכון, ללא פתרונות דיור ייעודיים בהיקפים גדולים כגון בניית ערים או שכונות חרדיות חדשות צפוי להתרחש בשנים הקרובות גל הגירה גדול של משפחות חרדיות אל ערים לא־חרדיות בפריפריה, והדירות שרכשו שם להשקעה יהפכו לדירות למגורים. תהליך זה כבר החל לתת את אותותיו, בייחוד במחוז הצפון.
מכיוון שלא נוכל להקיף בכתבה אחת את כל ההתיישבות החרדית בחרנו להתמקד בהתיישבות החרדית בצפון הארץ שהערים המובילות בהתיישבות החרדית הן טבריה ויחד עמה צפת ונוף הגליל.
רוב חרדי בצפת
צפת. אחת מארבע ערי הקודש, בה התהלכו מרן הבית יוסף והאר"י זיע"א. הוד קדומים נשקף מכל פינה בעיר שכמו עצרה מלכת, על סמטאותיה העקלקלות והמרהיבות. סגן רה"ע הרב ישראל סברדלוב, מספר לנו שההתיישבות החרדית נטועה בצפת באופן שורשי רבות בשנים כשבעשור האחרון הקהילה כמעט והכפילה את עצמה.
"ראשית, צפת היא עיר עם בשלות, עם כ-40,000 תושבים, כשהחרדים מהווים רוב ממשי בעיר. היתרון בצפת הוא, שהציבור החרדי מפוזר בכל שכונות העיר, כך שאפשר לבחור בכל מקום. לקהילה הליטאית עם ה-400 משפחות, יש את כל המוסדות וכבר דור שני גדל פה, דבר שוודאי עושה ביסוס לקהילה. אנחנו קהילה גדולה ומפוזרים בשש בתי כנסיות בעיר. פשוט עיר חרדית עם כל הקהילות".
לפני 52 שנה הוקמו במקום, מוסדות "נחלת נפתלי" הכוללים את הכולל והישיבה של הגרש"א פייבלזון שליט"א, ועד היום לומדים בכולל עשרות מאברכי המקום. לפני כ- 20 שנה ייסד הגרמ"ד קפלן שליט"א את הכולל בישיבת צפת, עם שבעה אברכים, שכיום מסתופפים בו כמאה וחמישים אברכים, ובהמשך את כלל מוסדות החינוך של הקהילה הליטאית, בעידודו ותמיכתו של מרן רה"י הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל, אליו היה כפוף בכל ענייני הקהילה.
הכוללים המרכזיים בעיר הם ישיבת צפת ו"נחלת נפתלי" והכולל במירון לאברכים ישיבתיים, וכן עוד כוללים רבים הפזורים בעיר, כשישנם אברכים החפצים להשתלב בכוללים חסידיים או של עדות המזרח, או בישובים סמוכים, בהם גם המלגה גבוהה יותר.
ישנם ב"ה למעלה מאלף תלמידים במוסדות החינוך החרדיים בעיר בגנים, בת"תים, ב"י וסמינר. בעיר יש ישיבה קטנה, ועוד 2 ישיבות גדולות המיועדות לתקופות חיזוק.
שירותי הדת כמו עירובין ומקוואות בפיקוח גופים קפדניים ומוצרי מזון למהדרין בכל רמות ההכשרים, בכל רחבי העיר. (לגבי העירובין והמקוואות כדאי תמיד לברר אצל מורי ההוראה הרבים בעיר).
אנשים לפעמים פוחדים שבפריפריה אין תעסוקה.
הרב סברדלוב: "מרבית נשות הקהילה מועסקות בצפת ובישובים סמוכים. אנו עובדים יחד עם הקהילות האחרות על פילוח מדויק של נשות הקהילה, יכולותיהן ע"פ חלוקה לתחומי התמקצעות, מול גורמים המעוניינים לפתוח חברות הייטק, מחשבים או שירותי לקוחות בעיר. כשרה"ע נרתם ע"מ לקדם מיזמי תעסוקה לנשים חרדיות, בהתאמה לדרישותיהן ההלכתיות".
"גם מצב התחבורה משופר כיום לעין ערוך. ברכב, עד בית ירושלים דרך כביש שש החדש פחות משעתיים. תח"צ: יש לב"ב וירושלים זרימה חופשית 15 קווים ביום. בסופי שבוע, לכל הריכוזים החרדיים".
מה לגבי מחירי הדירות?
"מאור חיים החרדית, מתחיל ב-750 אלף ₪. מחיר דירת שלושה חדרים נע בין 550 ל 750 אלפי שקלים, וגם יתכנו 'מציאות' זולות יותר, הכל תלוי כמובן בנתוני אוויר, נוף, קומה ומצב הנכס. אבל זהו הכיוון הכללי של המחירים."
טבריה – בדרך לרוב חרדי
אם עד עתה דיברנו על קהילות מבוססות בערי הצפון הרי שבטבריה מדובר כבר על משהו אחר לגמרי. בטבריה ישנם כיום למעלה מ-2,200 משפחות חרדיות שקבעו את מושבן בעיר. זו כבר לא עיר עם קהילה חרדית אלא עיר חרדית לכל דבר ועניין. כל למשל על פי נתוני העירייה החינוך החרדי בעיר הוא הגדול ביותר
הרב דוד אוחנה, נציג דגל התורה בעיר טבריה, ומי שהיה חבר המועצה עד שהיא פוזרה בהוראת שר הפנים, מספר לנו על התפתחות הקהילה בטבריה.
"העיר טבריה מחולקת לטבריה תחתית וטבריה עילית. עד לפני מספר שנים עיקר היישוב החרדי בטבריה היא בטבריה תחתית בשכונת קריית שמואל שהייתה שכונה חרדית מאז הווסדה לפני שנות דור. בעבר עוד לפני קום המדינה טבריה הייתה עיר ואם בישראל אולם במהלך השנים הציבור החרדי מ"הישוב הישן" נטש אותה לטובת בני ברק וירושלים שהחלו להתפתח במרכזים חרדיים. למעשה עד לפני 20 שנה הישוב החרדי בעיר היה קטן מאוד אולי 100 משפחות".
"לפני כעשרים שנה החלה ההתיישבות המחודשת בעיר הרבה משפחות בתחילה מהציבור הספרדי ואח"כ מהציבור החסידי החלו להתיישב בחזרה בעיר. בשמונה השנים האחרונות החלה התיישבות חרדית גם בטבריה עילית. רק לספר את האוזן הגבוה של טבריה עילית הוא 300 מטר מעל פני הים כשהעיר טבריה עצמה, טבריה תחתית, היא בגובה של 200 מטר מתחת לפני הים. זה הבדל של 500 מטר שמשליך כמובן על מזג האוויר שהוא הרבה יותר נוח בחלק העילי".
"הראשונים שבאו לטבריה עילית הם חסידות קרלין שמונה 247 משפחות אח"כ הגיעו גם מחסידות צאנז שמונה כ-200 משפחות כשבימים אלו מתאכלסים בשכונה עוד 100 משפחות כשבסופו של האיכלוס בפרויקט תמנה הקהילה של צאנז כ-600 משפחות".
הקריה שחוללה את המהפך
"גולת הכותרת של העיר היא שכונת "קרית דגל התורה – נוף כנרת" שנבנתה על קרקע פרטית במטרה להקים שכונה חרדית של 1,500 יח"ד, שכונה מתוחמת שמיועדת למגזר החרדי בלבד. השכונה הזאת תוכננה במיוחד עבור הציבור החרדי והיא זו מייצרת את המהפך בעיר. כיום גרים בשכונה כ-300 משפחות כשעוד 200 משפחות צריכות להגיע בחודש הקרוב. כאשר השכונה הזאת תבנה במלואה עם 1,500 משפחות חרדיות טבריה תהיה במקום אחר – עיר חרדית. ממלכת התורה של איזור הצפון.
כמובן שהקמת השכונה לוותה בהתנגדות של כוחות שונים, כמו ראש העיר הקודם, זוהר עובד, שעינם הייתה צרה בהתפתחות החרדית של העיר אולם היום השכונה הזאת היא עובדה מוגמרת וכפי שאמרתי היא ה"שובר שוויון" לקראת המהפך הגדול של טבריה כעיר חרדית לכל דבר.
כיום יש בטבריה שמונה ישיבות קטנות לכל המגזרים. החינוך המוכר שאינו רשמי הוא הגדול ביותר גם בגנים וגם בכיתות הנמוכות. זה ללא ספק מראה על גידול הולך וגדל. למעשה חסרים מוסדות ציבור יו"ר הועדה הקרואה מר בועז יוסף הגיש בקשה לתקציב של 150 מיליון שקל עבור בניית מוסדות חרדיים. יש תוכניות ופרוגרמות עבור כל המוסדות ואנחנו פועלים לאישור התקציבי. גם ח"כ הרב גפני מעורב בזה זה תקציב עתק ואני מקווה שזה יגיע בקרוב.
בעיר ישנם היום למעלה מ-1,000 אברכים ששוקדים על לימודם. מחזה מרנין לב. בתי המדרש שוקקים. בעיר יש כמובן את כל התשתיות נצרכות אף אחד לא מגיע כאן לגור באיזה מקום נידח. זו עיר ואם בישראל עם כל השירותים הנדרשים. ש תחבורה ציבורית נוחה וסדירה למרבית היישובים החרדיים בארץ. בכלל אם אני מזכיר את התחבורה להווי ידוע שאין שום רמזור בין בני ברק לטבריה. הדרך כיום פתוחה סלולה וסדורה עם מחלפים כשהרמזור הראשון הוא בשכונת פוריה".
פתרון דיור איכותי
כאמור כיום מתגוררים בקרית דגל התורה נוף כינרת מעל ל-300 משפחות כשבזמן הקרוב צפויים להגיע עוד כ-200 משפחות. השלב הראשון, מיועד לכלול 530 יח"ד, ובהמשך אמורות להיבנות עוד מאות יחידות דיור בשני שלבים נוספים, בסה"כ כ1500 יח"ד.
"כדי ששכונה כזו תהווה פתרון דיור איכותי לציבור שלנו, עליה להיות בת 1,000 יחידות דיור ויותר שיהוו גרעין יציב סביבו תוכל להיווצר תשתית כלכלית מסחרית חרדית שתיתן מענה לצרכים הייחודיים של החברה החרדית", מסביר אחד מהיזמים, "טבריה נבחרה כיעד גם בגלל המחירים הזולים של הקרקעות, גם בגלל המיקום המצוין, וגם בגלל העובדה שיש אוכלוסייה חרדית וותיקה בעיר".
יזמי הקרייה השקיעו ומשקיעים מאמצים רבים בכל הקשור להקמת כל המסגרות הנצרכות עבור קהילה חרדית איכותית. הדבר מתבטא במוסדות הציבור ומבני הקהילה שיוקמו כאן, החל מהקמת מקוה, בתי כנסת, הסדרת תחבורה ציבורית נוחה ורציפה למרכזים החרדיים, הקצאות למבני ציבור ועוד.
"השכונה היום כבר מתאימה גם לציבור מבוגר יותר. לאנשים עם ילדים שרוצים איכות חיים דירה מרווחת ואוויר במקום דירות קטנות חנוקות במרכז. אין כאן את התמודדויות של מקום צעיר וחדש. אנחנו כבר לא מקום מתפתח, אלא מקום מפותח, מפותח לגמרי. היזמים משקיעים המון בפיתוח הציבורי של השכונה. מוסדות הלימוד כאן ובנוסף אנחנו נהנים גם מהתשתיות של העיר טבריה לגבי משרדי ממשלה וכו'".
"טבריה היתה מחוברת לציבור החרדי מאז ומתמיד ויש בכך את המשך המסורת של העיר. זו גם הסיבה שטבריה עילית מסומנת כיעד המרכזי ועיר העתיד החרדית. לצד הקריה המרכזית שתהיה מאוכלסת בציבור בני התורה של דגל התורה, בונים עוד חסידויות מאות יחידות דיור נוספות. כמו כן נרכשו בשכונות הנושקות למקום, עוד כ-2,000 דירות יד שניה, כולם בעקבות הקריה המרכזית נוף כינרת".
בסמוך לשכונה מוקם והולך מתחם תעסוקה גדול. גם הוא פרי פיתוח של יזמי השכונה מעורבים בכל פרט במטרה לייצר שכונה עם איכות חיים.
"מבחינת תעסוקה אנחנו ב"ה במצב מצויין יש הרבה יותר אפשרויות פרנסה בצפון. על כל משרה יש פחות מתמודדים וב"ה גם הקופה עוזרת לכולם כדי למצוא מקום עבודה לכל מי שצריך. אנשים כאן הרבה יותר חמים למסורת ושמחים לקלוט עובדים חרדים כי הם מכירים בערך ובמוסר עבודה של הציבור שלנו.
נוף הגליל – אתם יותר מרצויים
מול נוף פסטורלי של הרי הגליל, הרחק מהשאון וההמולה העירונית, העיר נוף הגליל נצבעת בצבעים ססגוניים של משפחות חדשות הבוחרות בה כעיר מגוריהן. מחירי הדיור הנוחים בחס לערי המרכז, ותשתית קהילתית משופרת – יוצרים אלטרנטיבה עירונית מסוג חדש. משפחות צעירות רבות כבר זיהו את הפוטנציאל של העיר הצומחת, והן קובעות בה את מושבן. מי שאחראי למהפכה שמתרחשת בנוף הגליל הוא ראש העיר, מר רונן פלוט, שעם חזון וראייה הצופה פני עתיד השכיל להוביל את העיר למחוזות ההתפתחות והצמיחה במגוון סקטורים.
רה"ע, כפי הידוע, רואה בציבור החרדי חלק בלתי נפרד מהעיר. בשיחה הנוכחית הוא מאשר את הדברים, ואף יותר מכך.
רונן פלוט: כבר בכנסתי לתפקיד ראש העיר ביקשתי ממוצעת העיר להגדיר שכונה אחת עבור הציבור החרדי וזאת על מנת שהשכונה תוכל להיות סגורה בשבתות ובחגים. באותם ימים לפני ארבע שניים היו בהר יונה 2 בניינים ללא מוסדות ובית כנסת פיראטי אחד. העירייה החלה לפתח את השכונה אישרה את בית הכנסת עם טופס 4. בנינו בית ספר חדש בשכונה, בנינו שמונה גנים פעילים וכעת נבנים עוד שמונה גנים ובית ספר נוסף. מקוואות נמצאים בהליך הקמה. הולכת להיות כאן שכונה לתפארת עם כל מה שדרוש עבור הקהילות שבאו לגור כאן.
יש כאם קהילה ליטאית גדולה, קהילה של בעלז, של ברסלב, גם ערלוי קנו כאן 150 דירות והם בדרך לפה. אני מאוד אוהב לנסוע לשכונה וכשאני רואה בחוץ זוג צעיר עם 4-5 ילדים הלב שלי מתרחב לראות שמשפחות צעירות מוצאות מקום אצלי בעיר.
במקביל אנחנו גם דואגים לתעסוקה עבור המגזר החרדי. אנחנו מקימים מקומות עם עבודה בהפרדה כדי שאנשים ירגישו שהם יכולים לבוא ולהתגורר כאן בלי בעיות של פרנסה.
מה אתה אומר לאנשים שמעדיפים להתגורר בדירת חדר וחצי בבני ברק?
אני מזמין אותם להתקשר למוקד של העירייה ונביא אותם באוטובוסים על חשבוננו שיראו את היופי של המקום. אני אף פעם לא הבנתי למה זוג צעיר קונה דירת חדר וחצי כשהוא יודע שבעז"ה יהיו לו ילדים ויהיה צפוף. אין עבודה כי הכל רווי והמשכנתא חונקת. במחיר הזה הוא יכול לקנות כאן דירת ארבעה חדרים עם מרחב ענק ונוף נפלא, למצוא עבודה לאישה. הולך להיות כאן גן עדן של הצפון.
אני פונה דרך יתד נאמן לכל החרדים שגרים במדינת ישראל ובמיוחד לזוגות הצעירים שמתלבטים איפה לגור – תבואו לנוף הגליל! תבוא לעיר עם איכות חיים. יש תעסוקה עבור כולם, יש מבני ציבור וקהילות פורחות.
אתה מודע לכך שיש ראשי ערים שלא רוצים אוכלוסיה חרדית אצלם?
אני מאוד מעוניין לקלוט אוכלוסיה חרדית. אכן באים אלי לפעמים אנשים ואומרים לי תגיד השתגעת? יש לך כזאת עיר יפה נקיה ושקטה. למה אתה מביא חרדים אתה לא מפחד יעשו לך בלאגן? אני עונה להם להם אף אחד לא עושה בלאגן אם לא מכריחים אותו לעשות בלאגן. אנשים חיים בשקט. אבל ברגע שמתחילים לעשות נגדם פרובוקציות אז מה מצפים? אני פוחד רק מריבונו של עולם.
האדמור מתולדות אהרון יש לו כאן דירה גם האדמור מבעלז רוצה לקנות כאן דירה. עם הזמן תתפתח כאן שכונת ענק יש כאן מרחבים גדולים עם כל הצרכים שקהילה חרדית צריכה. ואנחנו נמשיך בעז"ה לעזור לכל מי שירצה לגור כאן. אתם רצויים כאן.
בית בקורונה
אי אפשר לכתוב על דיור ודירות בלי להזכיר את הקורונה שהייתה כאן בשנה האחרונה וב"ה הולכת ונעלת מחיינו. מתברר שהקורונה שכפתה על כולנו שהייה מוגברת בבית ללא יכולת לצאת החוצה שינתה אצלנו את הצורה בה אנו מסתכלים על הבית.
אם בעבר בגלל גודל המשפחות בציבור הכללי הבית היה בעיקר תחנת בסיס המשמשת בעיקר לשינה ולאכילה, כיום לכולם ברור שבית הוא הרבה יותר מזה. משבר הקורונה הביא משפחות רבות לבצע חישוב מסלול מחדש מתוך הבידוד הכפוי בית הוא מקום להיות בו. בית הוא העוגן שבו מתנהלים החיים. משכך אנשים כיום מחשפים דירות רחבות יותר וגדלות יותר דירות שיש בהם מקום לכל בני הבית.
מחקר ראשון מקיף מסוגו על יחידת הדיור הישראלית בזמן קורונה נערך במסגרת סטודיו IPLAN של מנהל התכנון במשרד הפנים. המחקר בחן במשך כחודש וחצי את מצבם של תושבי מדינת ישראל שהיו ספונים בבתיהם בעקבות התפרצות נגיף הקורונה וחוו באופן אינטנסיבי את סביבת מגוריהם, על איכויותיה ומגבלותיה. הסגר הנרחב יצר הזדמנות ייחודית לבחון את סטנדרט המגורים הישראלי והדגיש את החשיבות של תכנון איכותי. "משבר הקורונה מחדד כי המרחב הביתי נדרש לתת מענה למגוון פעילויות מעבר למה שהורגלנו בשגרה", נכתב.
אנשים כיום מעדיפים דירות גדולות יותר על פני קרבה למרכז. החיים בצל הקורונה חידדו מאוד את ההבנה הזאת אצל משפחות רבות שחוו את התקופה הבלתי נעימה כשעשר ולעיתים יותר נפשות מצטופפות בדירה קטנה בת שני חדרי שינה.
נציין כי גם בחינת העסקאות מראה שהביקוש לדירות גדולות נמצא בעלייה מתמדת על פי נתוני הלמ"ס מגמת הביקושים לדירות שגדולות מ-5 חדרים גדלה והולכת, בעוד שזו של הדירות הקטנות יורדת: ב-2017 סך העסקאות של דירות 5.5-6 חדרים הגיעה ל-4.7% מסך העסקאות ואילו ב-2020 ל-5.4%. כשמרחיבים את היריעה וכוללים בבדיקה את הדירות של 4.5-5 חדרים המספרים כבר גבוהים בהרבה: למעלה מ-30% מהעסקאות שבוצעו ב-2020 היו על דירות של 4.5 חדרים ומעלה. גם כאן מדובר בהליך מתמשך ורציף.
גורם נוסף שמשפיע על ההחלטה איפה לגור, גורם שעבר היה שולי, הוא הקירבה לשטחים הפתוחים והירוקים. אין ספק ולו הקטן ביותר שמשפחה שעברה את הבידוד בבית פרטי עם גינה צמודה, עברה ועוברת את התקופה בצורה הרבה יותר קלה ועם הרבה יותר איכות חיים, גינה לשבת בה, הילדים יכולים לשחק בחצר, יש פרטיות לכולם, לא צריכים להיזהר מהשכנים או להיות מוגנים בעליה במעלית. לעומת זאת המשפחות שחוו את הבידוד בבתי דירות סבלו באופן ברור מתחושת מחנק וקלסטרופוביה ברורה.
הסגר גרם לכולנו לפנטז על האפשרות לצאת החוצה אל המרחב ולצאת מתוך דוחק והדוחס העירוני. החיים בפריפריה כשהגינות והמדשאות קרובות עכל כך והירוק נצא בהישג יד, נראים היום הרבה יותר מזמינים.
