מכתב גלוי לטייס הקרב המשמש כשר הדתות

 

שלום לך מר מתן כהנא.

מתוך האזנה לדברי כבוד השר בהופעותיו הציבוריות, התעוררתי לנסות ולעורר את תשומת הלב של כבודו לכמה נקודות מרכזיות.

  1. כבודו לא חדל לדבר על השינויים שעומד הוא לערוך בכל תחומי הדת במדינת ישראל. לא אדבר על כך שמוזר הדבר שבזמן כה קצר הספיק כבודו ללמוד את כל הנושאים (שחובקים מאות אלפי כרכים בספרית הנצח של העם היהודי) עד כי אינו רואה אפילו צורך להתייעץ עם גדולי תורה מוכרים ומחליט לבדו עם צוות יועציו וחבריו הפוליטיים מה יש לעשות. אדבר רק על המושג "רפורמה" שכה חביב על כבודו, מושג שמרבה הוא להשתמש בו.

כבודו מתכונן לערוך "רפורמות"… איך כבודו המופיע כמומחה ליהדות לא שם לב כי השימוש במושג הטעון הזה מפליל אותו ואת תוכניותיו. הרי לאור השימוש הנרחב במושג הזה אין צורך שיריביו בכנסת יחזרו פעם אחר פעם ויאשימוהו בהצטרפות לתנועה הרפורמית שאנשי המזרחי, הפועל המזרחי וכל אדם דתי ראו בה תנועה מסוכנת המחריבה את היהדות. האמנם "רפורמה ביהדות"? האם חוזרים אנו לברלין של אברהם גייגר ולפניו – של משה מנדלסון?

 

  1. באחד ממסעותיי בשבילי פולין הדוויה הזמינו אותי ואת קבוצתי להשתתף ב"טקס" סיום מסע שערכו קבוצת קציני צה"ל גבוהים. ה"טקס" התקיים בבירקנאו וגם אני הוזמנתי לשאת דברים באותו אירוע. הדוברים השונים, כולם קצינים גבוהים מאד, הקריאו מן הכתב, ובחלק מהמקרים צורת הנאומים היתה מביכה… אני דיברתי כהרגלי בעל פה, תוך כדי שציטטתי כמה פסוקים וכמה מקורות. ניגש אלי קצין גבוה שמלבד דרגתו הבכירה ענד גם כנפי טייס והוא בכבוד ובדרך ארץ הביע את התפעלותו מהיכולת שהופגנה של ציטוט המקורות בעל פה. אמרתי לו: אינך מתפעל מהדבר הנכון. מה מקצועך? – ענה לי – טייס אף-16. שאלתי: האם בכל פעם שאתה מתיישב בקוקפיט ומביט אל המסכים שלפניך אתה מסתכל בספר ההוראות לפני כל פעולה? ודאי שלא. מדוע? – כי אתה יודע בעל פה את מה שקשור למקצוע שלך. ובכן, אתה יודע את המקצוע שלך, ואני – את שלי. אין בזה שום דבר מיוחד. המיוחד הוא שאני איני מנסה להטיס אף-16 ואילו אתם מנסים לדבר… אם כל אחד יתמקד במקצועו נחסוך הרבה מבוכה.

ואלה דברי אליך אדוני השר. התמקד במה שאתה מומחה בו, ואיני יודע בדיוק מה הדבר. אבל דבר אחד כבר הוכחת, הלכה ותורת ישראל אינם הצד החזק אצלך. אין זו האשמה, הרי איש לא ציפה שתהיה מומחה ליהדות כמו שאיש לא ציפה משר בריאות כלשהו שיכנס לבצע ניתוח לב או מח. הרי בשעה שאחרים ישבו בישיבות ולמדו אתה היית לוחם בחיל האוויר. הבעיה הקשה מתחילה כשאין כבודו מכיר בכך ומנצל את הכח הפוליטי שהופקד בידו לפעול על פי הבנתו הלא מקצועית.

 

  1. כבודו דיבר על הצורך לקרב.

כאן מדובר בסיסמא שבנויה על חוסר ידע ועל העלבה מיותרת.

ברצוני להזכיר לכבודו כי הכותב הינו אדם חרדי שגדל בבית חרדי ולמד במוסדות חרדיים ומחנך את ילדיו להיות מה שמכונה חרדים.

הכותב הקדיש את השנים היפות בחייו לעולם הקירוב. במסגרת זו הכרתי "חרדים" רבים מאד שעשו כך. מצד אחד – אנשים שהקדישו את נעוריהם ואת כוחותיהם האינטלקטואליים לקירוב רחוקים. ומצד שני – בעלי הון חרדים שהזילו מכספם לממן את פעילות הקירוב של עשרות רבות של ארגונים שעסקו ועוסקים בכך בכל רחבי העולם. מה שהניב פעילות קירוב שהקיפה מאות אלפי מתקרבים מכל החוגים ומכל הגוונים ומכל רמות האינטליגנציה. יש בין הקרובים אלי תלמידי חכמים שיכלו להימנות בין ראשי הישיבות המפורסמים ולקנות שם כגדולי תורה, אך בחרו, בהוראת גדולי הדור ובהנחייתם להקדיש חלק ניכר מזמנם לקרוב רחוקים.

יש אמנם כאלה שחושבים שהדרך היחידה לקרב היא לנגוס ביסודות התורה כדי להתאימה אל ההמונים, אך עולם הקירוב החרדי הוכיח שלא רק שאין צורך לוותר על קוצה של יו"ד של הלכה כדי לקרב רחוקים, אלא אדרבא, דווקא אותם "מתקרבים" אינם מעוניינים בחצאי אמת ובריכוך ההלכה. רוצים הם שנתייחס אל כל אחד מהם כאל אחד מן השורה, בלי הנחות.

הסיפור כאילו יש צורך להקל בהלכה ואף להעלים עין מאיסורים כדי להקל על המתקרבים לבלוע את הגלולה נובע או מאי ידיעה, או מכך שהמקרבים החדשים האלה בעצמם רואים במצוות ובתורה עול כבד שיש להקל על משאו… משתמשים הם במתקרבים כדי למלא את מאווייהם שלהם, ועל ראש הגנב בוער הכובע.

מכל מקום בְּדַּבֵּר כבודו ברחימאיות על הצורך להקל כדי לקרב, הראה כי אינו מכיר את השטח, וכי שולף הוא סיסמאות אותן שמענו לפני ארבעים שנה כשהתחלנו בפעילות הקירוב והתעלמנו מהן, מן הסיסמאות. והנה הוכח כי העם המיועד להתקרב שווה יותר ממה שאתם מעריכים אותו. המתקרבים הפוטנציאליים אינם מעוניינים ביהדות מרוככת וכמו שאין לומדים סוגיות כ"תקפו כהן" או סוגית "חרדל" או "תגרי לוד" באמצעות "קומיקס", כך כל הדיבורים אודות הצורך בהקלה לשם קירוב, בסגנון שהשמיע כבודו אין להם שחר. ויותר מזה, הדברים מהווים עלבון קשה לציבור המתקרבים ולצבור המתקרבים הפוטנציאליים.

 

  1. כבודו לעג על חרדת החרדים וטוען כי מי שמאמין אינו חרד. אומר שני דברים:

 

  • כנכד למי שעבר את המחנות בלי להכניס לפיו מאכל אסור, ויחד עם זה היה יהודי חרדי והיה חרד שמא ואולי לא יצא ידי חובת קונו, יכול אני למחות ולומר שגם דברים אלה נובעים מחוסר הבנה. האם היו הוא והמונים כמותו בלתי איתנים באמונתם? של נעליך מעל רגליך… וכי תאמר שאין צורך להיות חרד מתאונה ולעמוד ברמזור אדום? וכי מי שעוצר ברמזור סימן שאינו מאמין ביכולת הנהיגה שלו? וכי תאמר שמי שחרד מחיידקים (כולל קורונה) אינו מאמין מספיק ביכולת גופו להתגבר עליהם, ושאין צורך לקחת תרופות? אלא שיש אנשים שחרדים מחיידקים פיסיים ויש כאלה שחרדים מחיידקים רוחניים. ההבדל בין השנים הוא רק זה: אלה שאינם חרדים מיצר הרע ומעבירות אינם מודעים לנזקים שהיצר והעבירות גורמים, ולא שום דבר אחר.

בנקודה זו רק אצטט את הגמרא בגיטין האומרת שבענין דברי תורה נאמר "אשרי אדם מפחד תמיד".

 

  • זאת על כבודו לדעת שאנחנו חרדים על אלה שאינם מוגדרים כחרדים ומעוניינים שגם הם ייהנו מהדבש והחלב שתחת לשונה של היהדות. להבדיל ממי שמעונין לרצות את מנהיגי הקואליציה שאליה נקלע כתוצאה מתרגילי הסחטנות של ראש מפלגתו.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן