דף הבית » כל הכתבות » זמן משפחה

זמן משפחה

עשרות הורים השתתפו במפגש חינוך מרתק על ידי 'במה' והאגף לתרבות תורנית בעיריית ירושלים * כללים ותובנות מרתקות העלו בכירי המרצים, סופרי 'במה', הרב פנחס ברייער שליט"א והרב אליאב מילר שליט"א ב'מפגש החינוך' * 7 עצות זהב מתוך המפגש המרתק

עשרות הורים השתתפו ב'מפגש חינוך' מרתק וראשון מסוגו שנערך בשבוע שעבר במלון גני ירושלים בירושלים, על ידי 'במה' והאגף לתרבות תורנית בעיריית ירושלים.

במסגרת המפגש הייחודי האזינו המשתתפים להדרכה מפורטת כיצד להתנהל בבית בימי בין הזמנים מפי סופרי 'במה', המרצים הנודעים ואישי החינוך הרב פנחס ברייער שליט"א, יו"ר מכון 'לגדל' והרב אליאב מילר שליט"א, יו"ר מפעל החינוך 'לב שומע'.

בכתבה לפניכם 10 עצות זהב שנשמעו במהלך הכינוס הממושך והמרתק.

קונפליקט עצום

לאחר תפילת ערבית נפתח הכנס בהרצאתו הייחודית של המחנך הרב פנחס ברייער, אשר הקוראים הרבים מכירים את טוריו החינוכיים הנודעים המתפרסמים במגזין מדי שבוע.

בהרצאתו המרתקת הביא בין היתר את העצות הבאות:

שחרור עם גבולות.

בבין הזמנים אנו עדים לקונפליקט עצום: יש את הבחור המשווע למנוחה וחופש, לקום ללא לחץ, לישון מתי שירצה, ללמוד ולהתפלל היכן שנוח, בקיצור: הוא רוצה שחרור. ההיפוך ממה שהמסגרת דורשת ממנו בימים כתיקונם.

מנגד, יש את ההורים המסורים שרוצים כעת לראות את הנחת בצורה מוחשית: לראות את התלמיד חכם שלהם רץ מוקדם לתפילה ומשם ללימוד עם חברותא וכו'.

כך נוצר סיר לחץ.

חייבים לדעת לשלב: מצד אחד להבין שהילד נמצא בימי בין הזמנים ולאפשר לו להשתחרר ומצד שני הבית נשאר עם סדרים וגבולות.

הסוד טמון בתכנון! נבקש מהבן עוד בהיותו בישיבה או לכל הפחות בהגיעו הביתה לתכנן את סדר היום שלו כשהוא זה הקובע את סדר היום, כמו זמני קימה (אין צורך לקום בנץ, אבל יש לזכור שזמן ק"ש ותפילה נוהג בבין הזמנים כבתוך הזמן), זמני שכיבה (אין שום ענין להפוך יום ללילה ולילה ליום, ועל הבחור לזכור שלבית יש כללים משלו, וזה שהוא נמצא בבין הזמנים לא אומר שכל הבית עובד עכשיו במשמרת לילה).

עזרה בבית.

להחליט מתי עוזרים בבית. על הילד והילדה לדעת שמצוות כיבוד אב ואם היא אצלם מצוה נדירה במובן הפיזי, בפרט אצל בחור הישיבה, ובימים אלו יש לחטוף יותר ויותר בסבר פנים יפות.

הזדמנות ליצירת קשר.

בין הזמנים זו הזדמנות ליצור קשר עם הילד והילדה. כעת זה הזמן. אין כמו טיול נחמד יחד או ארוחה משותפת לחבר ולקשר. הרבה בעיות נפתרו והרבה קשיים הסתדרו כתוצאה מרגעים מיוחדים אלו! ואם לא עכשיו אימתי?!

עוד כמה שנים הגוזלים פורחים מהקן וחבל לפספס הזדמנות זו….

תקשורת מקרבת

לאחר הפסקה של כיבוד קל חזרו המשתתפים לחלק השני של מפגש החינוך, בהרצאה מרתקת מאיש החינוך הרב אליאב מילר, אשר שיתף את ציבור ההורים במעשים מהשטח עימם הוא נפגש בחיי היומיום במסגרת ארגון 'לב שומע' והעניק משלל עצותיהם והדרכותיהם האישיות אותן זכה לשמוע באופן אישי מגדולי ישראל.

בתוך דבריו הביא את התובנות הבאות, אותם אנו מביאים לתועלת רבבות הקוראים.

קשר חיובי.

בין הזמנים הוא זמן של ניסיונות, בהתכנסות כאן באנו לדון על ההתמודדויות שלנו ההורים, גם לנו יש תפקיד משמים. יש האומרים שבדור הקודם ההורים אומרים מה לעשות והילד היה עושה. אין זה נכון. "חנוך לנער על פי דרכו" זו חובה שחלה גם בדור קודם. חינוך הוא חיבור, אם אין חיבור זה אילוף במקרה הטוב.

יסודו של כל החינוך הוא קשר חיובי שבנוי על עין טובה, אהבה, פרגון, וכך נוצר החיבור המדובר. שומה עלינו לבדוק בעצמינו האם אנו עומדים במחויבותנו. כמה פעמים אנחנו משוחחים באופן חיובי? וכמה אנחנו מבקרים?

שיחה על דא והא היא לא בזבוז זמן כפי שחלק מההורים חושבים, היא לא רק חובה היא מצווה, מצוות חינוך.

זמן איכות.

מאוד קל לנו כהורים לומר מה לא לעשות, אך זהו אינו חינוך. חינוך הוא נתינת כוח חיובי וכיוון חיובי לילד. ועוד יותר בגיל ההתבגרות. תקשורת נכונה, שיחה והקשבה על דברים שמעניינים את הילדים, זמן איכות וחיבוק אוהב. גם אם מדובר על מספר דקות ביום שבהם נתפנה מכל דבר אחר, חובתנו למצוא לזה זמן, במיוחד בבין הזמנים.

להשקיע בקשר רגשי.

כל כך הרבה הורים פונים עם הקושי שהבן לא קם בזמן או שאינו מכבד וכדומה. אם נשכיל להשקיע בו את הרגעים האלו, מרבית הבעיות לא ייווצרו. ילד שמרגיש שאוהבים אותו ומקשיבים לו יעשה כל מאמץ לא לצער את הוריו. ככל שנתחיל מוקדם יותר וניתן להם את הזמנים האישיים שלנו איתם מוקדם יותר, כך נחסוך מהם ומעצמינו צער ועוגמת נפש.

חיבור וקשר הוא דבר שצריך להשקיע בו. טעות לחשוב שזה בא לבד ומובן מאליו. נכון, הם הילדים שלנו ואנחנו ההורים שלהם, אבל כאן אנו מדברים על קשר רגשי שיוצר חיבור עמוק, וזה מגיע רק על ידי הכרות מעמיקה שיכולה להיווצר רק על ידי שיח והיכרות עם העולם הפנימי של הילד. מה הם חלומותיו, מי הם חבריו ומה הם רגשותיו. כמה קל להשפיע על ילד שמרגיש ויודע שאתה החבר הכי טוב שלו. ואם זה לא כך, האחריות היא שלנו!

שיח משותף.

הדרך לקשר נבנה בשיח משותף, גם ההורה צריך לדבר על מה שעובר עליו, על רגשותיו בחיי היום יום. כמובן שהורה חכם יודע במה כדאי שישתף! אך כך בונים קשר טוב ובריא.

קשר שכזה נוסך ביטחון בנערים שכל כך צריכים אותו ביומיום. ילדים שיש להם קשר בריא עם ההורים יכלו להגיד 'לא' לחבר לא טוב, בהרבה יותר ביטחון.

חובתנו כהורים למצוא את הזמנים הנכונים לדבר על השקפות, דעות ומחשבות בתחומים שונים ולשתף אותם במחשבות שלנו.

נזכור, בין הזמנים מוצלח מתחיל אצלנו, בלב הפתוח שלנו, לב שומע, מקשיב ומקרב.