כקש"ת מרן אדמו"ר הרה"ק רבי גדליה משה מזוועהיל זיע"א, בנו של הרה"ק רבי שלומק'ע זיע"א, נמנה על אחד הצדיקים הקדושים והטהורים, מדור קודם שהתהלכו בינותינו, פאר מקדושים, דמות קמאית רחימא ושגיבה, עובד ד' בדרגה עילאית בכל חושיו וכוחותיו, ראשו הגיע השמיימה אך הוא התהלך בפשטות, בצניעות וענוה.
למרות היותו משופע ומלופף בייסורים, התמסר כל כולו במסירות נפש עילאית לכל יהודי באשר הוא, כארי יתנשא להחיות לב נשבר ולהרנין נפש נדכאת, פעל בכל כוחו להאיר את רוחם של יהודים אלו, בשארית כוחותיו, רומם נפשות ישראל לפסגות נעלות רמות.
עם הסתלקותו נתפרסם שמו כפועל ישועות – צדיקים במתתן קרויים חיים – מקום ציונו מהווה תל תלפיות ואבן שואבת להמוני בית ישראל.
* * *
דודי-זקני הגאון החסיד רבי דוד שלזינגר זצ"ל, מדמויות ההוד בירושלים של מעלה, מגדולי מרביצי התורה בישיבת 'בית אברהם' סלונים, עוד זכה לחסות ולשהות במחיצת הרה"ק רבי שלומק'ע מזוועהיל זי"ע ולאחר מכן אצל בנו הרה"ק רבי גדליה משה זי"ע. הוא זכה לקרבת שני הצדיקים, בהיות שעמדו על טיבו בימי בחרותו וידעו כי ירא שמים הוא היושב אוהלים ביגיעה והתמדה.
אוהבן של ישראל
שאלנו את הגאון החסיד רבי דוד, על התופעה הפלאית, שמשנה לשנה, שמו של הרה"ק מתפרסם כפועל ישועות דווקא לאחר פטירתו, ושיירות עולות בתדירות להשתטח על מקום ציונו של הרה"ק רבי גדליה משמה מזוועהיל זי"ע.
פתח דו"ז הגאון החסיד רבי דוד זצ"ל בנועם שיחו ואומר בהתרגשות: "אם באנו להעלות אמרות טהורות ממשנתו של הרה"ק רבי גדליה משה זי"ע, אקדים ואומר על התופעה הפלאית בשנים האחרונות, שציון קדשו התפרסם מאד, ומתקיימת עליה המונית על יד הציון שבבית החיים בשיח-באדר, לא רק ביומא דהילולא, אלא בכל ימות השנה, עולים יהודים בכל רחבי הארץ בביה"ח להשתטח ולהעתיר בתפילה ונושעים. יש סיפורים רבים מיהודים שזכו לישועה, אין זאת כי אם מכוחו הגדול מאהבת ישראל שבערה בקרבו, ומסר נפשו עבור כל יהודי. ואת הדברים זכיתי לראות בעצמי. לא יאומן האיך לא היה מסוגל לשמוע על צרה של יהודי. ואם בחיי חיותו כך, הרי שצדיקים במיתתן קרויים חיים, ואם יהודי בא להעתיר בתחינה על ציון קדשו, הרי שגם שם אינו מסוגל לשמוע צרתו, ופועל בעליונים.
"זאת ראיתי בעצמי האיך מיצר בצרתן של ישראל, כאילו והדבר היה צרה שלו. אחד מבני משפחתי מעשירי ומחשובי ירושלים נהפך עליו הגלגל רח"ל והיה במצב קשה עד כדי פת לחם ובא להזכיר עצמו אצל הרה"ק רבי גדליה משה זי"ע.
"מששמע את הדברים הוא לא יכל להירגע. הוא סובב נסער כל כולו, 'עד כי כך שעשיר זה נשאר ללא לחם'… גם בלילה לא יכל להירדם מכך. נוו"ב הרבנית הצדקנית שהבחינה שאינו יכול להירדם שאלה: מה קרה? אך הוא ענה לעומתה: 'הלא פלוני נמצא בצרה גדולה איך יכולים לישון? הבה נאמר שנינו תהילים יחדיו עבורו. וכך ישבו שעות רבות באותו הלילה התפללו ואמרו תהילים".
חשיבות טיפת דם של יהודי
העלה הגה"ח רבי דוד זצ"ל מאוצרות לבו, ומספר: "רבי נחום רבינוביץ סיפר, שבימי מלחמת השחרור, שנת תש"ח, לבו הרחום של הרה"ק רג"מ זי"ע לא עמד, והתפתל מצרות ישראל ומדם יהודים הניגר כמים. כשכולם התפללו והעתירו שלא יישאר ה'כותל המערבי' בידי הישמעאלים ולגאולה השלמה. אך הוא תפילה אחרת היתה עמו, 'העיקר שלא ישפך טיפת דם יהודי'… 'איך אוכל ללכת לכותל ואשה תבכה על בנה שנהרג לשחרורו', טען הרבי זי"ע. בעדינות נפשו הטהורה לא סבל זאת.
"באותם ימי מלחמה בשנת תש"ח, שהה הרה"ק רג"מ זי"ע במקלט בבית ישראל, והיו שם הרבה אנשים נשים וטף, בחוץ היה המצב נורא ואיום והרבה נפשות נפלו, רח"ל. וסיפר הרה"צ רבי יהודה לייב סלאנים זצ"ל, ששהה אז במקלט יחד עם הרה"ק זי"ע, שהיתה שם במקלט אשה שלא היתה שפויה וביזתה את הנמצאים שם, וסבלו ממנה מאד. היו שם כאלו שרצו לשולחה ולגרשה משם, אוי אז הגיב הרה"ק זי"ע והורה שלא יפגעו בה, באמרו: 'דער טאטע זכרונו לברכה האט געזאגט, אז מיט בזיונות קען מען אפקומען דעם טויט'. – 'אבי ז"ל אמר, שבביזיונות יכולים להינצל ממיתה'.
"והוסיף הרה"ק וסיפר, שפעם חלתה אחותו מאד, עד שהיתה מסוכנת רח"ל, ואביו הרה"ק רבי שלומק'ע זי"ע, הלך אז לתבוע חוב מאשה ששכרה חנויות מהקהילה שם, והאשה ביזתה אותו מאד, וכשחזר אביו הביתה הבריאה בתו. וכשחלתה פעם נוספת הלך אביו הרה"ק גם לחפש ביזיונות, ולא נזדמן לו ושחל"ח רח"ל".
התבטלות אין קץ
המשיך רבי דוד שלזינגר זצ"ל ותיאר את שזכה לחזות במו עיניו: "לא יאומן האיך התבטל בפני כל איש באשר הוא, מחשובי הרבנים ועד אחרוני הקבצנים. בענוות חן ובמסירות אין קץ התמסר לכל מי שראה. בני ירושלים ידעו על אבן-פינתו של רבינו, שמשם שואבים רוחניות וגשמיות גם יחד.
"מרוב ענותנותו ישב תחילה בכותל מערבי. הגבאים ביקשו ממנו לישב במזרח, אך הוא לא איווה בשום אופן וענה בצחות, שאם ישב בכותל מזרח יוכלו להוריד אותו ממקומו אולם ממערב לא יוכלו להזיז אותו יותר.
'בואו אליי, ותיוושעו'!
הגאון החסיד רבי דוד זצ"ל הפטיר ואמר: "כפי שהתחלתי ואמרתי בתחילת הדברים, אין לי כל ספק, ואת זאת ראיתי בעצמי, מסירותו לכל איש מישראל, זוהי הסגולה הגדולה בתפילה שעל ציונו הקדוש, שמעתיר בפני כל מי שבא להשתטח ולהתפלל שם. זכותו הגדולה תגן עלינו ועל כל ישראל. אמן".
