ברוכים השבים למדורנו, ברוכים למצטרפים החדשים.
בשבוע שעבר התחלנו לעסוק אודות יהודי הגליל העליון והגליל התחתון במדינת הגר. מבול הפניות שהחל ביום חמישי על הבוקר, לימד אותי שהעסק רציני… אודה על האמת שלא הופתעתי מכמות הפניות והתגובות על המאמר, ידעתי שמגזין 'במה' ברוך השם קנה לו מקום של כבוד בכותל המזרח של היהדות התורנית והחסידית, תפוצתו העצומה, היא במכפלות – כשאנו יודעים שכל גיליון נקרא על ידי כל בני המשפחה, ומעבר לה, בלי עין הרע.
אך מסתבר עוד עניין, שכמה ששיערתי אודות המשקעים שטמונים מתחת למושגי האוברלנדר והאונטרלנדר, המשקעים הם משקעים של ממש, כפי שרק הונגרים יודעים להכיל. וההונגרים, הא הא… יודעים להכיל, להיעלב ולזכור שנים… האמינו לי, אני שם…
***
יש מי מהקוראים הלא ירושלמים שלא שמע על קריית מטרסדורף בבירה? יש מי שלא מכיר את רעותה הקרובה קריית אונסדורף? אין. כולנו מכירים ויודעים. אבל מעטים מעמנו יודעים על מה ועל שם מי הקריות נבנו. בכדי לספר את סיפור השכונות שבין רוממה לאתרי, ובין אתרי לקריית צאנז, ניקח עט נדודים ונחזור לשוטט בחבלי הארץ היפיפיים בהם סיפור האוברלנדר מתקיים.
אני חייב להשחיל משפט מחמאה לסב סבו סל סב סבו של סבי ז"ל, שלמרות הלחץ הפיזי, למרות הטרדה בכך שנאלץ לעלות על עגלה עם סוס שבע ימים, לצאת לדרך רחוקה ולא נודעת, הוא לא התרשל, וחיפש חבל ארץ יפה, שיהיה לו כיף לקום בבוקר ולהגיד מודה אני מול נופי בראשית מרהיבים.
חבלי הארץ שבחרו להם האוברלנדרים הם מהיפים באירופה, הנסיעה בהם היא כטיול בתוך גלויה, ובימי שלגים אלו, ההנאה וקריאות ההתפעלות מיפי הדרך, המרחבים האינסופיים, הנופים המושלגים בצחור עד המשרה שלווה סטואית לנפש עייפה, הם המקום המיוחד שבו הסבא והסבתא עליהם השלום, יכלו לבחור להם למושב.
אך מעיון בספרי ההיסטוריה מסתבר שמחמאות לחוד ומציאות עגומה ושותתת דם בפועל, היא זו שהכתיבה לזקני ז"ל וזוגתו בעדן נשמתה, לבחור היכן ילונו מכאן ואילך, היכן יפרקו מטלטליהם, היכן ישכיבו את טפם, יחביאו את מעט רכושם שכלל כמה כלי בישול ותפירה הכרחיים לקיום העכשווי כאן ועכשיו.
עמדנו על כך בפרק הקודם שהתיישבות יהודים בגולה הייתה הכרח, נבעה מגירוש ממקום מושב קודם, כך שלא מדובר בתכנון מקדים של הגירה לארץ טובה ופורייה, אל ארץ בה נחלי מים. הבחירה היחידה שבה התלבטו זקנינו, הייתה: מי יהיה מוכן לקבלם כפליטים, על כל המשתמע מכך, שזה אומר, שאפילו את מעט הזכויות שהיו, במידה והיו, גם את זה הם הפסידו ובמקום החדש אליו ניאותו השליטים לקבלם, הם מתחילים מאפס.
***
כזו הייתה ראשית ההתיישבות היהודית במערב הונגריה שהחלה כפי שהזכרנו אחרי גירוש היהודים מוינה – אוסטריה או אפילו הגירוש הגדול של יהודי הונגריה מחבל ארץ שופרון, בשנת ה'ת"ל על ידי קיסר האימפריה הרומית לאופולד הראשון, שגירש כ-4,000 יהודים משטחו.
לא רחוק משם, בחבל ארץ הנקרא בורגנלנד התגוררו משפחות אצולה עתירי ממון, משופעות היו בנחלות מניבות ובאדמה פורייה, אך חסר להם כוח אדם אמין ויעיל שיטפל ברכוש שצברו. כך שהשידוך בין יהודי וינה המשכילים והחרוצים, לבין משפחות אצולה הונגריות עשירות, כמו משפחת באטיאני המפורסמת בשושלת האצולה והנכסים, או משפחת אסטרהאזי שגם ממנה יצאו נסיכים רוזנים וגבירים עתירי הון ועוד משפחות אצולה שדאגו לענייני היהודים בעיקר ממניעים כלכליים היה לתועלת שני הצדדים.
***
חיי היהודים החלו אט אט לקרום צורה, המשפחות שגורשו מבתיהם, מצאו מנוח לכף רגלם והחלו לבסס חיי קהילה תורנית למשפחות ומעגלי חברה חדשים שנוצרו במקום מגוריהם.
כדרכן של קהילות, שבמהרה מתפצלות הן ומתחלקות לקהילות נפרדות, כהיום כך גם אז, השינויים הללו לא פסחו על הקהילות היהודיות.
מכאן, ועד להתפתחות מנגנון קהילתי, ומנגנון מקביל שמאגד את האינטרסים המשותפים של כלל הקהילות המרחק היה לא רב, וכך אנחנו עדים להיוולדו של גוף שנקרא שבע קהילות שבעצם תיאר את הקמתן של שבע קהילות (בשלב הזה – כשצמיחתן והצלחתן קירבה אליהן עוד 5 קהילות מאזורים מרוחקים יותר) או אם תרצו 7 כפרים בהם התרכזו יהודים.
ואלה שמותם (לפי סדר א"ב): 1. אייזנשטט. 2. דויטשקרויץ. 3. לקנבך. 4. מטרסדורף. 5. פראונקירכן.
6. קוברסדורף. 7. קיטזה.
כפי שהזכרנו, נוספו לשבע הקהילות הללו עוד חמש קהילות מהמחוז הדרומי של הארץ, הן היו תחת חסות של אציל בשם באטיאן ממשפחתו של האציל באטיאני. הקהילות הן: 1. אוברפולנדור. 2. גיסינג. 3. גטנדורף. 4. רכניץ. 5. שליינינג.
סך הכל 12 קהילות שמנו בשיאן כמעט רבבת יהודים שרובם ככולם היו יראים ושלמים אוהבי ד' יראי אלוקים.
***
אין ספק, שהאינטרס הכלכלי והצבאי כאחד של משפחות ההון והאצולה, הוא אשר גרם להם לתת הזדמנות ליהודי החצר לנהל את המערכות הפיננסיות, כשמהר מאוד כל ענייני האדמיניסטרציה של המחוזות היו בניהול ידיים יהודיות.
היהודים היו מוכשרים לכך, אנשי מנהל וכלכלנים פנטסטיים, נאמנים. הנאמנות הזו הובילה שהם היו ספקי ציוד צבאי וסוסי מלחמה לצבאות האצולה שהתחמשו והתכוננו למלחמות חדשים לבקרים, תיווך זה הכניס הון רב גם לבני הקהילה היהודית והנה לנו קהילות שהחורבן שהומט עליהם לפני כמה דורות, העמיד אותם על הרגליים ונסך בהם עזוז ועוצמה לרוב.
התגמול המידי לנאמנות היהודית, היה מתן אוטונומיה ניהולית לקהילה, בחותמת השלטון המרכזי. היהודים, הם שמינו לעצמם את כל מה שחיי קהילה צריכה בכדי לקיים עצמה, מדיינים ושוטרים, וכלה בשוחטים ומלווי מתים (חברה קדישא), כך שכל מוסדות הקהילה, היו תחת ניהול הקהילה היהודית ובאחריותה.
***
תור הזהב אפשר לקרוא לצמיחתם של אדירי דעה ופוסקי הלכה שממימיהם אנו שותים ומרווים צימאוננו עד היום הזה, בעל הפנים מאירות מגדולי הגאונים בדורות האחרונים רבי מאיר איזנשטט זצ"ל, שהתמנה בשנת ה'תע"ז לרב קהילת איזנשטט, רבו ומאמצו של רבי יהונתן אייבשיץ זצ"ל, שהיה לו לאב כשהתייתם וסיפור חייו יכול למלא ספרים רבים. הוא אשר תיקן את תקנות שבע הקהילות (על שם ספרו מתנוסס היום בירושלים רחוב פנים מאירות בשכונת מטרסדורף שהייתה בעלת מעמד בשבע הקהילות). אנקדוטה מעניינת היא תקנה שתיקן שנשמרה עד ליומה האחרון של איזנשטט, תקנה האוסרת על משחקי קלפים מלבד בחנוכה, בפורים ובבית היולדת.
בין רבניה המפורסמים אנו מוצאים את מרנא ה"חתם סופר" זצ"ל, שבשנת ה'תקנ"ז מונה כדיין ורב במטרסבורג היא מטרסדורף… תלמידיו אחריו, ביניהם אדירי דעה כמו מרן הגאון רבי אברהם חיים שאג צוובנר שרבו עמד בחופתו מצד החתן וכינהו בתואר גאון וצדיק שכיהן כרב בקוברסדורף. גם רבינו עקיבא איגר זצ"ל הוא יליד הקהילה באיזנשטט, כשפרסומו בא לו בהמשך כרב העיר פוזנן בפולין. אבל יהודי אוברלנד יזכרו תמיד את מקום הולדתו ובצדק רב…
***
לצימוק הכתבה, ניידע את קוראי מגזין 'במה' המתגוררים בשכונת מטרסדורף או שכונת אונסדורף, כי הם חיים בשכונה ששמה התעוות. השם המקורי של השכונה הוא: קריית שבע הקהילות כשבפועל קריית מטרסדורף וקריית אונסדורף לקחו את הבכורה… דבר אחד בטוח, שבהחלט זכינו שבשכונות אלו מפכים חיים יהודיים, חיים של תורה ויראה, כשמייסדי הקהילות גדולי עולם נ"ע, מביטים אל השכונות, רחבה נשמתם ושמחה.
לא אלמן ישראל, לא נשתכחה תורה מישראל, על אף הצורר שקם עלינו ושפך דם יושבי הקהילות כמים, כשרובם עלו על המוקד בשנות הזעם, הנה דור הולך ודור בא כשהשכונות הללו מלאים דעה ותורה.
כמה מתאימים דברי הנביא ישעיהו בפרק י"א פסוק ט.: לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ד' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים.
גוט שאבעס אהובי הקוראים.
