השיחה האחרונה: ניגשתי לפינה ופרצתי בבכי

 שיחתו האחרונה של הגאון הגדול רבי משה מרדכי חדש זצוק"ל, ראש ישיבת "אור אלחנן", בשב"ק פרשת מטות תשע"ו, בישיבתו הקדושה * נלב"ע כ"ח תמוז

 

אני עומד לדבר דברים כדבר איש אל רעהו, אפשר לקרוא לזה שאני 'פושט את הפראק', משום שאני חושב שהדברים יהיו לתועלת.

בהיותי נער צעיר בישיבת חברון, בסוף זמן קיץ תשי"ז, בסוף שיעור ג', הייתי בן שבע עשרה (התחלתי ללמוד בישיבת חברון בגיל ארבע עשרה), הרגשתי שלא כ"כ הולך לי, שלא מספיק ניצלתי… למדנו אז מסכת גיטין והרגשתי שאני לא יוצא מהזמן עם כל התכניות שתכננתי בתחילת הזמן. שלא תחשבו, למדתי אז בצורה שהרבה מהיושבים פה היו אומרים שאני לומד מצוין, אבל ציפיתי ליותר, חשבתי שאני מסוגל ליותר.

אני זוכר (תיאר בדמעות), איך ניגשתי לפינה במקום שלא יראו, ופרצתי בבכי… קיבלתי על עצמי להתחזק בלימוד בסוף הזמן. בבין הזמנים נסעתי לציון הרשב"י וקראתי על הציון בבכיות נוראות את כל ספר התהילים.

באלול למדו אז בישיבה פרק האומר, וקיבלתי על עצמי ללמוד בזמן אלול מפרק האומר ועד סוף המסכת, לבד בלי חברותות. זה לא עצה טובה, אבל בזמנו חשבתי שכך אצליח לסיים את ההספקים. למדתי בהתמדה עצומה. חשבתי שאף אחד לא שם לב, אבל אחרי כמה ימים ניגש אלי מורינו הגאון רבי אהרן כהן זצוק"ל, ראש הישיבה, ואמר לי ששם לב שאני לומד בהתמדה גדולה. סיפרתי לו מה שעבר עלי ואת הקבלה שלי, הוא שאל אותי איך אני לומד, ועניתי שאני לומד באופן יסודי את הגפ"ת עם המהרש"א, ובנוסף הר"ן והרא"ש. הוא המליץ לי להחזיק גם רשב"א מתחת הגמרא אם יהיו לי קושיות, הוא אחז שההערות של הרשב"א מאוד יוסיפו לי. בתקופה הזו עשיתי שטייגען גדול והייתה לי עליה עצומה בסייעתא דשמיא.

 

***

 

יש בחורים שאומרים לי שהם לא יכולים, אני יודע שיש לכל אחד ואחד כוחות מיוחדים, אף אחד לא יצליח לשכנע אותי שאין לו כוחות! מקסימום הוא יצליח לשכנע שהוא מדבר דברי עצלות.

הקריאה היא לכל אחד ואחד מבני החבורה: "אל תאמר נער אנכי", תגלו את הכישורים והכוחות שבכם ותנצלו אותם. נכון שבהתחלה זה לא קל, 'שכל ההתחלות קשות', אבל 'קבלו עליכם – ומכאן ואילך יערב לכם'.

"אל תאמר נער אנכי!" – – –

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן