שלום לכם קוראים יקרים, ברוכים השבים למדור.
רבות מחשבות בלב איש, כשלמדתי שתכניות משתנות, זהו מבט אמוני על האמירה המקבילה, תכניות משתבשות. יהודי מאמין לא חי בשיבוש, מפני שאם כל צעד מחיינו הוא מאתו יתברך, צריך להיות בעל מחשבה משובשת לחשוב שמשהו השתבש.
יצאתי לשליחות מצוה באזור מרוחק במדינת איטליה המוכרת לכם קוראי הוותיקים, מכך שכתבתי וביקרתי בה כמה פעמים. בשליחות זו, קבעתי את לינתי במדינת סלובניה השכנה, במרחק כמה דקות נסיעה ממקום שהייתי, כשאני חשבתי שזה עניין של חיסכון כספי ניכר בהבדל מחירי הלינה בין המדינות, אך שיבוש היה במחשבתי, ובורא עולם כיוון צעדי באופן מופלא.
***
למי מאתנו לא אירע שנווט הדרכים החליט לשבות, בדיוק לפני צומת דרכים קריטית? כשהחיים נוחים בזכות הטכנולוגיה של אמצעי הניווט, ההיעדר שלהם, מורגש שבעתיים, ואם אתם במדינה דוברת סלובנית, שמעטים בה דוברי אנגלית, הגיחוך הוא שבעתיים.
לשמחתי, עמדתי בפיתוי, החלטתי שאסע לאן שארגיש שזה כיוון הנסיעה – רק שתבינו שלא היה לי שמץ מושג איך להגיע ליעד – וכך שוטטתי תוך גילוי שימת לב לצידי הדרכים בזהירות המתבקשת כנהג, ונהניתי ממדינה ישנה ועתיקה ויפיפייה ממש.
שמתי לב שאני נוסע לצד נהר קסום, הרים עם עצי עד ירוקים, נהנה ממזגן תקין בטמפרטורה חיצונית של 37^, שר שיר תודה להשם יתברך. לפתע צדה עיני שבעמק לימיני יש מצבות עתיקות… בנסיעה לא הבחנתי מה סוג המצבות… בכל זאת, מה לכהן ובית הקברות… אך משום מה זה נכנס לי לראש – ציינתי לעצמי, לשוב לבקר במקום לראות מה זה.
תוך כדי מחשבה, אני אומר לעצמי: הרי החלטת שאתה זורם עם הנסיעה, שהבורא יתברך מזמן לך שינוי, והכל לטובה… על המקום סובבתי הגה ושבתי על עקבותיי.
***
ההפתעה וההלם כשגליתי שלט בעברית: "בית הקברות היהודי" – היו עצומים. התרגשתי ואמרתי את ברכת הקברות בכוונה, אמרתי פרקי תהילים, כפי שאנו מעתירים בציוני צדיקים נשגבים, התפללתי לעילוי נשמותיהם של אחים זקנים ואחיות זקנות, שמי יודע כמה שנים טמונים הם כאן? להיכנס לבדוק איני יכול, כהן אני המצווה לשמור במשמרת קדושה את קדושתו של הסבא קדישא אהרון ע"ה, אבל תהילים ומשניות אפשר גם אפשר.
כעת הגיע עת פתירת התעלומה, מי הם יהודי העיירה נובו גוריצה? מהיכן הגיעו?
נברתי בחיפושים אודות המקום ומצאתי שנובה גוריצה היא העיר ה-11 בגודלה בסלובניה, ונחשבת לבירת אזור גורישקה. העיר ממוקמת במערב המדינה, סמוך לגבול עם איטליה.
היסטוריה:
בצד האיטלקי של הגבול, שוכנת עיר בשם גוריציה, שהיא תאומה לעיר נובה גוריצה. הערים משני עברי הגבול חיים בשיתוף פעולה בכל תחומי החיים. כשבמעבר הגבול ראיתי פליטים מאפריקה ממתינים לסדר ניירת בתחנת המשטרה האיטלקית, יש לומר שהתפעלתי מהאנושיות, שלא באה לידי ביטוי בזמן מלחמת העולם השניה עת האיטלקים פעלו עם ציר הרשע… שיתוף הפעולה מתבטא במטרופולין המנוהל בשווה על ידי מועצה משותפת.
מסילת ברזל עתיקת יומין מפרידה בין שכונות שתי הערים, ומדהים לראות תחנת רכבת בתוך בית פרטי… נתון מעניין נוסף הוא: אף על פי שהגבול עצמו עובר מספר מטרים מערבית לה. תחנת הרכבת של נובה גוריצה היא המבנה היחיד בעיר השוכן מערבית למסילה, והיא משרתת את תושביהן של שתי הערים.
נובו גוריצה ("גוריצה החדשה") היא עיר מתוכננת, העיר נוסדה בשנת תש"ח לאחר ועידת השלום בפריז שקבעה את הגבול בין איטליה ליוגוסלביה. במסגרת הסכם השלום נותרה העיר גוריציה בשטח איטליה, וכך נותקו עמק סוצ'ה, עמק ויפאווה, וצפון מערב הקראס מהמרכז המטרופוליני שלהם. רק בחודש אייר תשע"א נובו גוריצה וגוריציה חברו יחד למועצה משותפת חוצת גבולות המנהלת כאמור את המטרופולין האזורי.
העיר בנויה בסגנון אדריכלות מודרנית. וניכרת בה בניה מואצת ונרחבת.
***
הגענו לפרק שמעניין אותנו: חיי היהודים.
מאחרי מלחמת העולם השניה, אין יהודים החיים בנובה גוריצה. אך היסטוריה יהודית בגוריציה יש ויש ועדויות על כך ישנן כבר מלפני יותר משבע מאות שנה, שיהודים התגוררו בגוריציה בה.
בשנת תש"ג, לאחר חתימת הסכם שביתת הנשק עם איטליה במלחמת העולם השנייה, השתלטה גרמניה הנאצית על האזור וגורלם של יהודי גוריצה הוכרע, כשלדאבון לב, כולם גורשו אל מחנות ההשמדה.
כאמור, בתש"ח, הוקמה חומת אבן בעת הקמת נובה גוריצה בכדי להפריד בין היישובים. החומה פורקה בתשס"ד.
בית העלמין העתיק של גוריציה ממוקם בפאתי הפרבר רוֹזְ'נָה דוֹלִינָה (אנ') שבנובה גוריצה, בית העלמין בנוי בצורת משולש, מוקף בחומת אבן שהוקמה בשלהי תר"צ, שטחו גדול למדי, משתרע על שטח של כ-5,600 מטרים רבועים. שטחו הקדום גדול יותר, אך בשנת תר"נ בוצעו במקום עבודות תשתית ופיתוח דרכים ושטחו של בית העלמין תוחם על ידי הרשויות של ממלכת אוסטרו-הונגריה, ששלטה באזור. במקום מצויות כ-900 מצבות, חלק גדול מהן הועברו למקום מבית עלמין קדום יותר, או משטחים אשר היו מחוץ לתחום המגודר של בית העלמין.
רישומי הקבורות בבית העלמין ומפה מפורטת שלו מצויים בארכיון הקהילה היהודית בטריאסטה. בתוך בית העלמין גלעד לזכר הנספים בשואה. המצבה הקדומה ביותר היא משנת ר"י, ככל הנראה של בן משפחת מוֹרְפּוּרְגוֹ. מרבית המצבות המזוהות הן מלפני כמאתיים שנים, הכיתוב עליהן הוא באיטלקית ובעברית.
מֵד' מִצְעֲדֵי גָבֶר וְאָדָם מַה יָּבִין דַּרְכּוֹ. מתפלל שאזכה להפנים את הלקח.
גוט שאבעס, קוראיי היקרים.
