אנחנו אומרים בכל יום בפרשת עקדה לפני תפילת שחרית, 'ויקח את האש ואת המאכלת', אחד הפירושים
המובאים בעניין זה הוא, כי אברהם
אבינו, עמוד החסד, אשר הנחיל לבניו
את מידת החסד, לימד אותנו דרך
שבכל דבר ועניין, הן גשמי והן רוחני,
כאשר משתמשים בחום צריכים לחשב
שהוא יהיה במידת המאכלת, במידה
שמועילה, מפייסת, מחזקת ולא
שורפת, חלילה. כך בכל מה שקשור
בחמימות בעבודת השם ולא במידת
הקנאות ההרסנית, כך גם בחום הגשמי,
כדי למנוע מחלות ולטפל בהן.
אביא כמה דוגמאות מהתקופה
האחרונה:
לפני מספר ימים נקראתי בשעה
לפנות בוקר לבדוק אישה מבוגרת
שסבלה מקוצר נשימה. התברר
שמספר ימים קודם לכן היא נחבלה
באופן קל באזור הצלעות והכאב
החמיר עד שגרם להגבלת הנשימה
ולצורך בחמצן ולבדיקות לשלילת
מחלה נשימתית.
התברר שלא הופעל חימום בבית
והדבר גרם לירידה בזרימת הדם באזור
שנחבל ועקב כך להחמרה חדה בכאבים
עד להידרדרות נשימתית.
מקרה נוסף: אישה שסבלה מדלקת
פרקים חמורה במשך שנים רבות
והניתוח שעברה בילדות שלה הביא
להסבר חד וקולע אותו השמיעה
האישה בצער רב: "עד היום קר לי,
גדלתי בירושלים בבית שלא היה בו
חימום כי לא הייתה אפשרות לחמם
ומאז התחילו כאבי פרקים, לאט לאט
הם הלכו והחמירו עד שהגיעה דלקת
פרקים חמורה".
חלק גדול מהמחלות הנשימתיות,
דלקות אוזניים, סינוסיטיס, דלקות
גרון, דלקות בדרכי השתן ואף מחלות
עור כולל זיהומים ואקזמה, המופיעים
בתקופת החורף נובעים מחימום שאינו
מספיק ואינו מנותב נכון לפי שעות
היממה, כאשר הבדלי הטמפרטורות
חדים במיוחד באקלים שלנו ובפרט
כשעדיין לא יורדים גשמים כראוי
נובע מחוסר תשומת לב, חוסר חשיבה
מכוונת יותר מאשר סיבות כלכליות.
• • •
נסיים את המאמר השבוע בסיפור
חסידי המחדד את מסוכנות הקור בכלל
ובפן הרוחני בפרט. רבי ישראל בעל שם
טוב הקדוש זיע"א נסע עם תלמידיו
חבריא קדישא ליד גדות הנהר. לפתע
ביקש הבעל שם טוב מבעל העגלה
לעצור והראה לתלמידיו כיצד נערים
גויים ציירו על הקרח שכיסה את הנהר
סמל טמא של עבודה זרה.
הסביר הבעל שם טוב הקדוש:
"תראו מה כוחו של קור: מים
המטהרים שהם מקווה הופכים לדבר
שאפשר לצייר עליו כל דבר ואף הפוך
מהקדושה, ח"ו".
אנו צריכים לזכור שכל דבר גשמי
צריך ללמדנו על הנהגה רוחנית נכונה,
בבחינת "מבשרי אחזה אלוקה".
במאמר בשבוע הבא נביא את
טמפרטורות החימום המומלצות
להשאיר בבית בחודשי החורף, בהתאם
לגילאי הילדים.
