ההסברה הרשמית של מדינת ישראל מנסה ליצור משוואה בין מפלצות החמאס, שגילו פרצופם המכוער בהשתוללות צמאת הדם שביצעו בשמחת תורה שנה זו, לבין הגרמנים הנאצים שבצעו את חורבן יהדות אירופה על כל המשתמע.
מלבד שאין זו השוואה מועילה, כי, בעוד שההשוואה לדעאש נכונה ופועלת כי העולם עדיין זוכר את אכזריותם החייתית של רוצחי דעאש, ההשוואה לחורבן שביצעו הנאצים אינה יעילה כי העולם כבר שכח זה מכבר את החייתיות הנאצית ואין זה אומר מאומה לרוב השומעים בעולם. לא תמיד השוואה לדבר שנראה לעורך ההשוואה מזעזע מאוד פועלת בכיוון הרצוי, לפעמים פועלת היא בכיוון ההפוך.
מספרים שה"חפץ חיים" התלונן לפני רבנו חיים עוזר גרודז'ינסקי, שרבים המקפידים מאוד לא לאכול חזיר מזלזלים באיסורי הלשון וביקש שיכריז בכנסיה הגדולה שדיבור לשון הרע חמור כמו אכילת חזיר. ענה לו ר' חיים עוזר: האם כבודו רוצה שיתחילו לאכול חזיר? כלומר: מי מבטיח לך שהם יבינו שלשון הרע חמור כמו אכילת חזיר, אולי לשון הרע יישאר אצלם במקומו ורק יחשבו שטעו כשחשבו שאכילת חזיר הינה איסור חמור…
מלבד זאת אין הדברים נכונים.
רמח"ל לימד אותנו שיש ללמוד דברים לפי מחלקותיהם דבר דבור על אופניו.
***
האירועים מסמרי השיער של השתוללות ישמעאלי החמאס בשמחת תורה אינם ברי השוואה, עם כל נוראותם והזעזוע הנגרם מהם לכל בר דעת ולכל בן אנוש, למה שהתרחש בזמן חורבן יהדות אירופה, על ידי רוצחי אדום, לא בכמות לא באיכות ולא במהות.
הגם שהחוקרים יסבירו את מקור שנאת הגרמנים ליהודים בתאוריית גזע, שעל פיה היהודים הם הגזע הנחות המחליא כביכול את המין האנושי, והם "הארים" הגזע העליון, אין זו אלא אחיזת עיניים. אכן, הייתה גם תיאורית גזע, במסגרתה זלזלו בעמים הסלאביים ו"על הדרך" הרגו צוענים, אך לא תאוריה זו הייתה העיקר, שאם אכן זו הייתה הסיבה וזה היה השורש, היה מקום לצפות שיאספו את היהודים ויהרגו אותם, אך הם התעללו בהם וניסו להשפילם. הם הרעיבו אותם במתכוון, הם ביזו את כלי הקודש, ולחמו מלחמה מיוחדת כנגד סמלים יהודים כמו זקן טלית תפילין ספרי תורה ובתי כנסת. פעמיים בשנה ערכו הגרמנים הצגה בה תלו עשרה יהודים במקומות רבים במחוזות שלטונם. בפורים ובחג השבועות. בפורים נקמו את תלייתם של עשרת בני המן ובחג השבועות נקמו את קבלת עשרת הדיברות על ידי היהודים ובכך החדירו לעולם את המוסר היהודי כלשונם.
אחד המקומות היה זדונסקה וולה, שם תלו בחג השבועות תש"ב עשרה יהודים ובראשם ר' שלמה ז'ליכובסקי. ר' שלמה ז'ליכובסקי היה מלמד דרדקי וחזן. שלמה ותשעה מחבריו נתפסו והובאו לכלא הגסטאפו בערב חג השבועות. משראה לקראת מה הם הולכים, החליט עם חבריו לערוך בערב חג השבועות מעין יום כיפור. צמו והתפללו תפילת נעילה כשאת הקטע האחרון השאיר למחרת. בחג השבועות, עת הובילו אותם לתליה, פתח ר' שמעון בתפילת אזכרה אלוקים ואהמיה, כביום הכיפורים, כשכל העדה עומדת וצופה. והגרמנים התפוצצו מזעם, הם חשבו שיהיה זה מעמד השפלה ור' שלמה הפך את המעמד למעמד של רוממות.
מעמד זה מסמל את המאבק האמיתי. היתה זו מלחמה על המהות. מי העם האמור להוביל את האנושות הגרמנית עם כל הכרוך בו או העם היהודי עם מוסר התורה ועשרת הדברות.
מלבד זאת כל התנהגות חייתית שיכולה לעלות על הדעת וגם מה שאי אפשר לעלות על הדעת, כל עינוי וביזוי אפשרי בוצע על ידי הנאצים במסגרת חורבן יהדות אירופה, בכמות, בהיקף ובאיכות שאין אירוע בעולם שיוכל להיות בר השוואה.
***
זאת ועוד. ישנו הבדל עמוק בין שנאת עשיו לשנאת ישמעאל. בעוד שישמעאל הורג ושוחט מתוך פראות חייתית. שהרי נאמר "והוא יהיה פרא אדם", עשיו עושה הכל מתוך חכמה, שנאמר "והאבדתי חכמים מאדום" ונאמר "חכמים המה להרע".
פראותו של ישמעאל היא שגרמה להם לא להוציא את תוכניתם המסודרת אל הפועל. הם תכננו משהו הרבה יותר גדול ומשמעותי, הם רצו לבתר את מדינת ישראל, להתאחד עם הגדה המערבית ולהתבצר לזמן ארוך מאוד עם הרבה בני ערובה. הם הביאו איתם נשק ומזון לזמן ארוך, אבל כשראה הפרא דם החל להשתולל. וכבר אמר ה"חפץ חיים", כיון שנאמר "והוא יהיה פרא אדם" פירוש הדבר שגם אם ילמד וישכיל ויהיה רופא מדען או מהנדס, יהיה "פרא רופא" ו"פרא מדען" ו"פרא מהנדס". וזאת ראינו, שיש בכוחו להפעיל מערכות מתוחכמות, אך הפרא שבתוכו משתלט על הכל.
אצל הגרמני דבר כזה לא היה קורה. הכל התנהל לפי תכנית וסדר. לא מתוך פראות ושלהוב יצרים. פרימו לוי כותב: "וכי פגשתם פעם אדם שמכה את חברו מכות רצח בלי לכעוס, סתם משום שכך יש לנהוג?" וכיון שכך, יכלו לפעול בשקט, כך שבהונגריה בשנת 1944 לא ידעו כלל על השמדת יהודים ולא שמעו על אושוויץ.
מה שעוללו רוצחי החמאס הוא דבר נורא. זה היה אירוע ישמעאלי טיפוסי כפי שיש לצפות ממי שמכונה "פרא אדם".
הנאצים פעלו מתוך שנאת עשיו שעליה נאמר "הלכה היא בידוע שעשיו שונא ליעקב", הלכה היא שפה שכלתנית ומשפטית. מה פירוש "הלכה היא בידוע", אם לא שזו הלכה מתוך ידיעה – מתוך תכנית מושכלת. והלוא הם הם אותם גרמנים משכילים ומתורבתים, הם פעלו מתוך הידיעה ולא מתוך סערת יצרים שלא כמו אצל ישמעאל.
נקודת הבדל זו בולטת מאוד בכל השוואה שיעשו בין איזה צד של החורבן הגדול לבין התנהגותם הפראית של רוצחי החמאס.
ויודגש – אין בכוונת הדברים לגרוע ולו במשהו מחומרת התנהגותם של רוצחי החמאס ומהזעזוע והכאב שעוטפים אותנו, אך צריך להניח כל דבר במקומו.
