ניצול כל שניה
מסמך נדיר בכתב יד קדשו של רבן של ישראל שליט"א המתפרסם בזאת לראשונה, מגלה את סדר לימודו של רבינו שליט"א בלילות, כפי שהרחבנו במדורים קודמים.
את הסיבה לכך שרבינו שליט"א העלה על גבי הכתב את סדר לימודו בלילות, סיפר לי בנו, הגאון רבי יצחק שאול שליט"א:
כל השנים רבינו שליט"א היה קם ללמוד בלילה בביתו ולומד את כל 'חובותיו'. לפני כעשר שנים, לאחר שהרבנית ע"ה נפטרה ובנו הגאון רבי יצחק שאול שליט"א עבר להתגורר בדירה הסמוכה למעונו, רבינו שליט"א לומד בלילות בדירת בנו.
אירע פעם שבני הבית של הגאון רבי יצחק שאול שליט"א לא ידעו איזה ספרים להכין לרבינו שליט"א ללימודו בלילה וארך מספר רגעים עד שהביאו במהירות את הספרים. רבינו שליט"א אשר כל רגע יקר מפז בעיניו, העלה על גבי הכתב את רשימת הספרים הנצרכים לו ללימודו בלילה על מנת שלא יתעכב ולו רגע קט.
במסמך הנדיר מופיעה שורה באמצעו בו רבינו שליט"א כתב את סדר הברכות. הסיבה לכך הינה משום הקפדתו של רבינו שליט"א להשלים באופן ודאי מאה ברכות בשבת. בחיי חיותה של הרבנית ע"ה היא הייתה קמה באמצע הלילה ודואגת יחד עם רבינו שליט"א להשלמת מאה ברכות.
לאחר הסתלקותה רבינו שליט"א נכנס לבית בנו ללמוד ותוך כדי מגיש לו את הברכות, לכן רבינו שליט"א פירט על גבי הכתב את סדרי הלימוד ואת סוגי הברכות בשביל מאה הברכות.
בלי הנחות וויתורים
בכל פעם אני מתפעל מחדש מהלימוד המופלא שמנחיל לנו רבן של ישראל שליט"א בעצם לימודו וקביעותיו. בערב ראש השנה מסיים רבינו שליט"א לימוד מסכת קידושין וחצי ש"ס ובערב פסח את לימוד הש"ס כולו. מדובר בימים הלחוצים ביותר בשנה מהרבה בחינות, אבל רבינו שליט"א לא מוותר. הוא אינו ממתין להתחיל את המסכת הבאה ביום ראשון של החג, אלא כבר באותו היום מתיישב רבינו שליט"א ולומד את המסכת החדשה, כך בערב ראש השנה וכך בערב פסח מגיע עד דף י' במסכת ברכות. יש בכך לימוד עצום ונפלא לכל אחד ואחד.
לימוד ה'חובות' בימי חול המועד
גם בימי חול המועד כאשר משפחתו של רבינו שליט"א הייתה מוכרחת לצאת מהבית מחוץ לעיר ורבינו שליט"א טרם סיים את לימוד כל 'חובותיו', לדוגמה כאשר נסעו לרבינו מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל והרבנית ביקשה לצאת, רבינו שליט"א לקח עמו את הספרים שעוד לא למד באותו יום, ירושלמי וכו' ובכל מקום שהרכב נעצר, ברמזור ובתחנה, מיד המשיך ללמוד עוד מחובותיו.
"אבא לא שכח לרגע את ה'חובות' שצריך לסיים", סיפר לי בנו, הגאון רבי יצחק שאול שליט"א, "וגם כאשר עלינו לבית של סבא (מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל), אמר לי באוזן: 'החובות עוד לא נגמרו'. זה הלך אתו לכל מקום עד שסיים את לימוד החובות".
במה היה טרוד רבינו שליט"א בליל בדיקת חמץ
שני סיפורים מדהימים יש מרבינו שליט"א ומהרבנית ע"ה כפי ששמעתי מפיה, המלמדים אותנו מעט מושגים בחובת הזהירות העצומה הנדרשת במידות בין אדם לחבירו.
את המעשה הראשון סיפר לי חתנו של רבינו שליט"א, הגאון רבי דוד אפשטיין שליט"א, מראשי ישיבת "תורה בתפארתה". לפני כשלושים שנה עלה עם אשתו, בת רבינו, לאחר בדיקת חמץ לבית רבינו שליט"א, לראות מה נשמע ואם צריכים עזרה.
רבינו שליט"א אמר להם: היה פה יהודי באמצע שבדקתי את החמץ, בא להגיד משהו ובגלל שהייתי באמצע הבדיקה לא יכולתי להתייחס ולהשיב לו כהוגן. אני חושב שאולי הוא נפגע מכך ואני רוצה ללכת אליו הביתה ולפייס אותו, לבקש ממנו סליחה. תבררו לי בבקשה איפה הוא גר.
מיד ביררו היכן הוא מתגורר, מצאו את הרחוב אבל לא ידעו איזה מספר בנין. רבינו אמר, אלך עכשיו ואחפש בכל בנין עד שאמצא אותו.
סיפר לי הגר"ד אפשטיין שליט"א: הלכנו יחד, רבינו עלה בנין ראשון של הרחוב כל קומה עד הקומה האחרונה ולא מצא את המשפחה, וכך המשיך מספר בנינים כשרבינו שליט"א עולה בכל בנין את כל הקומות עד שסוף סוף מצאנו את בית המשפחה. אותו יהודי כבר היה עם בגדי שינה וכל כך התרגש למראה רבינו, הוא גם לא הבין מה פתאום רבינו טרח להגיע אליו, אך רבינו ישב ודיבר אתו, התפייס עמו עד שראה שהכל בסדר וחזר הביתה.
את כל זה עשה רבינו שליט"א בליל בדיקת חמץ, וזאת כאשר רבינו שליט"א מסיים בדיקת חמץ עם כל ההידורים וההקפדות ההלכתיות לא לפני השעה אחת עשרה בלילה. ללמד אותנו בין אדם לחבירו מהו.
חשבון הנפש של הרבנית ע"ה
הרבנית ע"ה סיפרה לי, בשנת תש"ע, היה זה בחג הפסח האחרון לחייה: הרגשתי כל כך לא טוב פתאום בפסח, סבלתי מכאבים וייסורים נוראיים, נתנו לי משחות וכלום לא עזר. עשיתי חשבון הנפש על מה ד' כך עושה לי, אולי ציערתי מישהו.
נזכרתי שבכל שנה אני מקבלת חרוסת מיוחדת מאישה ירושלמית ולאחר מכן הייתי מביאה מהחרוסת הזאת לאישה אחת. השנה, האישה הירושלמית לא הביאה לי משום מה והייתה לי כזאת כמות קטנה אז לא הבאתי לאותה אישה שאני מביאה לה בכל שנה. חששתי שאם אביא מהכמות הקטנה שיש לי לא אשאר לנו כלום מהחרוסת. כעת חשבתי, אולי מהצער שנגרם לאותה אישה שלא הבאתי לה השנה חרוסת, נגרמו לי כאלה ייסורים.
מיד אחרי החג לקחתי בקבוק יין, ארזתי יפה הוספתי עוד מתנה ושלחתי לה עם ברכה מיוחדת ופייסתי אותה. באמת הוברר לי לאחר מכן שהיא לא הבינה מה קרה השנה שלא הבאתי לה חרוסת. מיד לאחר שפייסתי אותה עברו לי הכאבים!
הלוואי ונלמד מעט מהזהירות המופלגת במידות בין אדם לחבירו עליהם כה הקפידה הרבנית הצדקת ע"ה.
