המשך המסע באיטליה בדרכי אבות

המשך המסע באיטליה בדרכי אבות

שלום לכם קוראים יקרים וברוכים השבים.

במסע האיטלקי בדרכי אבות, תכננו לעצור בעיר Gallipoli שנמצאת בחבל לאצ'ה. הזכרתי ברמז, שהתל אביביים מכירים שם רחוב לוחמי גליפולי. מי הם?

כהרגלינו, מיד בתום הסקירה הגיאוגרפית הקצרה, נשוב לאותם לוחמים.

השם גליפולי בתרגום עתיק הוא העיר הנקראת בטורקית בשם:Gelibolu Yarımadası . זוכרים שבערבית האות פ' מתחלפת באות ב'. הנה דוגמה חיה לשם כזה. העיר היא בעצם חצי אי שנמצא בתראקיה הטורקית – שהיא החלק האירופאי של מדינת טורקיה.

ממערב האי נושק לים האגאי ומדרום, נמצאים מצרי הדרדנלים – מיצר הבוספורוס יוצרים את הקשר בין הים האגאי והים השחור.

התנאים הטופוגרפיים של האי, שמיקומו מגן עליו מרוחות מחד, ומנגד משופע במים זכים, הם שהביאו לו את המעמד של עיר שיט בעלת שליטה מכרעת באזור, הן על השיט והכניסה לים מרמרה (כן, זאת שספינה ידועה הביאה עלינו בעיות רבות), וגם השליטה על השיט בדרדנלים. הישג משמעותי בימי הביניים, ולא פחות גם היום, עד שיש חוקרים צבאיים הסבורים שהאזור הזה הוא שיהיה אחד הנפיצים ביותר בעולם, ומי שמתעמק בעניין מריח את משיח בפתח ממש.

 

***

 

העיר היפיפייה הזו משופעת החופים הייתה מקור מסקרן לביקור, לפחות לדעת על מה רבו עליה כה רבות.

מי רב עליה? בשנת ד' תתקס"ד (לפני 818 שנים) העיר שנקראה אז קונסטנטינופול נכבשה על-ידי הצלבנים הארורים במסע הצלב הרביעי. שתי אימפריות שלטו אז באזור, האימפריה הלטינית, והוונציאנים. בהסכם חלוקת השלל העניקו את העיר לאנריקו דאנדולו שהיה שופט עליון ודוכס ונציה. אך דא עקא הצבא שלו היה חלש מדי להמשיך להחזיק בשטח, והעיר הוענקה על מגש של כסף לביזנטים.

בתחילת האלף השישי בשנת ה' קי"ד, פקדה את האזור רעידת אדמה עזה, האנדרלמוסיה שהשתלטה על האזור הביאה את השכנים העות'מאניים לנצל הזדמנות ולהשתלט על האי.

אבל עדיין לא תמו הבלהות באזור… בשנת ה' קכ"ו – 12 שנים בלבד אחרי שהעיר נכבשה על-ידי העות'מאניים, עבר על האזור מסע צלב של משפחת הקיסר הביזנטי וגליפולי נכבשה ונשלטה על-ידי הביזנטים.

11 שנים של שקט יחסי עברו על האי עד שבשנת ה' קל"ו חברו להם 2 כוחות שכשלעצמם היו מוכנים להרוג איש את רעהו, אך כמאמר הפתגם אויב אויבי הוא ידידי, כך נפגשו מחנות הגנואזים והעות'מאניים וקבעו ביניהם הסכם סיוע הדדי. שניהם יחד סייעו לסולטן אנדרוניקוס הרביעי לחזור לקונסטנטינופול ובתמורה הם קיבלו חזרה את גליפולי. והנה לנו שוב העות'מאניים שליטים באזור…

להמשיך?

 

***

 

אדלג אי אלו מאות שנים ונעצור בתקופת המלחמה העולמית הראשונה. תוהו ובוהו שורר ביבשת אירופה, יהודים נתונים למשיסה, התקפי זעם ותסכול של ההמון, מנווט ומוסט לכיכרות היהודיים. הם, כמו תמיד, המקור לצרות.

העולם נחלק למחנות, מדינות הציר שכללו את מדינות הברית העות'מאנית, וכנגדן מדינות ההסכמה בהנהגת האימפריה הבריטית האדירה.  לא ניכנס לכל מה שהיה, אך נתמקד בכמה אירועים שהשלכתם עלינו קיימת ושרירה עד היום.

הציונות – עסקניה מצאו להם כר נרחב לנצל מצב רגיש, להגשים חלומות הזויים ומסוכנים. אחת מהם הייתה רעיון הצבא עברי. בחלקלקות לשון ניסו למשוך רבים מטובי הבנים שנתפסו לחולשה רוחנית והצליחו לשכנע את הבריטים, יותר נכון, מישהו מהבריטים בעל השפעה צבאית, להקים את היחידה.

אספו קבוצת בחורים ואחרי שבועיים אימונים שלחו את האומללים להיות מובילי אספקה לצבא הבריטי במלחמתו על האי גליפולי.

המאבק היה ארוך מאוד, נמשך 10 חודשים, ובקרב נהרגו משני הצדדים מכל צד מעל 55,000 חיילים, ונפצעו מעל רבע מיליון חיילים, כשהתבוסה הבריטית הייתה כואבת ומשפילה.

אנקדוטה מעניינת מהקרב ההוא, הוא סגן אלוף צעיר בצבא העות'מאני, בשם מוסטפה כמל, שעצר כל חייל טורקי שברח מהקרב, העמידו בשוחה והביאו ללחום עד מוות. לימים התפרסם בשם אתא טורק – ונחשב עד היום למייסד טורקיה החדשה שאנו מכירים כיום.

אחרי שהבנו מי ומה לפנינו, בדקתי האם יש נקודה יהודית מסקרנת? האמת שלא ממש פענחתי תשובה כן או לא, במקרה שכזה אפנה אליכם הקוראים, אשמח לתגובתכם ומידע מעשיר מצדכם, ובע"ה נביאה בהמשך כאן במדור.

תוכן קשור

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד על הבמה

קבל את המגזין
ראשון למייל:

במה 69 הרב אברהם בייפוס מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה

זאת התורה לא תהא מוחלפת – "כל המבזה תלמידי חכמים"

בימים אלו של ימי הפורים הורה רבינו הגראי"ל שטינמן זצוק"ל לאחד ממרביצי התורה החשובים שליט"א שיראה להזהיר את בני הישיבה לקראת ימי הפורים, שידעו "ששום

'סגולות' לפרנסה

  בפרשתנו אנו לומדים על ירידת המן. דור המדבר לא היו צריכים להשתתף בהרצאות בנושאי אמונה וביטחון בכל הנוגע לפרנסה. היה ברור ומוחשי כל כך

'שבת שירה' – ישראל נדמין לקן ציפור

השבת הקרובה, פרשת בשלח, מכונה 'שבת שירה'. מנהגים מיוחדים יש לשבת זו, הקשורים לשירת הים וקשורים לפרשת המן. רבים אף קוראים בשבת זו פרשת המן.

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן