הרב חיים ולדר: התנהלות נכונה בין בני המשפחה

במשפחות טובות מוותרים זה לזה, סולחים זה לזה, ובעיקר לא מחפשים מלכתחילה זה את זה

– 1 –

השבוע סיפרו על משפחה שהתפרקה בגלל ויכוח פוליטי. כשהדבר הגיע לאוזניי אמרתי ששום משפחה אינה מתפרקת על ויכוח פוליטי. יכול להיות שזה התירוץ, ואולי אפילו תירוץ טוב שיכול להביא תומכים לזה ולזה, אבל המשפחה הזו הייתה מפורקת הרבה לפני כן.

וזה הביא אותי לחשיבה על המושג "משפחות טובות".

– 2 –

משפחות טובות הן משפחות שמתקיים בהן קשר קבוע אמיתי וחם בין מרכיביהן. במשפחות טובות ישנה ערבות הדדית ואיכפתיות למה שמתרחש אצל כל אחד. לעיתים האיכפתיות מוגזמת ולעיתים חונקת, וצריך לטפל בזה, אבל קיימת איכפתיות. רצון אמיתי שלשני יהיה טוב, שיסתדר, שיצליח, שישגשג. כשמישהו ממשפחה טובה מצליח כל השאר שמחים בהצלחתו. במשפחות לא טובות יהיו כאלה שיהיו עצובים.

– 3 –

במשפחות טובות יכולות לפרוץ מריבות אך אין כמעט סכסוכים. וכשיש, הכול מנסים לפתור אותן. במשפחות טובות יהיו הבדלי השקפות ודעות וכתוצאה מכך יפרצו ויכוחים, אך הם לעולם לא יגלשו למישור האישי, בעצם, לפעמים הם יגלשו, אך אז תמיד יהיו מי שיעצרו את הוויכוח ולא יתנו לו להגיע למקום האישי. ברוב הפעמים חברי המשפחה יעשו את ההבדל הברור בין חילוקי הדעות לבין קשר הדם המחבר.

– 4 –

במשפחות פחות טובות, יכול היחיד לגרום בוקה ומבוקה ומבולקה בין כל המרכיבים. גם בגלל בעיותיו וגם בגלל שלאחרים אין סובלנות לקבל את משוגותיו. לעיתים מסתבר שהם לא שונים ממנו אלא רק נמצאים בצד החזק והוא לא. או לפחות מרגיש שהוא לא. במשפחות טובות אין מושגים של חלש וחזק, איש את רעהו יעזורו ואיש לאחיו יאמר חזק. גם אם הוא חלש. בעיקר אם הוא חלש.

-5 –

משפחות טובות אינן חפות מתחרות וקנאה, אך יש גורמים חזקים המאזנים את טלטולי הספינה. הגורמים הם: בראש ובראשונה מידות טובות, יכולת שליטה עצמית ותחושה של קשר דם בסיסי ותחושת אחריות גדולה שאינה נותנת לנוסעי הספינה להזיק לה. במשפחות טובות אנשים מוותרים זה לזה, סולחים זה לזה, ובעיקר לא מחפשים מלכתחילה זה את זה.

-6 –

במשפחות טובות חש כל אחד ואחד כי יש לו גב ותמיכה אמיתיים מכל חלקי המשפחה. הוא יודע בירכתי לבבו שאם ייפול יהיה מי שיושיט לו יד, ואם ייכנס למצוקה כלכלית יעשו כל מי שמסביבו את כל המאמצים כדי להקימו על רגליו או לפחות לסייע לו במציאת גמ"חים או מקורות מימון.

-7 –

משפחות טובות נוהגות לקבל את המצטרפים (חתנים, כלות) בזרועות פתוחות. והן נותנות להם תחושה של חיבור אמיתי. משפחות ממש טובות נוקטות במדיניות של "אפליה מתקנת" לטובת אלה שהצטרפו, ומקבלות אותם בהערצה וללא כל שיפוט. אם למישהו זה נשמע לא נכון, שווה לנסות. זה מפיג פחדים וחששות מצד המצטרף, תורם לשלום בית ומחבר את האדם למשפחה.

-8 –

משפחות טובות תומכות בכל אחד ממרכיביהן, בכל מצב, מגיל צעיר, ולעולם לא יתנערו ממנו, גם אם הן חוששות שעלולים לחשוב שהן לא "משפחות טובות". הן יכולות להתחשב ב"מה יגידו" וזה בסדר. אך משפחות שנותנות למה יגידו לנהל אותן, עלולות לשלם מחיר כבד עד כדי איבוד התואר "משפחה טובה" והכי כואב, שבסוף הו-הו מה יגידו…

-9 –

משפחות טובות צריכות לשאת תפילה שבורא עולם ישאירן כאלה. כי לעיתים נדירות באמת יכול אחד ממרכיביהן לפגוע. ישנם מקרים נדירים בהם אדם יחיד, מניפולטור, בעל הפרעת אישיות מצליח למצוא את קווי התפר העדינים העומדים בין אדם לאדם, בין אח לאחיו ובין אישה לצרתה, ולפרום אותם. ולפתע אוהבים ייהפכו שונאים וחברים ייהפכו אויבים, ובני אדם יחושו צודקים זה כנגד זה, פגועים, חשדניים ומופלים לרעה. כי מישהו נגע במקום עדין בתוכם וחידד את שצריך לרכך. אם יודעים על כך מראש ניתן להיערך בהתאם. זה פשוט מאוד. לא לשמוע. לא להגיע לדין ודברים אודות הזולת, אך ברגע שזרע השנאה נשתל, קשה מאוד לתקן את המעוות. ועל דברים שכאלה נשאת תפילת "למען לא ניגע לריק ולא נלד לבהלה".

-10 –

במשפחות הכי טובות, עלולים להתרחש דברים לא טובים, ובדיוק לשם כך נאמר "זה קורה במשפחות הכי טובות". אך משפחות טובות באמת מתגברות על כשלים ועומדות בניסיונות, ומטפלות בזמן במי שזקוק לטיפול, ומתגבשות מול אירועים או אנשים המעמידים אותן בניסיון, והן יוצאות מחוזקות יותר, מחושלות יותר ובעיקר "משפחות טובות" באמת.

במשפחות טובות אין מושגים של חלש וחזק, איש לרעהו יעזורו ואיש לאחיו יאמר חזק. גם אם הוא חלש. בעיקר אם הוא חלש.

תוכן קשור

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד על הבמה

קבל את המגזין
ראשון למייל:

במה 69 הרב אברהם בייפוס מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה

זאת התורה לא תהא מוחלפת – "כל המבזה תלמידי חכמים"

בימים אלו של ימי הפורים הורה רבינו הגראי"ל שטינמן זצוק"ל לאחד ממרביצי התורה החשובים שליט"א שיראה להזהיר את בני הישיבה לקראת ימי הפורים, שידעו "ששום

'סגולות' לפרנסה

  בפרשתנו אנו לומדים על ירידת המן. דור המדבר לא היו צריכים להשתתף בהרצאות בנושאי אמונה וביטחון בכל הנוגע לפרנסה. היה ברור ומוחשי כל כך

'שבת שירה' – ישראל נדמין לקן ציפור

השבת הקרובה, פרשת בשלח, מכונה 'שבת שירה'. מנהגים מיוחדים יש לשבת זו, הקשורים לשירת הים וקשורים לפרשת המן. רבים אף קוראים בשבת זו פרשת המן.

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן